מחיקה/ביטול הרישום הפלילי

מאת: עו"ד אלי שמעוני

״טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב״ כתב החכם באדם, שלמה המלך; השם שלנו והתדמית שלנו הם הנכסים הכי חשובים שיש לנו בחיים, והם משהו שלעולם לא נוכל לקנות בכסף. עם זאת, כולנו עושים טעויות בחיים, ועבור חלק מאיתנו, הטעויות הללו הותירו צלקות מכוערות על המרשם הפלילי שלנו. תשמרו על השם שלכם: כך תוכלו לבצע מחיקת רישום פלילי.

המרשם הפלילי כולל את כל התיקים שנפתחו נגד אדם ובירור הדין בעניינם הסתיים (זאת להבדיל מהמרשם המשטרתי, אשר כולל תיקים הממתינים לבירור דין וטרם נסגרו). חשוב לומר שבאופן עקרוני, המרשם הפלילי של אדם הוא עניינו הפרטי, ולמעט חריגים, מעסיק אינו רשאי לדרוש זאת ממועמד לעבודה. עם זאת, למרות שהדבר אסור, יש מעסיקים שבכל זאת מבקשים, ואם תרצו לעבוד אצלם, מוטב שיהיה לכם מרשם פלילי נקי (אין טעם להסביר להם שזה לא חוקי לדרוש זאת כמובן). כמו כן, ישנם מקצועות אשר נדרש בהם רישום פלילי נקי בחוק, כגון עורכי דין, סוכני ביטוח ועוד; מעבר לכך, אם תרצו לעבוד במשרה כלשהי במגזר הציבורי, כנראה שתצטרכו מרשם פלילי נקי. רוצה לומר, אם נפתח נגדכם תיק ונשפטתם בגינו, אז גם אחרי שכבר סיימתם עם התיק הפלילי שלכם וריציתם את עונשכם, אותו תיק עדיין עשוי למנוע מכם להתפתח ולהמשיך הלאה בחייכם מכל מיני בחינות. הפתרון היחיד לעניין זה הוא לנקות את המרשם הפלילי שלכם אחת ולתמיד. איך עושים זאת? המשיכו לקרוא.

כיצד עובד המרשם הפלילי?

קודם כל, חשוב להסביר את ההבדל בין התיישנות מידע לבין מחיקה של רישום פלילי: מרגע שנוצר רישום פלילי (כלומר, ניתן פסק דין, לא כולל הערעור עליו), מתחילה תקופת ההתיישנות של הרישום הפלילי. במידה וניתן עונש מאסר (גם עבודות שירות נחשבות לעונש מאסר לצורך עניין זה), ההתיישנות מתחילה להימנות רק מתום תקופת ריצוי העונש. כמו כן, כל הרשעה בעבירה גוררת התחלה מחדש של ספירת ההתיישנות. רק מרגע שתמה תקופת ההתיישנות, מתחילה תקופת המחיקה: כמו בתקופת ההתיישנות, גם בתקופת המחיקה המידע נשמר, וזכאים לעיין בו הגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן: ״החוק״) שזה מספר של גופים, אך עדיין פחות מאלו הזכאים בתקופת ההתיישנות. לאחר שמסתיימת תקופת המחיקה, המידע עדיין לא באמת נמחק, והוא יישאר זמין לרשימה מאוד מצומצמת של גופים המנויים בסעיף 10 לחוק. רוצה לומר, המשמעות של המושגים ״מחיקה״ ו-״התיישנות״ היא משמעות משפטית, לא פיזית, שהרי באיזשהו מקום, המידע על התיק הפלילי שלנו תמיד יהיה קיים, ורק היכולת שלו להזיק לנו משתנה.

איך סופרים את התקופות? לפי סעיף 19 לחוק במידה ואתם בגירים, וביצעתם עבירה פלילית שלא ניתן עונש מאסר לגביה (גם עבודות שירות נחשבות למאסר לצורך עניין זה), הרישום על העבירה מתיישן בתוך ארבע שנים (ובעבירות מסוימות תוך חמש שנים). במידה והיה לכם כבר רישום פלילי קודם, הרישום על העבירה מתיישן בתוך שבע שנים. אם קיבלתם עונש מאסר של עד חמש שנים על העבירה, התיק מתיישן לאחר שבע שנים בצירוף שנות המאסר שהתקבלו. אם המאסר הינו למעלה מחמש שנים, התיק מתיישן לאחר עשר שנים בצירוף תקופת המאסר.

