הקפאת חשבון בנק, מתי זה קורה? מה ניתן לעשות?

לאחרונה פורסם בתקשורת, כי הממשל האמריקאי הורה להטיל סנקציות כלכליות על מספר מתנחלים מיהודה ושומרון. בתגובה, בנקים בישראל הקפיאו את חשבונות הבנק שלהם לחלוטין. אולם מדוע בנקים ישראלים מיהרו לעשות זאת, מהי בכלל הקפאת חשבון, ומה ניתן לעשות בנדון? הנה מה שחשוב לדעת על הקפאת חשבון בנק.

הפרקטיקה של הקפאת חשבון בנק

ראשית, נבחין בין הקפאת חשבון בנק לבין מצבים שנראים דומה, אך למעשה שונים מאוד, למשל, עיקול בחשבון. לעתים מוטל עיקול על חשבון בנק: עיקול מוטל כתוצאה מדרישה כספית כנגד בעל החשבון (חוב), אשר בעל החשבון לא מתכוון לעמוד בה. עיקול בחשבון בנק מוטל לאחר הליך משפטי או הליך בהוצאה לפועל, והוא מוגבל לסכום החוב. אם הוטל נגדכם עיקול בחשבון הבנק, המשמעות היא שלא תוכלו לבצע משיכה של כספים בחשבון, עד שלא יפרע החוב ויוסר העיקול.

מצב דומה לעיקול הוא חשבון מוגבל: חשבון בנק הופך לחשבון מוגבל, לאחר שחזרו לפחות עשרה שיקים בטווח זמן של שנה; במצב של חשבון מוגבל, בעל החשבון אינו רשאי לקבל אשראי מהבנק, כלומר לתת שיקים, לשלם בכרטיס אשראי וכן הלאה.

לעומת זאת, הקפאת חשבון היא מצב שבו בנק מחליט לעצור פעילות כלכלית בחשבון, לפי שיקול דעתו, כלומר, לא מכוח צו משפטי או "טריגר" חוקי בהכרח (כמו במצב של חשבון מוגבל). בהקפאת חשבון מלאה (ניתן גם להקפיא חלקית, למשל הגבלה רק של אשראי או רק פעילות בישראל), הלקוח בעצם מאבד גישה אל החשבון. עם זאת, ככל שישנן הלוואות בחשבון, הן ממשיכות להיפרע כסדרן, וכן ככל שישנם פקדונות בחשבון, הם ממשיכים לצבור ריבית.

מתי בנקים מקפיאים חשבון?

הקפאת חשבון בנק נעשית מכוח ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור (הוראת ניהול בנקאי תקין 411). שם נכתב כי "תאגיד בנקאי ינהל מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור… תוך נקיטת צעדים
למניעת איומים אלו". בנקים שונים מפרשים הוראה זו בהתאם למדיניות הפנימית שהם מגבשים ביושא, ולאופן שבו הם מגדירים את משתני הסיכון השונים. כלומר, יישום המדיניות של בנקים ביחס להקפאת חשבונות משתנה מבנק לבנק.

אולם מכל מקום, השורה התחתונה היא שהבנקים רואים עצמם רשאים להקפיא חשבון בנק, בכל פעם שיש חשד שעצם קיום פעילות בחשבון, יכול לחשוף את הבנק לסנקציות: בין אם בגין הפרה של חובת הכרת הלקוח, חוק איסור הלבנת הון, היעדר ניטור מספיק, היעדר דיווח על פעולות חריגות, הפרה של חובת בדיקה לפי חוק ה-FATCA ועוד. בפסק דין ע"א 3497/13 אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ, נקבע כי כאשר בנק מזהה פעילות החשודה כבלתי חוקית בחשבון פלוני, רשאי הוא לעצור או להגביל את הפעילות בו. פסק דין זה הטיל על הבנקים מעין חובה אקטיבית להקפיא חשבון, בכל פעם שהם מזהים פעילות בלתי חוקית, אחרת יהיו חשופים לסנקציות.

הסנקציות הללו יכולות להיות קנסות המוטלים על ידי בנק ישראל, או סנקציות אחרות המוטלים מכוח גופים בינלאומיים או הממשל האמריקאי (לממשל יש כוח גדול על בנקים בכל העולם, בין היתר הטלת קנסות ענק, כפי שקרה בעבר; בשנת 2014, שילם בנק לאומי קנס בגובה מיליארד שקל).

מה עושים במצב של הקפאת החשבון?

כתוצאה ממערכת הסנקציות האדירה הפועלת על בנקים, ופסיקת בית המשפט כאמור המטילה חובת זהירות מחמירה על הבנקים בהיבט של איסור הלבנת הון, בנקים מגלים מדיניות של "אצבע קלה על ההדק" (יחסית) בנושא של הקפאת חשבון בנק.

אם בנק כזה או אחר החליט על הקפאת הפעילות בחשבון הבנק שלכם, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בעניינים אלו, ומנוסה בהתנהלות מול בנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המיסים וכדומה. עורך דין מנוסה יוכל להפשיר את חשבון הבנק במהירות, ולהקטין את הנזק שנגרם ללקוח עקב ההקפאה ככל האפשר.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בשחרור הקפאת חשבונות בנק של תושבי חוץ, בייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.