אחריות אישית של מנהלים ובעלי מניות בחדלות פירעון של החברה

ההגנה של חברה בעירבון מוגבל אינה מוחלטת, ולא נועדה לשמש עיר מקלט למעשים פסולים, להפקרות ניהולית או לגלגול סיכונים לא הוגן על גבם של ספקים, עובדים ונותני אשראי. במצבים מסוימים, החוק ובתי המשפט יאפשרו לנושים "לעקוף" את החברה ולרדת ישירות אל הכיס הפרטי של בעלי המניות והמנהלים.
מה ההבדל בין הרמת מסך לבין הטלת אחריות אישית ישירה על מנהל? מתי בית המשפט יקבע כי התנהלות החברה מצדיקה תביעה אישית? וכיצד סעיף 288 לחוק חדלות פירעון שינה לחלוטין את חובותיהם של מנהלים בעת משבר? על כך במאמר זה.

הרמת מסך מול אחריות אישית ישירה

החוק מאפשר שתי דרכים לתבוע בעל מניות של חברה, כאשר הוא מנצל את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה בצורה כזאת או אחרת. מסלול אחד הוא הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות. במסלול זה, בית המשפט מתעלם מקיומו של "המסך" המפריד בין החברה לבין בעליה, ומייחס את החוב של החברה ישירות לבעל המניות.

אפשרות נוספת היא הטלת אחריות על נושאי משרה בחברה. באופן עקרוני, מסלול זה מופנה בעיקר כלפי נושאי משרה ומנהלים (מנכ"ל, דירקטורים, מנהלים בכירים), ולא דווקא בעלי מניות. עם זאת, כאשר מדובר בחברות קטנות ובינוניות, במקרים רבים בעלי המניות יהיו גם נושאי המשרה בחברה (לכן התביעה נעשית מתוקף מעמדם כנושאי משרה ולא בעלי מניות). במצבים האלה בית המשפט בוחן האם המנהל עצמו, במעשיו או במחדליו, ביצע עוולה משפטית אישית, כגון תרמית, רשלנות חמורה, או הפרת חובת תום הלב במשא ומתן. בפסק הדין ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ כתב הנשיא דאז שמגר:

"אחריות אישית הינה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין… הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה"

נמחיש זאת בדוגמה פשוטה מהחיים: נניח שמנהל חברה יודע היטב שחשבון הבנק של החברה מוגבל, שהבנק מסרב לכבד חיובים, ושהחברה צפויה לקרוס בתוך שבועיים. למרות זאת, המנהל מזמין מספק סחורה בשווי מאות אלפי שקלים, ומבטיח לו באופן אישי במשא ומתן ש"התשלום ייפרע במועד, אין לך מה לדאוג". במקרה כזה, הספק לא חייב לבקש הרמת מסך. הוא יכול לתבוע את המנהל באופן אישי בעילת תרמית ומצג שווא רשלני (וכן לפי עוולות אזרחיות נוספות, כמו למשל הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לפי סעיף 12 לחוק החוזים). המנהל אינו יכול להתגונן בטענה שהוא פעל בסך הכל כנציג של החברה, שכן תורת האורגנים אינה מעניקה חסינות למבצע העוולה.

העלאת טענות כנגד נושאי משרה

עד שנת 2019, נושים שביקשו לתבוע מנהל של חברה שקרסה נאלצו להוכיח עילות קשות מאוד, כגון ניהול עסק בתרמית לפי סעיף 373 לפקודת החברות, הדורש רמת הוכחה מוגברת הקרובה למשפט הפלילי.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שינה את התמונה ויצר חובה אקטיבית על דירקטורים ומנהלים כלליים: כאשר נושא משרה ידע, או היה עליו לדעת, שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, עליו לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה. אם לא עשה כן, בית המשפט רשאי להטיל עליו אחריות אישית לנזקים שנגרמו לנושים עקב מחדלו. כלומר נושאי משרה אינם מחויבים רק לבעלי המניות, אלא גם שלא להוסיף נזק. בפסק דין חדל"ת 67832-08-21 פרובימט בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נקבעה הלכה רלוונטית ביחס לחבות של נושאי משרה והחובות שלהם לנושי החברה (על פסק הדין הוגש ערעור ע"א 1076/24 משה מושקוביץ נ' נאמן חברת פרובימט אורן יעקבלביץ. הערעור נמשך על ידי המערער בהמלצת בית המשפט, לא לא מדובר בהלכה מחייבת).

באותו מקרה, נדון עניינו של בעל שליטה בחברה שהפסיקה את פעילותה המסחרית שנים רבות קודם לכן. בעל השליטה נמנע מנקיטת הליכים מסודרים לסגירת החברה או לפנייה להליכי חדלות פירעון, ובמשך שנים המשיכו להצטבר לחברה חובות בגין אגרות שנתיות לרשם החברות.