כאמור, מתום תקופת ההתיישנות, מתחילה תקופות המחיקה, והספירה שלה היא מעין ראי לתקופת ההתיישנות: לפי סעיף 22 לחוק, אם הורשע אדם בעבירה ללא עונש מאסר (גם עבודות שירות כאמור), תקופת המחיקה תהיה ארבע שנים (שיתחילו להימנות לאחר תקופת ההתיישנות), ובעבירות מסוימות, חמש שנים. אם לא היה עונש מאסר, אבל כבר היה רישום פלילי נוסף, התקופה תהיה שבע שנים. אם היה עונש מאסר עד חמש שנים, התקופה תהיה שבע שנים, ואם המאסר היה מעל חמש שנים, התקופה תהיה עשר שנים.

מחיקת רישום פלילי.

אם נחבר יחדיו את תקופת ההתיישנות ואת תקופת המחיקה, אנו מגיעים אם כן לתקופה של שנים ארוכות, קרי חלק נכבד מאוד מתקופת חייו של אדם. לכן אם אנחנו רוצים בכל זאת לנקות את השם שלנו עוד בתקופה שזה רלוונטי לעתידנו, פתוחים בפנינו שתי אפשרויות: בקשת מחיקה ובקשת חנינה מהנשיא.

על מנת להגיש בקשה למחיקת הרישום הפלילי, יש להגיש בקשה מנומקת לאגף האחראי על המרשם הפלילי במשטרת ישראל. אין תנאי סף הכרחיים לבקשה, אולם נקבעו מספר עקרונות מנחים לגביה, המנויים בסעיף 33 לחוק: במידה ומדובר בבגיר, הבקשה צריכה להיות מוגשת לפחות שבע שנים מיום האירוע (לשים לב: האירוע, לא ההרשעה, לא ריצוי העונש וכדומה). אם מדובר בקטין, אז בתור חמש שנים מיום האירוע. שיקולים נוספים הם הזמן שחלף מאז האירוע, גיל המבקש בעת ביצוע העבירה, נסיבות חיים, עבירות נוספות שביצע, חומרת העבירה, חומרת עבירות נוספות שבוצעו וכדומה. אפשר לצרף לבקשה כל מיני מסמכים שמטרתם להוכיח שמחיקת המרשם הפלילי תאפשר לאדם להתקדם בחיים (ועדיף למקומות טובים כמובן: אם בחור מבקש מחיקה של המרשם הפלילי כדי שיוכל לעבוד בתור עורך דין ולתרום כך לחברה, אפשר לטעון שיש ערך חברתי ממשי באישור הבקשה שלו). לכן, בהגשת בקשה למחיקה, חשוב להיוועץ בעורך דין מנוסה בבקשות כאלו, שיודע כיצד לנסח בקשה שתשרת את המבקש בצורה הטובה ביותר.

במקביל לאופציה של הגשת הבקשה למחיקת הרישום (וגם במידה והבקשה הוגשה ונדחתה), קיימת אופציה נוספת של הגשת בקשה לחנינה וקיצור תקופה מנשיא המדינה: כפי שבכוחו של הנשיא לחון עבריינים שבצעו עבירות וכך לקצר תקופות מאסר (ולעתים אף למנוע אותן, כמו בפרשת קו 300 הידועה לשמצה), ניתן להגיש בקשה לנשיא המדינה לשם קיצור תקופת המחיקה של אדם. באופן עקרוני, כל אדם שיש לו תיק פלילי (והוא מיצה כבר את האפיקים המשפטיים הרגילים שעומדים לרשותו, כגון ערעור וכדומה), יכול להגיש בקשה לנשיא המדינה לקבלת חנינה אם הוא רוצה בכך. עם זאת, הכוח הזה של חנינה הינו פריווילגיה של נשיא המדינה, משהו שאינו מעוגן בהיגיון וכללים משפטיים ממשיים, ותיאורטית, הנשיא יכול לחון את מי שהוא רוצה. בפועל, בקשות אלו מתקבלות רק במקרים מיוחדים, והנשיא מעדיף לעשות שימוש בכוח החנינה במשורה. משום כך, גם בהגשת בקשה מסוג זה, חשוב להיוועץ בעורך דין המנוסה בהגשת בקשות כאלו, שיודע אילו שיקולים ״משחקים תפקיד״ ויש ביכולתם למקסם את התוצאה עבור המבקש.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, מחיקת רישום פלילי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: