מתי חלה אחריות על נושאי משרה בחברה?
במהלך החיים הרגיל של חברה, כאשר נושאי משרה בחברה פועלים במסגרת תפקידם, המשפט מייחס פעולות אלו לחברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת, ולא לאותם נושאי משרה. עם זאת, ישנם מצבים בהם ניתן להחיל אחריות אישית על נושאי המשרה בגין אותם מעשים. לעתים ניתן לתבוע את אותם נושאי משרה בתביעה אזרחית, ובמצבים מסוימים אף להטיל אחריות פלילית.
אז מתי ניתן להטיל אחריות אישית על נושאי משרה, בגין מעשים שבוצעו כביכול בשם החברה? על כך במאמר זה.
מהי תורת האורגנים?
בטרם נדון באחריות האישית של נושאי משרה בחברה, שווה להתייחס לנקודה שאינה בלתי-רלוונטית לדיון, והיא הנושא של תורת האורגנים. דיני התאגידים מעוררים קושי במיוחד בתחום המשפט הפלילי, שהרי המשפט הפלילי מחפש את המצב הנפשי של מבצע העבירה, ואילו לתאגיד אין "מצב נפשי". כאן נכנס מה שמכונה "תורת האורגנים" במשפט התאגידי. מטרתה של תורת האורגנים היא לאפשר קליטה של עולם התאגידים, אל תוך אותם תחומי משפט: ליצור מצב שבו למרות שהתאגיד אינו בשר ודם, אפשר יהיה לקלוט אותו אל תוך אותם תחומי משפט. חוק החברות מציג לנו את תורת האורגנים, בסעיף 47 לחוק החברות:
"47. פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה".
עם זאת, סעיף 54 לחוק מסייג את המצב, ומדגיש כי את הפעולה ניתן לייחס גם לנושא המשרה:
"54. (א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס".
סעיף 23 לחוק העונשין מאפשר הטלת אחריות פלילית על התאגיד עצמו:
"(א) תאגיד יישא באחריות פלילית —
(1) לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;
(2) לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.
(ב)בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו".
הטלת אחריות אישית על נושאי המשרה.
ככלל, בית המשפט אינו ממהר לייחס אחריות אישית לנושאי משרה, בגין מעשים שביצעו נושאי משרה במסגרת תפקידם. למשל, הכלל של "שיקול-הדעת העסקי", שמקורו בדיני החברות במדינת דלאוור ארה"ב (בה מאוגדות רוב החברות הציבוריות האמריקאיות), מעניק מעיין חסינות לדירקטוריון בגין הפרת חובת הזהירות של הדירקטורים, וקובע כי ככלל, בתי המשפט יימנעו מלהתערב בשיקול-הדעת של החלטות ההנהלה, והן ייהנו מחזקת תקינות, ככל שהן התקבלו בהיעדר ניגוד עניינים, בתום-לב ובאופן מודע. כלומר, התוצאה של ההחלטה, גם אם הרסנית ועל פניו נראית רשלנית, לא חשובה; מה שחשוב הוא האם הדירקטוריון ביצע הפרה של חובת האמונים שלו כלפי החברה.
כדי להטיל אחריות אזרחית על נושאי משרה בתאגיד, נדרש שהם יפרו את החובות של נושאי המשרה כלפי התאגיד: חובת אמונים וחובת הזהירות. אם הפרו חובות אלו, הם עשויים להיתבע על ידי בעל מניות בחברה בתביעה נגזרת ותביעה ייצוגית (ככל שמדובר בנזק שנגרם לצדדים שלישיים, לרוב עילת התביעה תהיה כלפי בעלי המניות בחברה).
כדי להטיל אחריות פלילית לעומת זאת, יש לבחון את התקיימות יסודות העבירה הפלילית בהתנהגות של נושא המשרה. אפשר לסווג את האחריות הפלילית של נושאי משרה בתאגיד לשלושה סוגים:
1. אחריות ישירה לביצוע עבירה.
