זכות מוסרית

זכות מוסרית היא חלק מהזכויות הקיימות בתחום הקניין הרוחני. זכות מוסרית הינה זכות משפטית לכל דבר השייכת אך ורק ליוצר של יצירה על פי הגדרתה בחוק זכות יוצרים-התשס"ח-2007 (למעט תוכנת מחשב) ואינה ניתנת להעברה לאדם אחר. הזכות המוסרית מקנה ליוצר את הזכות כי שמו יצוין על יצירתו – במילים אחרות יש לו זכות לקבלת קרדיט על יצירתו, זכות זו מכונה "הזכות להורות". בנוסף, הזכות המוסרית מקנה ליוצר את הזכות שלא יוטל פגם ביצירתו או שלא תעשה בה פעולה פוגענית, במידה ויש בכך לפגוע בכבודו ובשמו של היוצר, זכות זו מכונה "הזכות לשלמות היצירה". הפרה של הזכות מולידה עילת תביעה של היוצר ובעל הזכות כנגד המפר. בכל מקרה בו מתבצעת הפרה של זכות מוסרית מומלץ לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש תביעה כנגד המפר. חשוב לדעת שהגשת תביעה בגין הפרת הזכות אינה מותנית בכך שהיוצר יהיה גם הבעלים של זכויות היוצרים ביצירה או בכך שהתבצעה במקביל גם הפרה של זכויות היוצרים. כמו כן הזכות מועברת בירושה ומאפשרת גם לצאצאיו של היוצר לתבוע בגין הפרה של זכותו המוסרית.

הפרת זכות מוסרית – מתן קרדיט.

כאמור, אי ציון שם היוצר על גבי יצירתו, במידה ובהיקף הראויים בנסיבות העניין מהווה הפרה של הזכות המוסרית של היוצר. כך לדוגמא בחודש דצמבר 2014 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים במקרה של הפרת זכות מוסרית של אי מתן קרדיט בנוגע לצילומים. בית המשפט קבע כי הנתבעת, מפלגת הליכוד, עשתה שימוש בתמונות שצילם התובע במסגרת שידורי התעמולה מבלי שציינה את שמו כצלם ובכך הפרה את זכותו המוסרית. עוד נקבע כי העובדה שבמקרים אחרים של הפרת זכותו המוסרית לא הגיש התובע תביעות כנגד המפרים, אינה מעידה שהוא וויתר על זכותו המוסרית בצילומיו. על כן פסק בית המשפט פיצויים על סך 20,000 ₪ לטובת היוצר (ת"א 40707-04/13 שמואל רחמני נ' מפלגת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית). במקרה נוסף שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש נובמבר 2013 נקבע שנתבעים שהעתיקו מאמר שפורסם באתרי אינטרנט שונים תוך ציון שם מחברת המאמר, ופרסמו אותו באתר שלהם ללא מתן קרדיט לכותבת המאמר הפרו את זכותה המוסרית במאמר אשר מהווה יצירה ספרותית מקורית ומוגנת. (ת"א 17226-04-11 יעל אשד נ' יותר מחברים בע"מ ואח').

הפרת הזכות – פגיעה ביצירה.

החוק קובע כי הטלת פגם ביצירה, סילוף שלה, שינוי צורתה או כל פעולה פוגענית אחרת באופן שפוגע בכבודו או בשמו של היוצר מהווה הפרה של הזכות המוסרית ביצירה. במרץ 2013 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה שעסקה בהפרת הזכות המוסרית של יוצרי "ספר האגדה" ביאליק ורבניצקי. התביעה הוגשה על ידי צאצאיו של רבניצקי לאחר שבמהדורה חדשה של הספר שהוצאה במסגרת סדרת עם הספר – סדרה המהווה מפעל של הנגשת "ארון הספרים היהודי" לכל בית בישראל, בוצעו שינויים משמעותיים: חלקים ניכרים מן היצירה הושמטו ממנה לחלוטין, ובנוסף הוסרו הניקוד, ההקדמה והפירושים והביאורים שכתבו ביאליק ורבניצקי – שהם חלק בלתי נפרד מן היצירה ובעצם הופצה גרסה מקוצרת, דלה וחסרה של היצירה. בית המשפט קבע כי הפגיעה בשלמות ספר האגדה שנעשתה על ידי הוצאת לאור היא בלתי סבירה – ועל כן מהווה הפרה של הזכות המוסרית ביצירה זאת. בית המשפט פסק לתובעים פיצויים על סך 100,000 ₪ (הסכום המירבי הקבוע בחוק) הוציא צווים שאסרו על ההוצאה לאור לפרסם או את ספר האגדה בסדרת עם הספר ואף הורו על איסוף כל העותקים של ספר האגדה שהופץ בסדרת עם הספר ולהשמידם (ת"א 1219/09 רות פוטגש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח').

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.