בינה מלאכותית וזכויות יוצרים: למי שייך תוכן שנוצר ב-AI, והאם מותר לאמן מודלים על יצירות מוגנות?

הבינה המלאכותית משפיעה ועוד תוסיף להשפיע ללא היכר על עולם האמנות, העבודה והיצירה האנושית בכללותה. כאשר מדובר בטכנולוגיה שמתפתחת כל כך מהר, למשפט אין באמת סיכוי להדביק את הקצב, אולם שווה להבין את הדין הקיים ביחס להתפתחויות, כדי להקטין חשיפה לסיכונים משפטיים.

מי נחשב ליוצר בעידן ה-AI

במרבית שיטות המשפט בעולם וכן גם לפי חוק זכות יוצרים, החוק דורש כי יצירה תהיה פרי עמלו של מחבר אנושי כדי לזכות בהגנה משפטית (חוק זכות יוצרים אמנם לא אומר זאת במפורש, אולם ניתן להסיק זאת מכוח סעיף 38 לחוק, הקובע כי "זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו"). לכן אם אתם יוצרים משהו רק באמצעות בינה מלאכותית, באופן עקרוני התוצר הזה אינו זוכה להגנת זכויות יוצרים, וכל אחד יכול להעתיק את היצירה. יחד עם זאת, כאשר משתמש משלב יצירתיות אנושית משמעותית בתהליך, היצירה יכולה לזכות בהגנה. הכל שאלה של מידת המעורבות של היוצר האנושי אל מול זה הטכנולוגי.

שאלה יותר מעניינת משאלת ההגנה על יצירה שנוצרה ב-AI, היא השאלה של חשיפה לתביעות בעקבות שימוש בבינה מלאכותית. באופן עקרוני, מי שמשתמש ב-AI כדי ליצור קוד, תמונה וכדומה, עשוי לשאת באחריות משפטית בגין הפרה של זכויות יוצרים.

לפי סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, הפרה מתרחשת כאשר אדם עושה ביצירה פעולה שיוחדה לבעל הזכות (כמו העתקה או פרסום מסחרי), ללא רשותו של היוצר. כאשר אנחנו יוצרים משהו עם AI שהוא זהה או דומה מהותית ליצירה קיימת, המשתמש שעושה בהם שימוש הוא המפר. העובדה שהמשתמש לא ידע שה-AI העתיק יצירה ספציפית, לרוב אינה פוטרת אותו מעצם האחריות להפרה (היא עשויה רק להפחית את גובה הפיצוי במסגרת הגנת "מפר תמים").

אימון מערכות על יצירות מוגנות

נושא מרכזי בסכסוכים אלו הוא תהליך האימון של המודלים עצמם על בסיס נתונים הקיימים ברשת האינטרנט. מנועי הבינה המלאכותית נשענים על כמויות עצומות של מידע קיים כדי לשפר את המערכות שלהם, תהליך הכולל לרוב פעולות העתקה מהותיות של החומרים המקוריים. הדבר פוגע ביכולתם של יוצרים לשלוט בפרי עמלם ומעלה חששות כבדים לגבי עשיית רווח על גבם של אנשים פרטיים וחברות מסחריות ללא תשלום תמורה.

לפי חוות דעת של משרד המשפטים, שימוש נרחב במידע לאימון אלגוריתמים עשוי לחסות תחת הגנת שימוש הוגן. שימוש הוגן הוא חריג לחוק המאפשר לעשות שימוש ביצירה קיימת ללא רשות בעליה למטרות מוגדרות, תוך בחינת אופיו והיקפו של השימוש והשפעתו על שוק היצירה המקורית. חברות טכנולוגיה רבות טוענות כי יצירת מודל מתמטי מתוך טקסטים מהווה שימוש טרנספורמטיבי לחלוטין ולכן הן פטורות מתשלום פיצוי.

בנוסף להגנת השימוש ההוגן, חברות ה-AI מעלות טענה על בסיס סעיף 26 לחוק זכות יוצרים העוסק בעותקים ארעיים: טענתן המרכזית היא כי היצירות אינן מועתקות באופן קבוע לשרתיהן, אלא נשמרות באופן זמני בלבד בזיכרון המחשב לצורך פירוקן לנתונים מתמטיים ומחיקתן המיידית לאחר תהליך האימון. לעומת זאת כאשר מודל מאומן על מאגר מידע מצומצם של יוצר בודד, או כאשר התפוקה מתחרה באופן ישיר עם המקור ומהווה לו תחליף, ההגנה המשפטית תישלל.

זכות הפרסום ופגיעה בדמויות באמצעות דיפ-פייק

התפתחות נוספת המעסיקה את בתי המשפט נוגעת ליצירת תכנים שמשתמשים במראה וקול של אנשים פרטיים וידוענים, תופעה המוכרת בשם Deep Fake. שימוש כזה מעורר סדרה של עילות משפטיות. לרוב כאשר אדם נפגע מפרסום כזה, הוא רשאי לתבוע בגין פגיעה בזכות לפרטיות, הוצאת לשון הרע וכן בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. בחינה משפטית מדוקדקת של נסיבות הפרסום תאפשר לגבש את עילות התביעה המתאימות ביותר לכל מקרה. אם נעשה שימוש מסחרי בשמו או בדמותו של אדם מפורסם כדי לקדם מוצר, הרי שיש כאן גם הפרה של הזכות לפרסום, ואף בסיס מוצק לתביעה בתחום של עוולות מסחריות בגין גניבת עין והטעיית הצרכנים הסבורים שהדמות המוכרת אכן מקדמת את העסק.

צעדים להגנה על נכסים דיגיטליים

מנהלי אתרים, כותבים ויוצרים אינם חייבים לעמוד מנגד בשעה שהתכנים שלהם נסרקים ומועתקים. הצעד הראשון הוא עיגון איסור מפורש על קצירת נתונים בתוך תקנון האתר והבהרה כי התכנים אינם מיועדים לאימון טכנולוגיות למידת מכונה. תנאים משפטיים אלו משמשים חוזה מחייב בין האתר לבין הגולשים לרבות תוכנות סריקה. הוספת סעיף איסור סריקה מפורש לתקנון לא רק מעניקה לבעל האתר עילת תביעה חוזית במקרה של הפרה, אלא גם מקשה על האפשרות להסתתר מאחורי הגנת השימוש ההוגן בחוק זכות יוצרים.

בנוסף שווה לשלב אמצעים טכנולוגיים כגון עדכון קובץ חסימת סורקים והטמעת מנגנוני סינון למניעת גישה אוטומטית.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.שילוב של הוראות ברורות בתקנון יחד עם חסמים טכנולוגיים מראה את נכונותו של היוצר לשמור על נכסיו ומספק עילה איתנה להגשת דרישה משפטית.