השקעה ב'סטארט-אפ ניישן': צ'קליסט למשקיע הזר

עם כל חוסר הוודאות הנלווה למציאות הישראלית, הכלכלה הישראלית עדיין נחשבת לאחת מזירות ההשקעה החדשניות והדינמיות בעולם. אלפי חברות סטארט־אפ, הון אנושי איכותי ותרבות יזמית מובהקת הפכו את המדינה ליעד מרכזי למשקיעים מכל העולם. יחד עם זאת, כל משקיע זר הפועל בישראל נדרש להתמודד עם מערכת רגולטורית מורכבת, דיני מס ייחודיים ודרישות חוק שונות. במאמר זה ריכזנו מעיין צ'קליסט משפטי מקוצר, אשר כל נקודה בו חשובה ובעלת משמעות עבור משקיעים זרים בישראל.

מבוא למשקיעים זרים בישראל

בדין הישראלי, המונח "משקיע זר" מוגדר לפי ההקשר. לפי חוק עידוד השקעות הון, מדובר באדם או בתאגיד שאינו תושב ישראל ואינו נשלט על ידי תושבים ישראלים. לפי פקודת מס הכנסה, משקיע זר הוא "תושב חוץ", מי שמרכז חייו מחוץ לישראל (בהתאם למבחן הימים ומבחן מירב הזיקות). ההגדרה הזו משפיעה על מיסוי רווחי הון, ניכוי מס במקור והזכאות להקלות ופטורים.

דבר שחשוב לעשות בטרם משקיעים בחברה ישראלית, הוא בדיקת נאותות על החברה באמצעות עורך דין המתמחה בליווי משקיעים זרים. הדבר כולל בחינת מסמכי ההתאגדות, תקנון החברה, הסכמי מייסדים, התחייבויות חוזיות, תיקי קניין רוחני, הסכמי העסקה עם עובדים ובדיקת מצב המס. לעיתים מתגלות סוגיות כמו מניות שהוקצו ללא רישום תקין, שימוש לא מוסדר בזכויות קניין רוחני או חובות לרשות המסים.

בנוסף, דבר שיש לתת עליו את הדעת, הוא מבנה ההשקעה. השקעה בחברה ישראלית יכולה להיעשות בצורות שונות:
השקעת הון מניות – רכישת מניות קיימות או הקצאת מניות חדשות.
הלוואת בעלים (Convertible Loan) – מסלול מקובל בקרנות, שבו ההלוואה ניתנת לחברה עם אפשרות להמרה למניות בשלב מאוחר.
השקעה דרך קרן – באמצעות קרנות זרות או שותפויות השקעה (Limited Partnerships) הפועלות לפי סעיף 16(א) לפקודת מס הכנסה וחוזר מס הכנסה 10/2018 (החוזר מתנה קבלת פטור בין היתר בהשקעה בהיקפים מסוימים, ובכך שמקור ההון יהיה כסף זר).

לכל מבנה יש השלכות מס שונות. לדוגמה, השקעה באמצעות קרן שעומדת בתנאים מאפשרת פטור ממס רווחי הון למשקיע הזר, בעוד שהלוואת בעלים עשויה להיחשב הכנסה חייבת במס על הריבית, אם אינה עומדת בתנאי ההשקעה המזכה.

כמו כן, השקעה בחברה ישראלית עשויה לדרוש אישור או דיווח לפי תחום הפעילות. השקעות בתחומי ביטחון, סייבר, אנרגיה ותשתיות כפופות לחוק הפיקוח על השקעות זרות במגזר הביטחוני (2023). בנוסף, השקעה במניות בחברה ציבורית מחייבת דיווח לרשות ניירות ערך. כל השקעה בינלאומית מחייבת גם בדיווח לבנק ישראל לפי חוק פיקוח על מטבע חוץ.

קניין רוחני

בישראל, עיקר הערך של סטארטאפים נמצא בזכויות הקניין הרוחני. יש לוודא כי כל הזכויות בקוד, במוצר ובפטנטים רשומות על שם החברה, ולא על שם מייסדים או עובדים. בנוסף, אם החברה רשמה פטנטים בארה"ב או באירופה, חשוב לוודא שהרישום הבינלאומי נעשה תחת אותה ישות משפטית שמקבלת את ההשקעה.

