העברת כספי ירושה מחו"ל לישראל: המדריך המשפטי המלא

ניהול ירושה מקרוב משפחה בארצות הברית או באירופה מלווה תדיר בעיכובים מצד בנקים זרים וכן מצד המערכת הבנקאית בישראל. במאמר זה ניגע בכמה מן הסוגיות הרלוונטיות להעברת כספי ירושה מחוץ לארץ לבנקים בישראל, ונבין מדוע נדרשת מעורבות של עורך דין עם ניסיון מסחרי בהעברת כספים לישראל.

הביורוקרטיה בהעברת כספים לישראל

כאשר אתם מבקשים לבצע העברה בנקאית מבנק זר (שאינו ישראלי) לבנק ישראלי, חוק איסור הלבנת הון דורש כי הבנק הישראלי יברר אקטיבית אודות מקור הכספים. הבנק הישראלי מחויב לערוך בירור ואף הערכת סיכונים אודות מקור הכספים, ולוודא ככל האפשר שלא מדובר בהלבנת הון או כספי טרור (כדי להבין בדיוק מהם הפרמטרים שהבנק שוקל בהחלטתו לאשר או לדחות את העברת הכספים, ראו הוראת ניהול בנקאי תקין מס׳ 411, העוסקת בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור).

השורה התחתונה היא שכאשר בנק בישראל מזהה העברה חריגה בסכום משמעותי, הוא עוצר אותה באופן אוטומטי, וזאת עד לקבלת הסברים מניחים את הדעת. היעדר הצגת המסמכים המתאימים מול מחלקת הציות של הבנק מביא לא פעם לעיכוב של חודשים, ואף להחזרת הכספים למדינת המקור, תוך סימון החשבון כבעייתי.

ככלל אצבע, מומלץ לא "להפתיע" את הבנק הישראלי. הבנקים כפופים להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 ונוקטים בגישה מחמירה כלפי העברות מחו"ל. טרם ביצוע ההעברה מחשבון הבנק בחו"ל, חובה ליידע את הבנק בישראל מראש, לברר אילו אסמכתאות נדרשות ולהעבירן לאישור מחלקת הציות. פעולה מקדימה ושקופה תמנע חסימה של חשבון הבנק ותעזור לאשר את הכנסת הכספים.

כיצד עורך דין פועל לשחרור הכספים?

כפי שראינו לעיל, המשימה של שחרור הכספים אינה משימה פשוטה, ונדרשת הצגה קוהרנטית של נתיב הכסף. התהליך הזה כולל איסוף שיטתי של מסמכים זרים מהרשויות בחוץ לארץ, על מנת לבסס את נתיב הכסף מתחילתו ועד לרגע הפקדת הכספים. ככל שמדובר בכספי ירושה, הבנק ידרוש לראות צו קיום צוואה, שהוא למעשה האישור המשפטי הניתן על ידי בית משפט מוסמך ומאפשר את חלוקת העיזבון בפועל. בנוסף, ייתכן שתידרש הצגת תעודת פטירה מקורית וכן מסמכי זיהוי רשמיים של כלל הצדדים המעורבים בתיק. ניהול השיח מול מחלקת הציות מתבצע בשקיפות מלאה כדי להסיר כל ספק בדבר כשרות הפעולה ולמנוע דחיות טכניות.

ישנה חשיבות מכרעת להכנת התשתית לא רק מול הבנק בישראל, אלא גם מול הבנק המעביר בחוץ לארץ ולעיתים אף מול "בנק כתב" (Correspondent Bank) המתווך בעסקה. כאשר מדובר בירושה מארצות הברית למשל, שחרור הכספים מותנה לא פעם במילוי של טפסי רשות המיסים האמריקאית (IRS) כדוגמת טפסי W-8BEN המיועדים למתן מעמד לזר מאומת לצורכי ניכוי מס אמריקאי והכרה בהטבות אמנת מס. עורך דין הבקיא במשפט הפרטי הבינלאומי מוודא שכלל שרשרת ההעברה זוכה למענה מקדים כדי למנוע עיכובים או חלילה סירובים.

