התנגדות לקיום צוואה בישראל‎

העליונות של רצון המת מהווה עיקרון מרכזי בדיני הירושה בישראל, ולכן בתי המשפט ינסו תמיד לעשות מאמץ לקיים את הוראות הצוואה כלשונן. עם זאת, ישנם מקרים בהם מתעורר חשש כי הצוואה אינה משקפת נאמנה את רצון המצווה, או נערכה בנסיבות הפוגעות בתוקפה המשפטי. במצבים כאלה, הדין בישראל מאפשר להתנגד לקיום צוואה ולהביא לבחינה של נסיבות עריכתה ותוקפה. להלן מספר עילות אפשריות להתנגדות לקיום צוואה בישראל.

העדר כשרות לערוך צוואה

סעיף 26 ללחוק הירושה:
26. צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.
אם המצווה לא היה כשיר מבחינה משפטית או קוגניטיבית בעת עריכת הצוואה – לדוגמה, בשל מחלת נפש, ליקוי שכלי, או השפעה של תרופות או חומרים – ניתן לטעון כי הצוואה אינה תקפה. בהקשר של כשרות לצוואה, אחד המבחנים העיקריים הוא הכרזה מעשית של כשרות או היעדר כשרות. בע"א 2328/91 חוה אדם נ' איידליץ, נדון מקרה שבו אישה הוכרזה כחסרת כשרות משפטית בעת עריכת הצוואה. כאשר אותה אישה גילתה שבית המשפט הכריז עליה כלא כשירה, היא פעלה לביטול ההחלטה והצליחה. עם זאת, היא לא ערכה צוואה מחדש. כאשר נפטרה, הועלתה טענה לפיה בעת עריכת הצוואה, בית המשפט הכריז עליה כלא כשירה, אף על פי שלאחר מכן היא כן הוכרזה כשירה. בבית המשפט העליון נקבע כי המבחן לכשירות הוא פורמלי: היות ובזמן עריכת הצוואה, היא הוכרזה פסולת דין, הצוואה לא תהא תקפה.

העדר גמירות דעת או השפעה בלתי הוגנת

30. (א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
במצב שבו הצוואה נערכה כתוצאה מלחץ, כפייה, איום, השפעה בלתי הוגנת או תרמית – ניתן לטעון כי הצוואה לא משקפת את רצון המצווה האמיתי, ונוצרת עילת התנגדות. השפעה בלתי הוגנת כוללת יחסי תלות, תלות פיזית או רגשית, או מצבים שבהם המצווה היה נתון לשליטה של אחר. המקרה הקלאסי הוא מצב שבו קרוב משפחה מטפל במצווה כאשר הוא הופך סיעודי וכדומה, "ומסכם" איתו שיכתוב אותו כמוטב בצוואה. לעניין זה, ראו גם את סעיף 8 לחוק הירושה:
8. (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.

איסור מעורבות בצוואה

35. הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה.

במצב שבו זוכה בצוואה היה עד לצוואה, או לקח חלק פעיל בעשיית הצוואה, יש בכך כדי להוות עילה להתנגדות לקיום הצוואה. חשוב לומר כי לא כל מעורבות בעריכת הצוואה תיחשב ככזאת המהווה עילה לפסלות הצוואה, ובתי המשפט עושים לא פעם מאמצים כדי לפרש את הסעיף הזה בצמצום, כך שלא כל מעורבות תביא לפסילה. ראו למשל פסק דין ע"א 6496/98 בוטו נגד בוטו:

"נוכחותו של הנהנה מן הצוואה במעמד עשייתה, כשלעצמה, אינה מביאה לבטלותה. הדבר תלוי בנסיבות האופפות את הנוכחות. אכן בנסיבות מסוימות עשויה הנוכחות לשמש סימן וראיה לנטילת חלק בעריכת הצוואה – אולם העובדה שהזוכה על פי הצוואה נוכח בשעת עריכתה של הצוואה ובעת שנחתמה אינה הופכת אותו להיות עד לצוואה".

בפסק הדין בע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב נקבע מנגד כי יש משקל למכלול של המעורבות של הנהנה בצוואה: גם אם לא כל מעורבות לכשעצמה יכולה להביא לפסלות הצוואה, יתכן כי במשקל הכולל של הדברים, יהיה כדי להביא לפסלות.

פגם בצורה של הצוואה

למרות החשיבות הרבה של רצון המת, ישנה גם חשיבות גדולה בדיני הירושה בישראל לדרישות הצורניות של עריכת צוואה, כאשר חוק הירושה קובע הוראות שונות מבחינה צורנית לסוגי הצוואה השונים. עם זאת, בית המשפט עשוי להכשיר צוואה על אף פגם בעריכתה, בתנאי שהשתכנע כי הצוואה אכן משקפת את רצון המת באופן אמיתי. בפסק דין ע"א 250/70 שרעבי נ' סוברי, נכתב:

"…רצה המחוקק להיטיב עם עושי צוואה כאשר משום מה נמצא פגם בצורה או בהליך, ולא לבטל צוואתם בגלל אותו פגם – אך עשה זאת כאשר אין ספק שהצוואה היא אמיתית היינו שהיתה גמירות-דעת שקולה ומוחלטת לערוך את הצוואה בתכנה כפי שמובא לקיום…"

סיכום

העילות הנזכרות לעיל להתנגדות לקיום צוואה, הינן רק חלק מן העילות האפשריות להתנגדות לצו קיום צוואה בישראל. ככל שאתם סבורים שאתם קופחתם בצוואה, שווה לבדוק עם עורך דין המתמחה בצוואות ודיני ירושה בישראל, האם עומדת לכם עילה אפשרית לקיום צוואה, שתשפר את מצבכם מבחינה משפטית בצורה משמעותית.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.