רישום משטרתי? אסטרטגיות מתקדמות לשינוי עילת סגירה לחוסר אשמה

אם תיק החקירה נגדכם נסגר, המשמעות היא שאין לכם רישום פלילי. עם זאת, יתכן ויש לכם רישום משטרתי. סגירת תיק חקירה בעילת סגירה שהיא אינה "חוסר אשמה", נותרת גלויה עבור גורמים מסוימים. כדי למחוק את הרישום הזה ולמנוע פגיעה עתידית בקריירה שלכם, נדרש הליך לשינוי עילת הסגירה.

רישום משטרתי של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" (חוסר עניין לציבור)

תיק חקירה לא אחת נסגר בעילה של "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", מה שבעבר כונה חוסר עניין לציבור. המשמעות של עילה זו היא שיש די ראיות נגד החשוד על מנת להעמיד לדין, אולם האינטרס הציבורי אינו מצדיק משפט בשל קלות העבירה או נסיבותיו האישיות של החשוד.

תיק חקירה שנסגר בעילה זו משאיר כתם במרשם המשטרתי, שהרי על פניו המערכת סבורה שביצעתם את המעשה שיוחס לכם. תיק שנסגר בעילה זו עשוי להוות מכשול במגוון מצבים, כמו למשל הוצאת רישיון נשק או קבלה למשרה ביטחונית.

בדומה לעילת הסגירה של חוסר ראיות, גם כאן, ככל שהרישום המשטרתי עשוי להוות עבורכם מכשול תעסוקתי עתידי, מוטב להקדים ולהגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה.

כיצד משנים את עילת הסגירה של תיק סגור?

הנחיית פרקליט המדינה בנושא יוצרת סרגל ראייתי להכרעה בין חוסר ראיות לחוסר אשמה. מבחינת הגוף התובע, כדי להותיר את הרישום המשטרתי, המבחן הראייתי הוא כזה:

"ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

מדובר בעקרונות מופשטים ולא מדויקים, שהם אולי מעט קשים להבנה למי שאינו מורגל בחשיבה המשפטית. אולם השורה התחתונה היא שהטענות בדבר שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה, הן טענות מעולם דיני הראיות. אם נצליח להוכיח בבקשה לשינוי עילת הסגירה, כי הראיות בתיק הן ראיות שאין לייחס להן משקל ממשי וכדומה, נוכל לטעון כי ההחלטה המנהלית של הגוף התביעתי בדבר עילת הסגירה היא החלטה מוטעית.

לעתים, יש מקום להציג ראיות חדשות לגוף המחליט בדבר חפותו של המבקש, שלא היו בידי המבקש בעת החקירה. מדובר למשל בהודעות וואטסאפ שנמחקו וכעת הצליחו לשחזר, עדים שלא אותרו או מסמכים רלוונטיים. הבקשה לשינוי עילת הסגירה היא ההזדמנות להציג את הראיות החדשות הללו. הצגת ראיה חדשה הסותרת את גרסת המתלונן, יכולה למוטט את הקונספציה שבגינה התיק נסגר מלכתחילה מחוסר ראיות ולחייב את המשטרה לבצע שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה באופן מוחלט.

מקרים של מילה כנגד מילה

תיקי חקירה רבים הם תיקים של מתלונן וקורבן עבירה לכאורה, כאשר יש רק עדויות של כל אחד מהצדדים. מדובר בתיקים קלאסיים של "מילה כנגד מילה": לא ניתן להרשיע אדם בדרך כלל בתיקים כאלה, כי קשה לעבור את הרף של הוכחה מעבר לספק סביר. עם זאת, קשה גם לזכות את החשוד בתיק, ולכן לרוב תיקים אלו נסגרים בעילה של חוסר ראיות.

לפי הנחיות פרקליט המדינה בנושא, בתיקים שבהם הראיה היחידה היא תלונת המתלונן, והחשוד מכחיש אותה ואם קיים ספק ממשי לגבי מהימנות המתלונן, התיק ייסגר מחוסר אשמה.

ההנחיה פותחת פתח משמעותי לפעולה. בבקשה לשינוי עילה אנו מתמקדים בהצגת ראיות חיצוניות המערערות את אמינות המתלונן כגון סכסוכי גירושין ברקע, תביעות אזרחיות או סתירות פנימיות בעדותו. הוכחת המניע הזר להגשת התלונה יכולה להיות ההבדל בין תיק סגור שנשאר ככתם לבין מחיקה מוחלטת של הרישום.

מתי ניתן להגיש את הבקשה לשינוי עילת הסגירה?

באופן עקרוני, החלטה על עילת הסגירה היא החלטה מנהלית. ניתן להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה בתוך זמן סביר, כאשר סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982,לא קובע מסגרת זמנים להגשת הבקשה. המקרה הקלאסי הוא כאשר למבקש לוקח כמה שנים להבין את המשמעות של סגירת התיק בעילה שאינה חוסר אשמה, ורק אז הוא פונה בבקשה לשינוי עילת הסגירה.

במידה והבקשה נדחית, ניתן להגיש ערר על החלטת הגוף התובע שלא לשנות את עילת הסגירה (הערר מטופל בערכאה פנימית נוספת בתוך הפרקליטות, ולא בבית המשפט המנהלי). את הערר הזה ניתן להגיש בתוך 60 ימים בלבד. עם זאת, לעתים ניתן להגיש את הבקשה באיחור, תוך נימוקים המסבירים מדוע הוגשה הבקשה באיחור. בהחלטה על קבלת הערר באיחור, תשקול התביעה בין היתר את משך האיחור, את סיבת ההצדקה לאיחור, נסיבותיו של המבקש, הסיכויים של הערר להתקבל (למשל, אם מובאת בבקשה ראיה חדשה וחזקה), משך הזמן מביצוע העבירה, ואת חומרת העבירה הנטענת.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה, מחיקת רישום פלילי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.