הלוואה בעל פה או ללא חוזה כתוב: האם ניתן להגיש תביעה וכיצד מוכיחים את קיום החוב?
המציאות המורכבת מביאה לעיתים למצבים בהם מתבצעת העברת כספים כהלוואה ללא חוזה כתוב. השאלה היא כיצד מוכיחים את קיום החוב כאשר אין מסמך משפטי מוסדר המגבה את העברת הכספים. המערכת המשפטית מכירה בתוקפם של הסכמים בעל פה, ומספקת כלים ברורים להוכחת ההתחייבות. עם זאת, התהליך דורש בניית תשתית עובדתית מוצקה והבנה של דרישות החוק.
הוכחת הסכם הלוואה בעל פה
חופש החוזים המעוגן בחוק החוזים, מאפשר לערוך הסכמים בעל פה (מלבד במצבים בהם ישנה דרישת כתב קונסטיטוטיבית). לכן אין מניעה עקרונית מעשיית הסכם בעל פה, והשאלה היא תמיד ראייתית. הוכחת תוקפו של הסכם הלוואה בעל פה, נשענת על שני תנאים מצטברים מדיני החוזים: גמירות דעת ומסוימות. הכוונה בגמירות דעת היא שהצדדים התכוונו באמת ובתמים ליצור קשר משפטי מחייב של מתן הלוואה והחזרתה. לצד זאת, מסוימות דורשת כי תהיה הסכמה מפורשת על פרטי העסקה המהותיים. כלומר, מעבר להעברת הכסף, יש להצביע על קיומו של החוזה, ושהתקיימו היסודות ליצירתו של חוזה.
חוק הפרוצדורה העותומני (כן, זה עדיין בתוקף במדינת ישראל) קובע כי:
80. תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוג הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב.
טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, אף אם איננה עולה על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע.
במילים פשוטות יותר, הסעיף קובע כי עסקאות וחוזים שנהוג לעשותם בכתב ניתן להוכיח רק באמצעות מסמך כתוב ולא באמצעות עדות בעל פה. בנוסף קובע הסעיף שלא ניתן לסתור מסמך בכתב באמצעות טענות בעל פה. מדובר במשוכה משמעותית בסכסוכים עסקיים בהם צד אחד טוען להסכמות בעל פה שסותרות התנהלות קודמת.
על מנת להתגבר על המחסום של סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומני יש לאתר ראיה בכתב, כגון רישום בהעברה בנקאית או תכתובת דואר אלקטרוני, אשר מאפשרת להוכיח את ההסכמות המסחריות גם בהיעדר חוזה חתום. כאשר אנו טוענים לקיומו של חוזה הלוואה בעל פה, המשימה המרכזית היא איסוף ראיות שכן קיימות לחוזה. תכתובות שמדברות על החוזה במישרין או בעקיפין, העברות כספים, ראיות להתנהגות חיצונית בעולם ועוד.
בדרך כלל, הלוואות הניתנות ללא הסכם, נעשות במסגרת משפחתית. מטבע הדברים בתי המשפט בוחנים בזהירות עסקאות בין קרובים עקב היעדר הפורמליות המאפיינת אותן. חשוב בהקשר הזה לציין את "חזקת מתנה", קרי הנחת יסוד משפטית ולפיה כספים המועברים בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה ניתנים במתנה ולא כהלוואה. הנטל להפריך את החזקה הזו מוטל על המלווה, ועליו להוכיח כי הכוונה הברורה של שני הצדדים הייתה להחזר הכספים.
ראו את האמור בפסק דין רע"א 8068/16 שרה קטן נגד אילן כהן:
"כאשר התובע טוען שהלווה כספים לנתבע, נטל ההוכחה יהיה על התובע המבקש להוציא מחברו. כלל זה הינו אבן יסוד בהליך המשפטי האזרחי המטיל את חובת ההוכחה על התובע. ברם, עוסקים אנו בסיטואציה שונה בה הנתבע מודה שקיבל כספים מהתובע, אך טוען שקיבל את הכסף במתנה. במצב זה טענת המתנה משמשת כמגן, והנטל להרמת מגן זה מוטל על הנתבע. למעשה הנטל היה מוטל על התובע בתחילת ההליך, אולם משהודה הנתבע בקבלת הכספים, הנטל עובר אליו להוכיח שקיבל אותם במתנה…
(מנגד) קיים חריג הפוך שאומץ בפסיקה הישראלית מהדין האנגלי, המכונה "חזקת המתנה". כאשר התובע, וזו הדוגמה המובהקת – הינו ההורה של מקבל הכסף, קיימת חזקה לפיה הכסף הועבר במתנה, והנטל מוטל על כתפי ההורה להוכיח כי הכסף הועבר לבנו כהלוואה…".
