כיצד להימנע מהקפאת חשבון בנק בחשד להלבנת הון

מאת: עו"ד אלי שמעוני

הבנקים בישראל כפופים למערכת חוקים נוקשה ומחויבים לנקוט בפעולות מניעה כאשר הם מזהים פעילות חריגה. לכן מוטב להכיר אילו סימנים "מפעילים את המערכות" השונות בבנק, על מנת להימנע מהם. בניגוד לעיקול חשבון, הקפאת חשבון היא מצב שבו הבנק עוצר פעילות כלכלית לפי שיקול דעתו הבלעדי. בהקפאה, הלקוח מאבד גישה לחשבון באופן פתאומי גם אם ההלוואות ממשיכות לרדת כסדרן. הבנק מפעיל סמכות זו ללא צו משפטי בהכרח, על מנת להגן על עצמו מסנקציות של הרגולטור.

כיצד עובד הנושא של הקפאת חשבון בנק?

הקפאת חשבון מתבצעת לרוב מכוח הוראת ניהול בנקאי תקין 411 המסדירה את נהלי העבודה של המוסדות הפיננסיים. הבנקים מיישמים הוראה זו בהתאם למדיניות פנימית ומשתני סיכון שהם מגדירים בעצמם.
מוסדות פיננסיים רואים עצמם רשאים להקפיא חשבונות כאשר עולה חשד שפעילות הלקוח חושפת אותם לקנסות בינלאומיים או מקומיים. פסק הדין בעניין אימפריה יאסין להשקעות קבע, כי בנק שמזהה פעילות חריגה רשאי בהחלט לעצור את הפעילות בחשבון הלקוח. כלומר על הבנקים ישנה חובה אקטיבית לפעול למניעת עבירות כלכליות בכל עת.

עם זאת, חשוב להבין כי גם הפרקליטות ורשות המיסים רשאיות לבקש צווי הקפאה נרחבים מכוח החוק הייעודי לאיסור הלבנת הון. במקרים של חשדות לעבירות כלכליות ניתן לבקש חילוט זמני של רכוש גם כאשר החשוד נהנה מחזקת החפות. הרוב המכריע של הצווים הללו ניתנים במעמד צד אחד מבלי שהלקוח נוכח באולם.

שווה לציין כי בפרקטיקה הנהוגה, לרוב אין הקפאה מלאה של החשבון, אלא חסימה ספציפית של הפעולה ולזאת לשם קבלת אסמכתאות. הקפאה הרמטית של החשבון ללא צו קורית לרוב רק כאשר הלקוח מעורר חשד מחמיר או לא משתף פעולה באופן חריג.

בבנקים ישנה מחלקה בשם מחלקת ציות, שהיא הגוף האחראי על אכיפת חוקי הרגולציה ועל אישור כשרות הכספים הנכנסים. כדי למנוע הקפאה או עצירת פעולה, מוטב לפנות אל המחלקה מראש במצבים מסוימים. למשל טעות נפוצה היא ביצוע של העברות כספיות גבוהות מבלי להסדיר אותן קודם עם מחלקת הציות. פעולה זו מובילה אוטומטית לעצירת הכספים ולסימון החשבון כבעייתי. במקום זאת, מוטב לפנות מראש, להסביר את מקור ההון, נתיב הכסף וכדומה.

גם העברות כספים בסכומים גבוהים בין קרובים מעוררות באופן טבעי את חשדנות פקידי הציות. משום כך, מוטב לערוך הסכם כתוב מראש במקרים של העברות אלו, ולהסביר האם מדובר בהלוואה וכדומה.

עבירות מס כעבירות מקור להלבנת הון

בעבר עבירות מס לא נחשבו באופן אוטומטי לעבירות מקור המבססות אישום פלילי בהלבנת הון. כיום עבירות מס חמורות כגון השמטת הכנסות במזיד או חשבוניות פיקטיביות נחשבות לעבירות מקור לכל דבר ועניין. שינוי זה מאפשר לרשויות האכיפה להפעיל כלים דרקוניים נגד אזרחים שנחשדו באי סדרים מיסויים.
המדינה רשאית כיום לתפוס זמנית רכוש ונדלן בשווי העבירה הנטענת, באמצעות הוצאת צו זמני מהיר. פעולה זו מבוצעת עוד לפני הגשת כתב אישום בניסיון למנוע הברחת נכסים.

בעלי שליטה בחברות זרות עומדים בסכנת יתר להקפאת חשבון הבנק. על הלקוח לספק להנהלת הבנק הסבר כלכלי מניח את הדעת במגוון רחב של פעולות. מערכת הדיווח העולמית מחייבת כיום מוסדות פיננסיים ביותר ממאה מדינות להעביר מידע אוטומטי על נכסי תושבים זרים. כיום כמעט בלתי אפשרי להסתיר רכוש באמצעות רשת של חברות קש מבלי לעורר את חוקרי רשות המיסים.

הדבר רלוונטי גם עבור לקוחות המבצעים ניתוק תושבות לצרכי מס. פקודת מס הכנסה בוחנת את מרכז החיים של האדם כדי לקבוע את חבות המס שלו. הבנק נדרש לוודא כי הלקוח משלם מס כדין במדינת היעד, ואינו מנצל את המעבר לביצוע תכנוני מס פסולים.

הצעדים המשפטיים מרגע קבלת הודעת ההקפאה

מרגע שהתקבלה הודעה על הקפאת החשבון הטיפול עובר מפעילות מניעתית לניהול משבר אקטיבי. במקרים רבים נציגי הבנק מוסרים את הודעת הסירוב או ההקפאה בעל פה. לרוב הדבר הראשון שיש לעשות, הוא לפנות לבנק על מנת לקבל בכתב פירוט של עילת הסירוב. במידת הצורך מוגשת בקשה דחופה לביטול צווי ההקפאה בבית המשפט או לחילופין תביעה אזרחית נגד הבנק.

חשוב להדגיש: על פי חוק איסור הלבנת הון והוראת ניהול בנקאי תקין 411, חל על הבנקים "איסור גילוי" מול הלקוח. המשמעות היא שאם הבנק חסם את החשבון בעקבות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, אסור לו על פי חוק לפרט ללקוח כי קיים חשד להלבנת הון כדי לא לשבש חקירות. לפיכך, דרישה "לקבל בכתב פירוט" תיתקל לרוב בסירוב או בתשובה גנרית ולא תחשוף את הסיבה האמיתית

מעבר לכך, עורך הדין בוחן את סבירות החלטת הבנק בהתאם לנסיבות, ומציע חלופות תפיסה שיפגעו פחות בפעילות המסחרית. במצבים מסוימים, ניהול משא ומתן תקיף מול קציני הציות מאפשר פעמים רבות את שחרור החשבון ללא התדיינות משפטית ארוכה ויקרה.

לקיחת שליטה על ההתנהלות הפיננסית שלכם

התמודדות יעילה מול חסימת כספים דורשת הצגת טיעונים משפטיים מוצקים והיכרות מעמיקה עם לשון החוק. המתנה פסיבית לפתרון הבעיה מצד המערכת מובילה בהכרח לנזקים כספיים מתמשכים ולהחרפת ההגבלות על ההון שלכם. החוק עומד לצדכם במקרים של חריגה מסמכות אך הוא דורש התנהלות אקטיבית ומדויקת להשבת המצב לקדמותו.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בשחרור הקפאת חשבונות בנק של תושבי חוץ, בייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: