חוב במדינה אחרת? יש מה לעשות: כך תגבו חובות בינלאומיים

לפי העיתונאי תומאס פרידמן בספרו "העולם הוא שטוח", תהליכים כלכליים גלובליים שונים "שיטחו" את עולם העסקים: אנחנו יכולים לשבת בישראל מול המחשב הביתי, ולנהל באמצעותו עסקים בסין, ארצות הברית, מדינות אירופה ואף ביבשת אפריקה. הגבולות הפיזיים הפכו פחות חשובים, ורכבת הקידמה לא עוצרת. אולם כפי שיודע כל מי שמנהל עסק בקנה מידה כלשהו, לא פעם ישנם צדדים לחוזה שלא משלמים מסיבה כזאת או אחרת. בהתאם לכך, גם כאשר מנהלים עסקים בינלאומיים, נוצרים לעתים חובות בינלאומיים, קרי חובות בהם החייב נמצא מחוץ לשטח השיפוט של מדינת ישראל. עם זאת, גם במצבים כאלו, אין צורך לומר נואש: גם בגביית חובות מעבר לים, העולם כיום הוא שטוח מאי פעם.

גביית חובות בינלאומיים לפני מתן פסק הדין.

כדי להבין כיצד מבצעים גביית חובות בינלאומיים, כדאי להבין קודם איך גובים חובות בתוך ישראל. מה קורה כאשר מדובר בחוב "ישראלי"? נניח ויש כלפינו חוב מאת קונה שלא שילם על סחורה שמכרנו לו. ראשית, נשלח לחייב מכתב התראה, ונודיע לו על כוונתנו לתבוע אותו אם ימשיך למאן לשלם את חובו. במקרים רבים, המכתב הזה מביא חייבים לכדי תשלום החוב שלהם. עם זאת, במידה ולחייב יש טענות משפטיות לשיטתו כנגד קיום החוב, או לחילופין, מדובר בחייב לא נורמטיבי המתחמק מתשלום חובותיו, ניתן להגיש נגדו תביעה בבית המשפט. לאחר שמנהלים תיק משפטי ומקבלים פסק דין לזכותנו, ניתן להגיש את פסק הדין הזה לביצוע בהוצאה לפועל בהתאם לכללי הפרוצדורה בנושא. מרגע שאנחנו הופכים לזוכים בהוצאה לפועל, יש בידינו כל מיני כלים המאפשרים להגביל את החייב ונועדו לתמרץ אותו לשלם, כגון איסור יציאה מהארץ, הטלת עיקולים בבנק, הגבלה על כרטיסי אשראי, הגבלה על חידוש דרכון, הגבלות בבנק, חילוט רכוש על שם החייב, הגבלת רישיון נהיגה ועוד.

כאשר כל הצדדים נמצאים בתוך שטח השיפוט של מדינת ישראל, הדברים נוחים יותר מבחינת סמכות שיפוט, איתור החייב, הטלת עיקולים וכדומה. עם זאת, גם בגביית חובות בינלאומיים, ניתן לבצע את הצעדים הללו, פשוט בעירוב מערכת משפטית נוספת, האמונה על אכיפת פסקי דין וגביית חובות באותה המדינה.

הדברים הללו קורים לא אחת; למשל, מצב בו אנחנו סיפקנו סחורה מישראל לקונה מעבר לים, והקונה לא שילם לנו עליה. אם נרצה לתבוע אותו על כך, ניתן לבסס טענה לפיה בית המשפט הישראלי הוא הפורום המתאים לדון בעניין (יתכן ואף הכנסו מראש תניית שיפוט בהסכם ההתקשרות בינינו, שקובעת שבמקרה של מחלוקת, הסכסוך יידון בבית משפט ישראלי). ישנו מצב שכיח נוסף של הגשת תביעה נגד חייב אשר נמצא מעבר לים, והוא כאשר אזרח ישראלי נקלע למצוקה כלכלית וחייב כסף לנושים רבים, ובמקום לשלם, מחליט להימלט מן הארץ, בניסיון להתחיל חיים חדשים מעבר לים וכדומה.

מה עושים כאשר החייב שלנו נמצא בחו"ל? אפשרות אחת היא הגשת תביעה נגד החייב בבית משפט בישראל, כאשר החייב נמצא בחו"ל. כדי לעשות זאת, יש לקבל היתר המצאה לחו"ל בהתאם לסעיף 166 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. כדי שהתביעה תתקבל, בית המשפט יחפש זיקה בין התביעה לבין ישראל (ראו ע"א 9725/04 אשבורן נ' CAE Electronics). בית המשפט יבדוק בנוסף גם את טיב העילה (מכיוון שמדובר מבחינה מסוימת בפלישה לתחום ריבונות משפטית של מדינה אחרת, יש להראות כי מדובר בעילה סבירה), וכן יפעיל שיקול דעת בנושא. לעתים ניתן לבצע תחליף המצאה לנתבע, על ידי מסירה לגורם מטעמו הנמצא בישראל, כגון בן משפחה שגר איתו וכדומה, או נציג מטעמו. עם זאת, בתי המשפט מהססים להשתמש בכלי הזה, ומאפשרים להכיר בתחליף המצאה, רק כאשר נעשה ניסיון סביר ואמיתי להגיע לנתבע (ראו למשל רע”א 8204/16 סיגלית נאורי גלמור נגד אריה בר לב ואח’).