בתי המשפט מבחינים בין סוגי הקרבה כאשר מדובר על העברת כספים. מהורים לילדים נקודת המוצא היא שמדובר במתנה, ועל ההורה המלווה להוכיח אחרת. בעסקאות בין אחים לא קמה חזקת מתנה, והנטל להוכיח כי הכסף ניתן כמתנה ולא כהלוואה מוטל דווקא על האח שקיבל את הכספים.
ישנם מצבים בהם גורמים מסחריים נתבעים בגין כספים שקיבלו, כאשר התובע טוען כי מדובר בהלוואה בעל פה. היעדר הכתב מאפשר לבעלי דין לנסות ולעוות את המהות הכלכלית של העסקה.
כאשר נתבע מתמודד עם דרישה כזו, מערך ההגנה פועל להפרכת הטענות על ידי חשיפת המניע האמיתי להעברת הכספים. אם מדובר בהשקעה כושלת במיזם עסקי שלא צלח, הסיכון רובץ על המשקיע והוא אינו זכאי לדרוש את השבת הכספים תחת הטענה של הלוואה. ההיגיון המסחרי מוצג לבית המשפט כדי לסתור את טענת ההלוואה מיסודה.
חלוקת עיזבון ואיסור עסקאות בירושה עתידית
הלוואות משפחתיות שטרם נפרעו הופכות לחלק בלתי נפרד מנכסי העיזבון לאחר פטירת המלווה. יתר היורשים זכאים לדרוש את פירעונן או לקזזן מחלקו של הלווה בירושה.
יש לציין בהקשר הזה את סעיף 8 לחוק הירושה, אשר אוסר על עריכת עסקאות בירושה עתידית.
8. (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.
כל קביעה לגבי מחיקת חוב שלא תעוגן בצוואה מסודרת, תישקל כבטלה ועשויה להיפסל לחלוטין בבית המשפט.
התיישנות עילת התביעה ללא תאריך פירעון
כאשר אין הסכם בכתב, לרוב גם אין תאריך ברור או מוסכם לפירעון ההלוואה. חוק החוזים קובע כך:
41. חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש.
עם זאת, כאשר אין מועד פירעון מוגדר הלווה עשוי להעלות טענת הגנה של התיישנות. התיישנות עילת התביעה מהווה חסימה משפטית המונעת הגשת תביעה כספית עקב חלוף הזמן, לרוב לאחר שבע שנים מיום היווצרות החוב. ממתי נמנית התיישנות? מיום דרישת פירעון על ידי המלווה.
לעומת זאת, אם הלווה הודה בחוב (למשל בהודעת טקסט או העביר תשלום חלקי), מרוץ ההתיישנות מתחיל מחדש מיום ההודאה. חוק ההתיישנות קובע כך:
9. הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
לפי הפסיקה (למשל ע"א 6623/11 אלבו נ' פלדמן), הודאה במובן של סעיף 9 לחוק ההתיישנות צריכה להיות מפורשת וברורה.
המהלך הבא להגנה אסטרטגית על ההון המסחרי שלכם
ניהול מערכה משפטית על כספים שהועברו ללא מסמך מקיף אינו מאבק אבוד מראש. זהו הליך מורכב הדורש ניתוח עובדתי מדויק, בניית אסטרטגיה מקיפה ומינוף משפטי של כל בדל ראיה. המערכת המשפטית מספקת פתרונות להתחקות אחר האמת המסחרית שמאחורי כל עסקה כאשר הפעולה נעשית בזמן.
אנו מבינים את המורכבות בהתמודדות עם חובות מסחריים שאינם מגובים בחוזה ואת ההשלכות הכלכליות על פעילותכם. פעולה נחרצת מוקדמת היא המפתח להשגת הוכחות והפעלת לחץ משפטי אפקטיבי.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר טלפוני לקביעת שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, בה ננתח את העובדות, נאתר את הראיות הקיימות ונבנה מסלול ברור למיצוי מלא של זכויותיכם.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.




