מימון תביעות: איך לנהל תביעת ענק מבלי לפשוט רגל?

נניח ואתם שוקלים לתבוע את פלוני, ואתם מניחים שיש לכם עילת תביעה לא רעה בבית המשפט. גם אם אתם מעריכים שהסיכויים שלכם לא רעים, עולם המשפט הוא עולם של אי ודאות, בטח עולם המשפט הישראלי. מעבר לכך, בית המשפט הישראלי כל כך עמוס, שיש בכך כדי להרתיע תובעים מפני הגשת תביעות. בעומס הקיים לא מופרך שאדם יגיש תביעה גדולה, ורק הנכדים שלו יזכו ליהנות מפירות ההליך.

אולם למרות נתוני הפתיחה הלא-פשוטים, ניתן לנהל תביעות משפטיות ולקבל משפט צדק, אפילו במציאות של בית המשפט הישראלי, הכל בהנחה ויש לכם את הכלים המימוניים לעשות כן. איך עושים זאת? על כך במאמר זה.

המרכיבים הכלכליים של ניהול תביעה בבית משפט

ניהול תביעה מורכבת דורש היערכות כלכלית משמעותית עוד לפני הדיון הראשון. המרכיב הראשון והבסיסי ביותר הוא אגרת בית משפט, תשלום חובה למדינה הנדרש לשם פתיחת הליך משפטי, אשר נגזר לרוב באחוזים מסכום התביעה הכולל.

אגרות בתי המשפט בישראל נקבעות בהתאם לסוג ההליך והסעד המבוקש, כאשר תביעות כספיות חייבות לרוב באגרה יחסית הנגזרת באחוזים משווי התביעה, ואילו תביעות שאינן כספיות חייבות באגרה בסכום הקבוע מראש. הכללים, השיעורים והסכומים המדויקים מפורטים ומבוססים על תקנות בתי המשפט (אגרות) ובמיוחד בתוספת לתקנות המרכזת את התעריפים השונים.

האגרות כשלעצמן עשויות להגיע לסכומים גבוהים, ולהוות חסם מפני תביעה. למשל, אם מדובר בתביעה על סך חמישה מיליון שקלים, שיעור האגרה עומד על 2.5% מסכום התביעה, כלומר 125,000 שקלים (האגרה משולמת בשלבים: מחצית בהגשת התביעה, והמחצית השנייה אם התיק מגיע לשלב של דיון הוכחות).

מעבר לתשלום האגרה, ניהול התיק מצריך לא אחת איסוף ראיות מקיף. בתביעות נזיקין למשל, מדובר בהזמנת חוות דעת מקצועיות של רופאים בכירים ומנהלי מחלקות הנדרשות. בתביעות מסחריות יתכן ומדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר, הכל תלוי בנסיבות העניין, ובטיב הנושא הדורש בירור עובדתי.

בנוסף לאלו יש לקחת בחשבון שורה של עלויות נלוות המצטברות לסכומים משמעותיים לא פחות. עלויות אלו כוללות תרגום מסמכים משפטיים ועסקיים, איתור נתבעים במדינות זרות, ולעיתים אף איתור והשבת כספים מחוץ לארץ, כאשר הנתבע מבריח נכסים. מעל כל אלו ניצב שכר הטרחה של עורכי הדין המנהלים את התיק. שכ"ט כולל מאות שעות עבודה הנדרשות ללימוד החומר, ניסוח כתבי טענות, והופעות בדיונים.

העלויות הללו אינן משולמות כמקשה אחת, ולמעשה דורשות תזרים יציב, בדומה לניהול של עסק. הערכה שגויה של משאבים אלו עלולה להוביל למצב שבו התובע נאלץ לסגת מהתביעה אך ורק בשל היעדר יכולת לממן את השלב הבא במשפט.

הוצאות משפט בדין הישראלי

תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 קובעות כי כברירת מחדל, בעל דין שזכה בהליך זכאי לקבל את הוצאותיו הריאליות מהצד המפסיד.

151. (א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
152. בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

בית המשפט מחויב לבחון באופן אקטיבי האם ההוצאות אותן דורש בעל הדין, היו סבירות ומידתיות ביחס לשווי הסכסוך ומורכבותו העובדתית. ההלכה הרלוונטית בנושא הייתה בג"ץ 891/05 תנובה בע"מ נ' הרשות המוסמכת, שם נקבע כי בחישוב ההוצאות בוחנים בין היתר את ההוצאות שהוצאו בפועל, את ההכרחיות לניהול ההליך, הסבירות בנסיבות העניין, יחס לסכום הזכייה בהליך, כמות הדיונים שהייתה בתיק ומורכבות התיק.

