המצאה מחוץ לתחום השיפוט: איך מגישים תביעה נגד חייב שברח לחו"ל?

התמודדות מול שותף עסקי או חייב שרוקן נכסים ונמלט מחוץ לגבולות המדינה היא אירוע עסקי מורכב המייצר חשיפה כלכלית מהותית עבור החברה הנושה. המשפט הבינלאומי הפרטי מספק סט כלים משפטיים לכפיית סמכות השיפוט הישראלית על נתבעים בחוץ לארץ. נקיטת פעולה משפטית מהירה מאפשרת להקפיא נכסים ולנהל מאבק חוצה גבולות בטרם יימלט החייב מתשלום החוב.

הסיטואציה היא שהחייב נמצא בחו"ל, אבל אנחנו רוצים לקבל כנגדו פסק דין בישראל, ובאמצעותו להפעיל כנגדו אמצעי גבייה במדינת מושבו. הנושא של המצאה מחוץ לתחום המדינה מוסדר בתקנות 166 ו-167 לתקנות סדר הדין האזרחי. התקנות מונות שורת מצבים המאפשרים למסור כתבי טענות לחוץ לארץ, ביניהם קיומו של חוזה שנידון או הופר בארץ, נזק שנגרם בתוך תחומי המדינה, סכסוך הנוגע למקרקעין מקומיים או צורך לאכוף פסק דין זר.

ראשית, כדי להגיש תביעה בישראל כנגד חייב היושב בחו"ל, יש לקבל מבית המשפט היתר המצאה.
כדי לקבל היתר המצאה כנגד החייב, יש להגיש בקשה לבית המשפט הנתמכת בתצהיר מקיף, שמפרט עובדתית את עילת התביעה המרכזית, את ההצדקה המשפטית להמצאה הבינלאומית, ואת מקום הימצאו המשוער של הנמען. לאחר בחינת התשתית שהוצגה, הערכאה השיפוטית תורה על דרך ביצוע ההמצאה, או לחלופין תקבע כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את זימון הנתבע הזר להתדיינות בישראל.

עילת תביעה טובה ודרישת פורום נאות

כדי לקבל סמכות שיפוט בישראל, ראשית יש להציג לבית המשפט תשתית ראייתית יציבה המצביעה על סיכויי הצלחה גבוהים של התביעה לגופה.

מעבר לבחינת סיכויי התיק חובה לשכנע את השופט היושב בדין כי מדינת ישראל היא אכן המקום המתאים והנכון ביותר לבירור פרטי הסכסוך, עיקרון משפטי המוכר בשם פורום נאות. מושג זה בוחן לאיזו ערכאה משפטית יש את מירב הזיקות והקשרים ההדוקים לסכסוך. בחינה עמוקה של שאלת הפורום הנאות דורשת לקחת בחשבון פרמטרים כגון מיקום העדים המרכזיים בפרשה, השפה המקורית בה נכתבו ההסכמים בין הצדדים, מיקום התרחשות הנזק הכלכלי והדין המהותי החל.

בתי המשפט נוטים לצמצם את קבלת הטענה של פורום לא נאות. באופן עקרוני, בתי המשפט ייטו לקבל את הפורום הישראלי כפורום נאות, אלא אם הזיקה נוטה בבירור לסמכות של בית משפט זר (ראו רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co).

הליך הפעולה נגד החייב במדינת מושב

אישור בית המשפט בישראל להגשת המצאה של כתבי הטענות בחו"ל כנגד החייב הוא רק הצעד הראשון. ביצוע המסירה הפיזית במדינת היעד כפוף לאמנת האג בדבר המצאת מסמכים משפטיים, במדינות החתומות על האמנה, משלוח רגיל בדואר או באמצעות שליח פרטי עשוי להיפסל משפטית (יש מדינות שהן צד לאמנה, והגישו הסתייגות למסירת כתבי בי דין בדואר). עורך דין המנהל את ההליך נדרש לתרגם את כתבי הטענות לשפת מדינת היעד, ולהעבירם דרך הנהלת בתי המשפט בישראל אל הרשות המרכזית של המדינה הזרה. רשות זו היא המבצעת את המסירה בפועל, הליך אשר מבטיח שהמסירה תוכר כחוקית ובלתי ניתנת לערעור.

האתגר המרכזי בגביית חובות בינלאומיים הוא היכולת לאתר מקורות כספיים בחו"ל מהם ניתן יהיה להיפרע ביום פקודה. חייבים מתוחכמים נוטים לעשות שימוש בפלטפורמות פיננסיות חובקות עולם כדי לטשטש את עקבות הכסף. כאן נכנס לתמונה תקן הדיווח האוטומטי העולמי המכונה (CRS) אשר מחייב מוסדות פיננסיים ביותר ממאה מדינות להעביר לרשויות מידע שוטף על נכסים פיננסיים של תושבים זרים.

בשלב גילוי המסמכים, עורך דין יפעל לדרוש מהחייב להציג תצהיר מקיף המפרט את כלל חשבונותיו בעולם. המנגנון הבינלאומי של החלפת המידע מייצר מערכת לחצים אפקטיבית במיוחד: במידה והחייב מסתיר קיומו של חשבון בנק במדינה הכלולה בהסדר הדיווח והדבר מתגלה, הוא מסתכן בעבירה חמורה של מתן עדות שקר, עובדה המשמשת איום משמעותי בחקירות כלכליות מסוג זה ומאלצת נתבעים לחשוף הון מוסתר.

קבלת פסק דין תהיה חסרת ערך אם בסופו של ההליך הממושך לא ייוותרו נכסים זמינים. משום כך, בתי המשפט מאפשרים לפעמים הפעלת הליכים זמניים. המהלך הדחוף ביותר בפרוץ משבר מסוג זה הוא עצירת המשך זליגת והברחת הנכסים על ידי החייב. עיקול זמני הוא צו משפטי הניתן לרוב בתחילת ההליך במעמד צד אחד, ומטרתו העיקרית היא להקפיא נכסים, כספים מזומנים או זכויות שונות של הנתבע, כדי למקסם את הסיכויים לכך שיוותרו נכסים מהם יהיה ניתן להיפרע ביום שבו יינתן פסק הדין הסופי.

עם סיום הליכי הליטיגציה וקבלת פסק דין ישראלי חלוט, יש לפעול להגשת פסק הדין. הליך זה דורש ניהול של הליך הכרה רשמי מטעם הרשויות המשפטיות המקומיות במדינת היעד. לעיתים, בשלב זה נעזרים בשיתוף פעולה עם עמיתים ממערכות משפט זרות המכירים את רזי הדין המקומי.

המעבר ממגננה להתקפה משפטית רב מערכתית

התמודדות עסקית יעילה מול חייב או שותף שחצה את הקווים וברח לחוץ לארץ דורשת שינוי תפיסתי מהיר ומעבר מיידי למדיניות אכיפה התקפית בלתי מתפשרת. המתנה פסיבית מול אדם שניתק מגע רק משחקת לידיו, מעניקה לו תחושת ביטחון שקרית ומאפשרת לו לנצל זמן יקר לצורך הסתרת עקבות הנכסים. מוטב להקדים תרופה למכה, וליצור קשר עם עורך דין מנוסה בתחום של גבייה מסחרית, לרבות כנגד חייבים מעבר לים.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בגביית חובות בינלאומיים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.