גניבת זכויות יוצרים
זכויות היוצרים נמנות על התחומים בהם עוסקים דיני הקניין הרוחני. הגנת זכויות יוצרים מוענקת לכל יצירה מקורית שהינה ספרותית, אמנותית, דרמטית, מוזיקלית, ותקליט (סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, להלן: "החוק"). זכויות יוצרים הינן למעשה אגד של זכויות המעניקות לבעליהן זכות בלעדית לביצוע שימושים מסויימים ביצירה, בהתאם לסוגה, ובמקביל מגנות עליו מפני שימוש ביצירה על ידי אחרים ללא הרשאתו (גניבת זכויות יוצרים).
מהי גניבת זכויות יוצרים?
גניבת זכויות יוצרים היא בשפה המשפטית הפרת זכויות יוצרים. החוק קובע כי בעל זכויות היוצרים רשאי לבצע פעולות ביצירה באופן בלעדי כפי שמפורט להלן (סעיף 11 לחוק):
1. העתקה, שידור, והעמדת היצירה לרשות הציבור – לגבי כל היצירות;
2. פרסום – לגבי כל היצירות שטרם פורסמו;
3. ביצוע פומבי – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית, ותקליט;
4. עשיית יצירה נגזרת – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית, ויצירה אמנותית;
5. השכרה – לגבי יצירה קולנועית, תקליט, ותוכנת מחשב.
גניבה של זכויות יוצרים, למעשה הפרה, הינה למעשה עשיית כל אחת מהפעולות הנזכרות לעיל, או הרשאה לאחר לעשות פעולה כזו, וזאת ללא קבלת רשות מטעם הבעלים של זכויות היוצרים, וכן כאשר אין המדובר בשימושים המותרים על פי פרק ד' לחוק (סעיף 47 לחוק).
השימושים המותרים בזכויות.
חוק זכות יוצרים מפרט שורה של שימושים שמותרים לגבי היצירות, אף ללא קבלת אישור מבעליהן לשם כך, ואף ללא תשלום תמורה לבעליהן (סעיפים 18- 30 לחוק), למעט כאשר המדובר בייצור תקליטים תמורת תמלוגים, בכפוף לתנאי החוק, שאז יש לשלם תמורה לבעלים (סעיף 32 לחוק).
סוג השימוש העיקרי שהותר על ידי החוק ללא צורך בקבלת אישור מבעלי זכויות היוצרים, הינו שימוש הוגן ביצירה למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. על מנת לקבוע האם השימוש במקרה ספציפי אכן היה "הוגן", יש לבחון, בין היתר, את מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה בה נעשה השימוש; היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה והשפעת השימוש על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה (סעיף 19 לחוק).
במסגרת ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limited נגד פלוני, קבע בית המשפט העליון כי בעלים של אתר אינטרנט אשר הציע לגולשיו אפשרות לצפייה ישירה במשחקי כדורגל בשידור חי ללא תשלום, מפר את זכויות היוצרים של הליגה שמשדרת את השידור החי. שכן, למרות שמשחקי כדורגל אינם כשירים כשלעצמם להיות מושא לזכויות יוצרים, קיימות זכויות היוצרים לגבי היצירה המתקבלת לאחר פעולות הצילום, הבימוי והעריכה של המשחקים, הואיל וכרוכות בהן לא מעט יצירתיות, ועל כן המדובר ב-"יצירה מקורית", הזוכה להגנת זכויות היוצרים.
עוד נפסק כי במקרה הנדון אין המדובר ב-"שימוש הוגן", מאחר והשימוש ההוגן נועד לאפשר שימושים הנתפסים כרצויים מבחינת התכלית החברתית שהם משרתים. ועל כן, ההצדקה להכיר בשימוש כלשהו כ-"הוגן", קטנה כאשר המדובר בשימוש מסחרי, או ככל שהשימוש שנעשה מתחרה ביצירה המוגנת ופוגע בשוק הפוטנציאלי שלה, או כאשר השימוש נעשה ביצירה כולה, להבדיל מבחלק קטן ממנה בלבד.
הסעדים הניתנים לבעל זכויות היוצרים כלפי הפרתן.
שני הסעדים העיקריים שחוק זכות יוצרים מעניק לבעלי זכויות היוצרים כלפי הפרתן, הינם:
1. צו מניעה – אשר ימנע את המשך ביצוע ההפרה (סעיף 53 לחוק).
2. פיצויים ללא הוכחת נזק – עד לסך של 100,000 ₪, וזאת לפי שיקול דעת בית המשפט, אשר יתחשב בשיקולים הבאים: היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע, הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, מאפייני פעילותו של הנתבע; טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; ותום לבו של הנתבע (סעיף 56 לחוק).
נקיטת הליכים משפטיים בגין הפרת זכויות יוצרים הינה נושא מורכב המצריך בקיאות ומיומנות רבה, ועל כן חשוב ומומלץ ביותר להתייעץ ולהיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה בתחום, לצורך נקיטת הליכים אלו.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.