מיסוי משקיעים זרים: פטורים והקלות מרכזיות

ישראל מעניקה למשקיעים זרים מערכת פטורים רחבה שנועדה לעודד הון זר:
פטור ממס רווחי הון על השקעות בחברות טכנולוגיה וסטארט־אפים, בהתאם לתקנות מס הכנסה ולתיקון 132 לפקודה.
פטור על השקעות באמצעות קרנות הון סיכון, בהתאם לסעיף 16(א) לפקודה ולחוזר מס 10/2018.
פטור ממס ריבית על פיקדונות במטבע חוץ של משקיעים זרים בהתקיים התנאים הבאים:

ריבית המשולמת על פיקדון במטבע חוץ לתושב חוץ פטורה ממס, בהתקיים כל אלה:
(1) הפיקדון אינו רשום בספרי מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל ואינו חייב ברישום כאמור וההכנסה מריבית אינה הכנסה מעסק או ממשלח יד בידיו;
(2) לתושב החוץ אין שותפים בפיקדון שאינם תושבי חוץ;
(3) תושב החוץ הצהיר עד לתחילת שנת המס או בתוך 14 ימים ממועד פתיחתו לראשונה של הפיקדון, לפי המאוחר, בטופס 2402, על היותו תושב חוץ;
(4) הפיקדון לא שימש למתן הלוואה או כבטוחה להלוואה שנתן התאגיד הבנקאי לקרובו של תושב החוץ או לחבר בני אדם שתושב החוץ הוא בעל שליטה בו, אם הם תושבי ישראל.

בנוסף, שווה לציין כי למשקיעים זרים יש אפשרות לניכוי מס מופחת או פטור מכוח אמנות למניעת כפל מס עם מדינות זרות.

להימנע ממפעל קבע

השקעה פאסיבית בישראל אינה יוצרת חבות במס, כל עוד למשקיע אין משרד, נציג או פעילות ניהולית קבועה בארץ, מה שמכונה מוסד קבע או מפעל קבע. מהו מפעל קבע? לפי סעיף 5(1) לאמנת המודל של ארגון ה- OECD, מפעל קבע פירושו מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מתנהלת כליל או בחלקה פעילותו של המיזם. למשל, מקום ניהול, סניף, משרד, מפעל, בית מלאכה, או אתר בנייה שנמשך יותר מ־12 חודשים ייחשבו כמפעל קבע.

בישראל, רשות המסים מפרשת את סעיף 5(1) לאמנת המודל של ה־OECD באופן מהותי ומרחיב יחסית, אך תוך הסתמכות על פסיקת ה־OECD ועל פסיקה בינלאומית מקבילה. המשמעות היא שישראל לא מסתפקת בנוכחות פיזית קבועה בלבד, אלא בוחנת גם את מהות הפעילות ואת מידת השליטה המקומית.

הדבר שחשוב להבין הוא שמרגע שרשות המיסים סבורה כי מדובר במפעל קבע, ימוסו רווחי המשקיע כאילו היה תושב ישראל. משום כך, חשוב לנהל את ההשקעה דרך חברה מקומית או נציג משפטי בלבד, ולא באופן ישיר על ידי המשקיע.

פתיחת חשבון בנק והעברת כספים לישראל

העברת כספים לישראל דורשת פתיחת חשבון בנק, שנעשית לרוב באמצעות חשבון נאמנות שמנוהל על ידי עורך דין מקומי. חשבון כזה נדרש בשל מגבלות חוק איסור הלבנת הון והנחיות הבנקים למקור הכספים. הבנקים מחייבים הצגת מסמכים מזהים, הצהרת מקור הכסף, וטפסים בינלאומיים.

עבור משקיע זר, חשבון נאמנות מבטיח שהכספים ישוחררו רק עם השלמת העסקה, שהעברת התמורה תעמוד בדרישות המס, ושהכסף ינוהל כחוק. זהו כלי נפוץ בעסקאות השקעה, רכישת נדל"ן וכניסה לחברות סטארט־אפ, המעניק ביטחון משפטי הן למשקיע והן לחברה הישראלית.

השקעה חכמה בסטארט־אפ ניישן

ישראל מציעה פוטנציאל אדיר למשקיעים זרים, אך יחד עם ההזדמנויות מגיעים גם אתגרים משפטיים, רגולטוריים ומיסויים. משום כך, השקעה בישראל דורשת ליווי של עורך דין מקומי בעל ניסיון בעסקאות בינלאומיות. עורך הדין אחראי על בדיקת המסמכים, ניסוח ההסכמים, התאמתם לדין הישראלי ולדיני המדינה הזרה, וכן על פתיחת חשבון נאמנות וניהול הקשר עם רשות המסים. ייעוץ מוקדם יכול לקבוע אם ההשקעה תיחשב פטורה ממס או לא.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.