בית המשפט קבע כי מחדלו של בעל השליטה מלפעול לעצירת הצטברות החובות מצדיק הטלת אחריות אישית עליו לתשלום חובות אלו כלפי רשם החברות מכוח סעיף 288 לחוק חדלות פירעון. עם זאת, בית המשפט הבהיר שתי נקודות מפתח:

1. סעיף 288 אינו חל למפרע, ולכן ניתן לייחס אחריות רק לנזקים וחובות שנוצרו לאחר כניסת החוק לתוקף בספטמבר 2019.
2. האחריות לפי סעיף 288 אינה מוטלת באופן אוטומטי בגין כלל חובות העבר של החברה, אלא אך ורק בגין הנזקים שנגרמו עקב ההימנעות מנקיטת אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון.

מה נחשב ל"נקיטת אמצעים סבירים"?
החוק עצמו קובע חזקה לפיה נושא משרה ייחשב כמי שנקט אמצעים סבירים אם ביצע אחת מפעולות אלה:

• פנה לקבלת סיוע מגורמים מקצועיים המתמחים בשיקום תאגידים ומשבר כלכלי.
• פתח במשא ומתן כן וענייני מול נושי התאגיד לשם הגעה להסדר חוב מוסכם.
• פעל לפתיחה בהליכי חדלות פירעון מסודרים בבית המשפט במועד.

עוד שווה לציין כי החוק קובע כי חברה אינה רשאית לפטור מראש נושא משרה מאחריות לפי סעיף 288, ואף אינה רשאית לשפות אותו בגינה. הדרך היחידה להגן על המנהל בהקשר זה, היא באמצעות רכישת ביטוח מתאים לאחריות נושאי משרה.

כללי זהירות מעשיים למנהלים בעת משבר עסקי

כאשר חברה חווה קשיים תזרימיים, הגבול בין סיכון עסקי לגיטימי לבין חשיפה לאחריות אישית הופך לדק במיוחד. כדי לשמור על הגנת החוק ולהימנע מתביעות אישיות, על מנהלים ודירקטורים להקפיד על הכללים הבאים:

1. הימנעו מחלוקת שיקים ללא כיסוי: חתימה על שיק לספק כאשר ידוע או סביר להניח שהבנק לא יכבד אותו עקב חוסר נזילות, נתפסת בפסיקה כהפרת חובת תום לב ואף כתרמית ממש, העלולה להטיל חבות אישית ישירה על החותם.
2. היזהרו מהעדפת נושים: כאשר הקופה מתרוקנת, קיים פיתוי לפרוע חובות לספקים שהם חברים קרובים, או לחלופין לפרוע הלוואות בנקאיות שבעל המניות חתם עליהן בערבות אישית, תוך הזנחת יתר הנושים. פעולה כזו נחשבת להעדפת נושים פסולה, והכספים עשויים להילקח בחזרה ואף לחשוף את המנהל לתביעה אישית.
3. תעדו את תהליך קבלת ההחלטות: בתי המשפט מיישמים את כלל שיקול הדעת העסקי, המגן על מנהלים מפני תביעות בגין החלטות עסקיות שהתבררו בדיעבד כשגויות, ובלבד שהן התקבלו בתום לב, ללא ניגוד עניינים ועל בסיס תשתית עובדתית סבירה. ניהול פרוטוקולים מסודרים וקבלת חוות דעת כלכליות ומשפטיות בזמן אמת הם חומת המגן הטובה ביותר.
4. אל תחכו לרגע האחרון: פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי מאפשרת לגבש תוכנית הבראה, להגיע להסדר חוב מוגן מול נושים, ובמידת הצורך ליזום פתיחת הליכים באופן מסודר שמגן על המנהלים מפני טענות למחדל לפי סעיף 288.

סיכום והערכות משפטית נכונה

ניהול חברה בעת משבר כלכלי דורש זהירות כפולה ומכופלת. מסך ההתאגדות של חברה בע"מ אינו מעניק חסינות אוטומטית, ופעולות שנעשות מתוך לחץ או חוסר מודעות לחובות החוק עלולות לגרור תביעות אישיות הרסניות מצד נושים, עובדים או נאמנים שמונו על ידי בית המשפט.

משרדנו מתמחה בדיני חברות, ליטיגציה מסחרית וליווי תאגידים ונושאי משרה בהליכי חדלות פירעון והסדרי חוב מורכבים. אנו מלווים מנהלים ובעלי מניות בקבלת החלטות אסטרטגיות הממזערות חשיפות אישיות, ומסייעים בבניית מעטפת משפטית הדוקה המגנה על זכויותיהם. אם החברה שלכם מתמודדת עם קשיים פיננסיים, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לפגישת ייעוץ מוקדמת, במטרה לבחון את המצב לאשורו ולגבש תוכנית פעולה אחראית ובטוחה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.