לעומת זאת, אם בחרתם להעביר את כספי הירושה לישראל שלא בהעברה בנקאית, אלא פיזית בדמות כסף מזומן או המחאות בנקאיות, דעו כי חלה עליכם חובת דיווח במכס באמצעות הגשת טופס 84. סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי כל אדם המכניס לישראל כספים בשווי של 50,000 ש"ח ומעלה (או 12,000 ש"ח במעברי גבול יבשתיים, או 2,000 דינר ירדני במעבר אלנבי) חייב להצהיר על כך.

מיסוי בינלאומי ומניעת תשלום מס עודף

נושא רלוונטי נוסף נוגע להשלכות המס של קבלת הון ממדינה זרה לישראל. בישראל אין כיום חקיקה המטילה מס עיזבון ישיר על היורשים, אולם בחו"ל המצב שונה. כך למשל, בארצות הברית דווקא מוטל מס על העיזבון בטרם חלוקתו ליורשים. יש אמנם תקרות פטור שייתכן שניתן לנצל, אולם בהקשר זה יש להבחין בין מוריש אמריקאי, לבין מוריש ישראלי שהחזיק נכסים אמריקאיים.

מעבר לכך, חשוב להבחין בין מס עיזבון שאינו קיים בישראל, לבין מס רווחי הון. במקרים שבהם הירושה כוללת נכסי נדל"ן או תיקי השקעות שנמכרו בחוץ לארץ לאחר הפטירה, ייתכן שתחול חובת דיווח ותשלום מס בישראל על הרווח שנוצר ממועד הפטירה ועד למועד מימוש הנכס.

חשוב להדגיש: בעוד שעצם קבלת הירושה פטורה ממס בישראל, כל ריבית או רווח הון שהצטברו בחשבון הזר לאחר מועד הפטירה חייבים בדיווח ובתשלום מס כחוק. אם חלף זמן והכספים בחו"ל לא דווחו כדין, יתכן ויש לבחון הליך של גילוי מרצון טרם העברת הכספים לארץ.

תהליך קיום ומימוש צוואות שנערכו מעבר לים

כאשר המוריש התגורר מחוץ לישראל, הצוואה נערכת לרוב בהתאם לדין המקומי החל באותה מדינה ספציפית. כדי לאשר את הצוואה בישראל או כדי לשחרר נכסים ישראליים, נדרש הליך של מתן תוקף משפטי למסמכים הזרים. בעוד שברוב מדינות אירופה וארצות הברית ניתן להסתפק בחותמת אפוסטיל מהירה יחסית, מדינות אחרות (שאינן חתומות על אמנת האג בעניין) דורשות תהליך מורכב יותר של שרשרת אימותים קונסולרית דרך משרד החוץ המקומי ושגרירות ישראל.

עורך דין פועל להכנת הבקשה להכרה בצוואה תוך התאמתה לדרישות החוק (צוואות זרות מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה). הליך זה כולל לרוב בקשה להכנת חוות דעת על הדין הזר שמטרתה להסביר לגורמים בישראל את תקינותה של הצוואה המקורית. לאחר קבלת הצו הרשמי הדרך פתוחה לפנות לגופים הפיננסיים על מנת להתחיל בהליך העברת הכספים עצמם. עבודה מדויקת בשלב זה מקצרת באופן דרמטי את זמן ההמתנה.

הצעד הבא שלכם לקבלת הכספים בבטחה

התנהלות מסחרית ומשפטית מול בנקים ומוסדות ממשל בשתי מדינות שונות בו זמנית דורשת ירידה לפרטים והיכרות מעמיקה עם הליכי הרגולציה. פעולה עצמאית מול גופים אלו חושפת את היורשים לסיכוני מיסוי ולחסימת החשבונות הבנקאיים בישראל. תכנון שיטתי מראש הוא הדרך הבטוחה והיעילה ביותר להבטיח שהכספים שמגיעים לכם יועברו ללא תקלות. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לקביעת פגישת היכרות שבה ננתח את סטטוס העיזבון ונבנה מתווה עבודה משפטי מדויק להתנהלות מול הגופים הפיננסיים הרלוונטיים.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.