הברחת נכסים לחוץ לארץ: כיצד מאתרים ומעקלים כספים שחייב העביר למדינה זרה
לעיתים אנו מבקשים לגבות חובות מחייבים שנמצאים במדינה אחרת, או מחייבים שנמצאים בישראל אבל הוציאו את הנכסים שלהם משטח השיפוט הישראלי, מה שמקשה על גביית החוב. עם זאת, עורך דין עם מיומנות בגביית כספים יכול להביא לגבייה של חוב במדינה אחרת. במאמר הזה ניגע בנושא של הברחת נכסים מחוץ לישראל, ונראה באילו כלים ניתן להשתמש כדי לקבל את הכספים שמגיעים לנו.
התשתית המשפטית
הקושי המרכזי בגבייה בינלאומית נובע מכך שלכל מדינה יש מערכת חוקים וריבונות משלה, ובית משפט בישראל אינו יכול, למשל, להורות ישירות על עיקול חשבון בנק של חייב בצרפת. עם זאת, מערכות המשפט ברחבי העולם מכירות במציאות הזו ופיתחו כלים משפטיים מורכבים המאפשרים לגבות חובות גם מעבר לים.
בהנחה שיש לכם פסק דין בישראל לפיו אתם זכאים לפיצויים מהחייב, והחייב נמצא בישראל (למרות שהבריח נכסים לחו"ל), יש כמה דברים שאפשר לעשות. ראשית, גם אם בית המשפט לא מוסמך להטיל עיקול על נכסים מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, הוא כן מוסמך להטיל על החייב עצמו צווים המגבילים את פעולותיו בנכס. כל עוד החייב כפוף לסמכות השיפוט הישראלית (למשל, הוא אזרח ותושב ישראל, או מתנהל נגדו משפט בארץ), בית המשפט מוסמך להוציא צווים אישיים נגדו. תקנה 109 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:
109. בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.
בהתאם לכך, סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט מעניק לבית המשפט את הסמכות לכפות ציות לצווים באמצעות קנסות כבדים או מאסר. בתיק שבו ניתן צו הגבלת שימוש בנכס בחוץ לארץ, וחייב מפר אותו ומושך כספים, שימוש בפקודה זו מפעיל לחץ חריף על החייב ומעביר את הסכסוך גם למישור המעין-פלילי.
יש לציין כי בתי המשפט אינם ממהרים להעניק צווים חובקי עולם, והם דורשים נטל הוכחה כבד מהרגיל. עורך דין המגיש את הבקשה נדרש להציג בפני בית המשפט ראיות מהימנות המצביעות לא רק על קיום החוב, אלא גם על כוונת זדון ברורה מצד החייב לסכל את פסק הדין. יש להוכיח כי העברת הכספים לחוץ לארץ אינה פעילות עסקית שגרתית, אלא פעולת הברחה אקטיבית שנועדה לחמוק מתשלום. לשם כך, נעשה שימוש במסמכים כגון התכתבויות פנימיות, מועדי העברות בנקאיות חריגות ועדויות על משיכת מזומנים פתאומית.
מעבר לכך, בין אם החייב עצמו נמצא בישראל ובין אם לאו, יש אפשרות לפנות למערכת הדינים הזרה באמצעות פסק הדין שקיבלתם בישראל. כדי לגבות את הכספים בפועל, עליכם "לשכנע" את מערכת המשפט הזרה להכיר בפסק הדין הישראלי ולאכוף אותו. תהליך זה תלוי בקיומן של אמנות בינלאומיות בין ישראל למדינת היעד. במדינות שיש עמן אמנה, התהליך פשוט ויעיל יחסית. רשימה זו כוללת מדינות מובילות כגון בריטניה, גרמניה וספרד. לאחרונה, המגמה העולמית שואפת לייצר אחידות רחבה אף יותר באמצעות אמנת האג (2019) להכרה ואכיפה של פסקי דין זרים בעניינים אזרחיים ומסחריים (ישראל חתומה על האמנה, אולם האמנה טרם נכנסה כחוק בישראל). במקרים שבהם נדרשת אכיפה מול מדינה נטולת הסכם מוסדר, הדבר נעשה מכוח עיקרון הקומיטי (Comity), שהוא הכבוד ההדדי שמערכות משפט רוחשות זו לזו.
איתור נכסים מעבר לים
בעבר, המרחק הפיזי יצר אצל חייבים אשליה של הגנה מפני חשיפה, אך כיום הסתרת נכסים היא הרבה יותר מורכבת. כיום מיושם בעולם תקן דיווח אוטומטי בשם CRS, המחייב מוסדות פיננסיים ביותר ממאה מדינות להעביר לרשויות מידע שוטף על חשבון בנק או נכסים פיננסיים של תושבים זרים. בהתאם ל-CRS, רשות המסים בישראל מקבלת בכל שנה דיווחים אוטומטיים ממאות בנקים זרים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם. כמו כן, רשויות המס משתפות פעולה כדי לאתר עבירות מס בינלאומיות.
לכן כאשר עורך דין מגבש אסטרטגיית גבייה בינלאומית, הוא יכול להשתמש בעובדה הזאת לטובתו. למען הסר ספק, לעורך הדין אין אפשרות לגשת לדיווחים מכוח המנגנון, מכיוון שהם חסויים. עם זאת, עורך הדין יכול לדרוש מהחייב עצמו להציג את כל דפי החשבון שלו מכל העולם. אם לחייב יש חשבון במדינת CRS והוא מכחיש את קיומו בבית המשפט או בהוצאה לפועל, הוא מבצע עבירה של עדות שקר או תצהיר כוזב. מעבר לכך, אם לנושה יש ידיעה על נכסים המוסתרים בחו"ל, ויש לו יסוד להניח שהרשויות בישראל אינן מודעות לנכסים הללו, לעורך הדין של הנושה יש אמצעי פעולה נגד החייב.
נושא נוסף הוא חברות קש: לעתים קרובות, חייבים מנסים להסוות את הרכוש באמצעות הקמת חברות קש, שהן למעשה תאגידים ריקים מתוכן שהוקמו רק כדי להסוות את הבעלות האמיתית על הכספים. עורך דין המטפל בתיק נעזר ברשת של חוקרים פיננסיים במדינות היעד כדי לקלף את שכבות ההסתרה.
נטרול מנגנוני ההברחה והשבת השליטה לידיים שלכם
התמודדות מול חייב שהחליט לרוקן את נכסיו ולהבריחם למדינה זרה היא משימה מורכבת הדורשת תכנון אסטרטגי, קור רוח וכלים משפטיים חוצי גבולות. מערכת המשפט מספקת פתרונות אפקטיביים להתמודדות עם רשתות הסתרה, ואין כל סיבה להרים ידיים מול חשבון ריק בישראל. שילוב בין מודיעין פיננסי מדויק להליכי אכיפה תקיפים מעבר לים מסוגל להפוך את הקערה על פיה ולשפר באופן דרמטי את סיכויי הגבייה של החוב. כאשר הכלים הנכונים מופעלים בזמן, מעטפת ההגנה של החייב נסדקת והכספים האבודים חוזרים למקומם החוקי. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר מקצועי עמנו על מנת לבחון את הצעדים המשפטיים המותאמים אישית לתיק שלכם ולתכנן את מסלול הגבייה האפקטיבי ביותר.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, בגביית חובות בינלאומיים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.