מה שחשוב להבין לגבי הוצאות, הוא שהסכום הסופי שנפסק לטובת הצד הזוכה נמוך במידה ניכרת פעמים רבות מההוצאות שהוציא בפועל לאורך שנות ניהול התיק. מעבר לכך, קיימים גם מקרים שבהם בית המשפט נמנע מפסיקת הוצאות כלל, בהתאם לאופן התנהלות הצדדים במהלך הדיונים.

חלופות מימון ומבנה שכר הטרחה של עורכי הדין

קיימות מספר חלופות מרכזיות לניהול הפן הכלכלי של ההליך האזרחי. למשל, חלופה נפוצה מאוד בתביעות נזיקיות ומסחריות היא שכר טרחה מותנה-תוצאה. מדובר במודל שבו עורך הדין מקבל את שכרו כאחוז מסוים מסכום הזכייה הסופי (כפי שנהוג בתיקים של נזקי גוף למשל). מודל זה מוריד את העומס התזרימי ומייצר זהות אינטרסים מוחלטת בין הלקוח לעורך הדין המייצג אותו.

בתיקים בעלי היקף כספי גדול, צמחה בשנים האחרונות חלופה של פנייה לקרנות מימון חיצוניות המספקות את ההון הדרוש לניהול ההליך תמורת חלק מהזכייה העתידית, במידה ואכן תהיה כזו. חלופה זו מאפשרת לחברות מסחריות וגם לאנשים פרטיים להמשיך בפעילותם השוטפת מבלי להקצות הון יקר למאבקים משפטיים ארוכים. חשוב להבהיר כי מעורבות של גוף מימון חיצוני אינה מפקיעה מכם את השליטה על ניהול התיק או על קבלת ההחלטות האסטרטגיות. הפסיקה בישראל דורשת הפרדה ברורה כך שעורך הדין נותר מחויב אך ורק לאינטרסים שלכם כלקוחותיו, וההחלטה העקרונית האם לקבל פשרה נשארת תמיד בידיים שלכם.

איזון פערי כוחות מול תאגידים וגופים עתירי הון

הבעיה בתיקים מסחריים, היא שלא פעם יש פערי כוח בין הצדדים, פערים שיכולים להשפיע על "הצדק" שיתקבל בסופו של דבר. פעמים רבות קורה כי פערי כוח גדולים עשויים לדחוק את הצד החלש לקבל פשרה לא הוגנת בתביעה. תאגידים גדולים נהנים מתקציבי עתק המוקצים לניהול הליכים משפטיים ויכולים להרשות לעצמם טקטיקות התשה אגרסיביות. למשל, אחד הכלים הדיוניים הנפוצים ביותר שגופים עתירי הון עושים בו שימוש, הוא בקשה להפקדת ערובה להוצאות. בית המשפט רשאי להורות לתובע להפקיד סכום כסף משמעותי בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבע במקרה של דחיית התביעה. דרך להתמודד עם מצבים כאלה, היא פנייה כאמור לקרן למימון תביעות, שיכולה לסייע בכך.

אפיק חשוב נוסף קיים בתחום הייחודי של ניהול תובענות ייצוגיות שם יצר המחוקק הישראלי מנגנון נפרד המנוהל על ידי המדינה באמצעות הקרן למימון תובענות ייצוגיות. כאשר מדובר בתביעה בעלת חשיבות ציבורית והתובע המייצג מתקשה לשאת בעלויות הכבדות ניתן להגיש בקשה לקבלת סיוע ממשלתי.

בניית אסטרטגיה מנצחת

הכניסה להליך משפטי מורכב מחייבת תכנון קפדני שאינו נופל בחשיבותו מניתוח העילות המשפטיות עצמן. הגנה על ההון הקיים שלכם לצד הבטחת יכולת עמידה לאורך זמן באמצעות מודלים נכונים של מימון או שכר טרחה הם אלו שמאפשרים את ניהול המערכה בצורה עניינית. בניית תשתית כלכלית יציבה מעניקה יתרון דיוני אסטרטגי המבהיר לצד השני כי פניכם מועדות למיצוי הדין במלואו. אנו מבינים את כובד המשקל של החלטות אלו ומזמינים אתכם ליצור קשר טלפוני לקביעת שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, כדי לבנות אסטרטגיה משפטית וכלכלית מקיפה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.