2. אחריות ישירה בגין הפרת חובות פיקוח.
3. אחריות עקיפה (שילוחית) לביצוע עבירה.
אחריות ישירה לביצוע עבירה:
מעשה של נושא משרה, אשר מתקיימים בו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי (מחשבה פלילית) הקבועים בעבירה. למשל, גניבה בידי חבר דירקטוריון או נושא משרה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועוד.
אחריות ישירה בגין הפרת חובת פיקוח:
נעברה עבירה (לפי החוק שבו קיימת עבירת חובת הפיקוח), חזקה כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפקח, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן למלא את חובתו. ראו למשל סעיף 25 לחוק הגנת הצרכן:
אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד:
25. (א) ״מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה כאמור בסעיף 23 בידי עובד מעובדיו, מורשהו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין….״
נאמר ומפעל כלשהו זיהם את הסביבה עקב פעילותו, למרות האיסור בחוק האוסר על מפעלים לזהם. במצב כזה ניתן להטיל אחריות על מנהל המפעל, אלא אם יוכיח שעשה כל שניתן ביכולתו כדי למנוע זאת. כלומר: נעברה עבירה (לפי החוק שבו קיימת עבירת הפיקוח), וחזקה כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפקח, אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן למלא את חובתו.
אחריות עקיפה (שילוחית) לביצוע עבירה:
אם חברה לא משלמת מיסים, אין סיבה לא להעמיד לדין גם את החברה וגם את נושא המשרה. לחברה יש "ידיים ורגליים", אנשים בשר ודם. אם חברה לא משלמת מיסים, ואנו רואים שהמנכ"ל יצר דיווחים כספיים ומעל בכספים לעצמו והחברה פעלה בתום לב, החברה לא תעמוד לדין (והמנכ"ל יעמוד לדין בגין אחריות ישירה). אם לעומת זאת, המנכ"ל מעל, אבל לא רק לעצמו, אלא המנכ"ל והחברה הרוויחו בגדול והיטיבו עם עצמם, או אז ניתן להעמיד גם את החברה לדין.
ת"פ (י-ם) 366/04 מד"י נ. בידרמן ואח' (קרטל חב' הגז) – כמעט עשרים נאשמים הורשעו לפי חוק הגבלים עסקיים. הדירקטור דנקנר טען לחפותו, בהיותו נושא משרה שלא היה מודע להפרת חוק ההגבלים העסקיים. בפס"ד בידרמן בית המשפט אמר כי לא מוצדק להטיל אחריות פלילית על הדירקטור. כדי להטיל אחריות פלילית על מי שלא פיקח, קרי רק על עצם היעדר הפיקוח, הכשל צריך להיות קטסטרופלי. כך נכתב בפסק הדין:
"מבט על" על מכלול הראיות מלמד כי זיקתו של דנקנר לתחום שיווק הגז ללקוחות חדשים, שבו נערכו ההסדרים הכובלים, הייתה רופפת ואקראית. בדורגז כיהנה הנהלה פעילה. אף לא אחד מעובדיה או ממנהליה הפעילים של דורגז ראה בדנקנר "מנהל". לדנקנר היו עיסוקים רבים נוספים והוא הקדיש לענייני דורגז זמן מועט יחסית. לא הוכח שדנקנר ידע על הפרת החוק, והאפשרות כי זו הוסתרה ממנו על-ידי ההנהלה הפעילה, אינה מופרכת. נוכח כוחם המצטבר של השיקולים, זיקתו האקטואלית של דנקנר לתחום שבו אירעה הפרת החוק, ומידת שליטתו ולו בכוח על תחום זה, אינם מצדיקים להטיל עליו אחריות פלילית קפידה הנגזרת ממעשיהם של אחרים.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, עוסק בדיני חברות ותאגידים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.
עו"ד אלי שמעוני
עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.