לחילופין, אם בית המשפט הישראלי הוא אינו הפורום המשפטי המתאים לבירור הטענה ולקיום דיון בעניין, ניתן להגיש תביעה במדינה אחרת, למשל במקום מושבו של החייב. פעולה זאת נעשית לרוב על ידי היעזרות או שיתוף פעולה עם משרד עורכי דין באותה המדינה, עד שמגיעים לפסק דין המורה לחייב על תשלום החוב שלו. לאחר שיש לנו פסק דין, ממשיכים לשלב הגבייה.

טיפול בגביית החוב, כאשר יש פסק דין.

לאחר שיש לנו פסק דין הקובע שהחייב צריך לשלם לנו סכום מסוים, בין אם מדובר בפסק דין ישראלי ובין אם פסק דין שניתן במדינה אחרת, ניתן להפעיל אמצעי אכיפה כנגד החייב. לעתים אנחנו לא יודעים איפה החייב, או  שישנו קושי באיתור החייב, ולכן אנו נדרשים להיעזר בחוקרים מקומיים שיאתרו אותו, אולם לאחר שהחייב אותר במדינה כזאת או אחרת, ניתן לפעול כנגדו באותה מדינה.

בהנחה ויש לנו פסק דין במדינה בה נמצא החייב, נוכל לפעול כזוכה נגד החייב לפי דיני האכיפה וההוצאה לפועל באותה מדינה, בעזרת נציג משפטי מטעמנו המוסמך לפעול בשמנו באותה מדינה. לעומת זאת, אם מדובר בפסק דין ישראלי אותו אנו רוצים לאכוף בחו"ל, יש לנו שלושה מצבים: הראשון הוא כאשר קיימת אמנה לאכיפת פסקי חוץ בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל. האמנה קובעת כי החלטות שניתנו במערכת המשפטית של אחת מהמדינות, תכובד על ידי מערכת האכיפה של המדינה השנייה, מה שמקל מאוד על אכיפה וגביית חובות במצב הזה. למשל, בין ישראל ובין ארצות הברית קיימת אמנה לעניין אכיפת פסקי חוץ, וניתן לאכוף בארצות הברית פסקי דין שניתנו בישראל (עם זאת, ארצות הברית היא פדרציה, ובכל מדינה בארצות הברית הדין מעט שונה באופן הגבייה כלפי חייבים). לגבי אופן הגבייה, בארצות הברית קיים חוק פדרלי בשם Fair Debt Collection Practices Act, המנחה כיצד אוכפים נגד חייבים בשטחה. עם זאת, מרגע שהחוב מוכח ומבוסס, יש פעולות שניתן לבצע כנגד החייב. החוק מסדיר מתי ניתן להתקשר לחייב לגבות את החוב, כיצד הגובה צריך להציג את עצמו, אילו פעולות ניתן לעשות נגד החייב ומתי. למשל, קיום חוב משפיע על דירוג האשראי של החייב, ולכן חברות גבייה מבהירות לחייב כי אם לא ישלם, הדבר יפגע לו בדירוג האשראי (נושא חשוב בארצות הברית).

מצב מעט מורכב יותר נוגע למדינות שלהן אין אמנה של אכיפת פסקי חוץ עם ישראל, אולם עדיין מאפשרות הכרה בפסקי חוץ שניתנו במדינה אחרת. במצב כזה, ניתן להגיש בקשה לאכיפה נגד החייב באותה מדינה, כאשר לרוב אין צורך לברר את כל התיק שוב באותה המדינה, אלא רק לקבל היתר לאכיפת פסק החוץ. מצב שלישי נוגע למדינות להן אין אמנת אכיפה עם ישראל, וכן הן אינן מאפשרות כלל הכרה בפסקי חוץ. במדינות אלו, יש להגיש באופן עקרוני תביעה חדשה, אולם לרוב ניתן יהיה לבסס אותה על קביעה המבוססת על כך שניתן פסק דין כבר בבית משפט בישראל כנגד החייב. רק לאחר שניתן פסק דין גם במדינה בה החייב נמצא, ניתן יהיה להתחיל לפעול נגדו.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בגביית חובות בינלאומיים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.