טעויות נפוצות בניהול כספי נפטר בבנקים בישראל

כאשר קרוב שלנו הולך לעולמו, בין כל הדברים שעלינו להתמודד איתם, קיים הנושא של קבלת שליטה על חשבונותיו של המנוח. חשוב לדעת כי כאשר לקוח של בנק נפטר, מיד עם קבלת הודעה על פטירת הלקוח, בנקים בישראל עוצרים אוטומטית את הפעילות הפיננסית בחשבונותיו כדי להגן על נכסי העיזבון שלו. לשם הסרת ההקפאה, היורשים נדרשים לקבל צו מתאים מרשם הירושה, תוך עמידה בדרישות רגולטוריות.

התמודדות עם הקפאת החשבון וסעיף אריכות ימים

לאחר שהבנק מקבל הודעה על פטירת לקוח, הוא מחויב לעצור כל פעילות פיננסית בחשבון כדי למנוע משיכת כספים על ידי גורמים שאינם מורשים לכך. חוק הירושה קובע בסעיף 1 כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". מאחר שהבנק משמש רק כ"שומר" של הכסף, אסור לו להעביר את הכסף לאיש עד שלא מוכח מיהו היורש החוקי על פי חוק זה. כדי לשחרר את הכספים ולחלק אותם כראוי, היורשים נדרשים להציג לבנק צו ירושה או צו קיום צוואה חתומים כדין.

המקרה המעניין הוא סעיף אריכות ימים. סעיף זה הוא הסדר בנקאי פנימי המאפשר לשותף שנותר בחיים להמשיך לבצע פעולות בסיסיות בחשבון השותפות, גם לאחר מות אחד השותפים.

עם זאת, בפרקטיקה הנוהגת, קיומו של סעיף אריכות ימים אינו מהווה בהכרח תעודת ביטוח מוחלטת מפני חסימת החשבון. במקרים שבהם מתקבל מכתב התראה מאחד היורשים הפוטנציאליים המעיד על סכסוך, או כאשר מזוהה משיכת כספים חריגה בהיקפה, הבנקים עשויים לעצור את הפעילות בחשבון המשותף.

צעד זה נובע ממדיניות של ניהול סיכונים, שכן המוסדות הפיננסיים שואפים להימנע ממעורבות בחלוקת כספי עיזבון לגורם שייתכן שאינו זכאי להם. למרות זאת, הבנק מחויב לסייע לשותף הנותר בחיים להסדיר חיובים קיימים והוראות קבע שנקשרו לאמצעי התשלום של הנפטר, כדי למנוע צבירת חובות וניתוק שירותים.

טעות נפוצה היא משיכת כספים פזיזה מחשבון משותף עם סעיף לאריכות ימים. חשוב להבין שסעיף זה אינו קובע בעלות משפטית. משיכת סכומים גדולים מיד לאחר הפטירה היא טעות קלאסית שעלולה להדליק נורה אדומה בבנק (שיקפיא את החשבון) ואף לחשוף את המושך לתביעות מצד שאר היורשים בדרישה להשבת הכספים.

חריגים להקפאה דרך ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות

ייפוי כוח רגיל בחשבון הבנק פוקע באופן מיידי עם פטירת הלקוח. עם זאת, בשנים האחרונות נולד הכלי של ייפוי כוח מתמשך: באמצעות ייפוי כוח מתמשך, מיופה הכוח מקבל (אם הוסמך לכך מפורשות בכתב המינוי) חלון זמנים של תשעים ימים לאחר הפטירה להמשך פעילות מוגבלת, כל עוד לא נכתב אחרת בכתב המינוי (ראו סעיף 32כד בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). במהלך תקופה זו ניתן לבצע תשלומים עבור הוצאות ספציפיות כגון הוצאות קבורה ואבל, וכן שירותים שהמנוח קיבל, ללא צורך בהמתנה לצו ירושה.

עם זאת, אם במהלך אותם תשעים ימים מוצג לבנק צו קיום צוואה, צו ירושה או החלטה על מינוי מנהל עיזבון, סמכותו של מיופה הכוח לפעול בחשבון מבוטלת לאלתר. כל חריגה מפעולות אלו עלולה לגרור דרישה להשבת כספים מצד יתר היורשים.

טעות נפוצה של יורשים, היא שיורשים או מיופיי כוח מניחים שברגע שיש ייפוי כוח מתמשך, הם יוכלו להמשיך לשלם את הוצאות הקבורה והאבל ללא בעיה. המציאות היא שנדרשת לכך הסמכה בכתב המינוי.

איתור נכסים פיננסיים עלומים וקבלת מידע בנקאי

אנשים רבים מנהלים בחייהם מספר חשבונות בנק, קופות גמל ותוכניות חיסכון במוסדות שונים מבלי לשתף בכך את בני משפחתם. בשלב בדיקת הזכויות הראשוני, יורש פוטנציאלי רשאי לפנות לבנק ולבקש מידע על קיום חשבונות, בתנאי שיחתום על כתב שיפוי ויאמת את זהותו כנדרש. בנוסף, מומלץ לבצע חיפוש מקדים באתר הממשלתי הר הכסף כדי לאתר חשבונות רדומים או פוליסות ביטוח שנשכחו.

חשוב להבחין בין כספים המוחזקים בחשבון הבנק השוטף, לבין כספים המצויים בקופות גמל או בביטוחי חיים. על פי חוק הירושה, כספים המצויים בקופת גמל אינם נחשבים כחלק מן העיזבון של המנוח כל עוד מונו להם מוטבים מוגדרים. אם המנוח דאג למנות מוטבים ספציפיים בחייו מול החברה המנהלת, אותם מוטבים רשאים לדרוש את משיכת הכספים ישירות ובאופן מהיר, ללא כל צורך בהמתנה להוצאת צו משפטי.

כאשר מתעורר קושי מול הבנקים, וישנו חשד להימצאות כספים נוספים שהמוסדות הפיננסיים מסרבים לחשוף עקב חיסיון בנקאי, נדרשת התערבות משפטית. במקרים אלו מגישים בקשה לבית המשפט לשם מתן צו לחשיפת מידע במסגרת הליך איתור נכסים וחשבונות פיננסיים של מנוח. רק לאחר קבלת צו מתאים מהערכאות ניתן לדרוש מהגופים המוסדיים לחשוף את התמונה הפיננסית המלאה ולהתגבר על חומת הסודיות.

טעות נפוצה של יורשים, היא מצב שבו יורשים ממתינים חודשים ארוכים לקבלת צו קיום צוואה או צו ירושה, ורק אז פונים לחברות הביטוח וקופות הגמל. בפועל זוהי טעות בירוקרטית שמעכבת קבלת כספים. כספים שיש בהם "מוטבים" אינם חלק מהעיזבון. ניתן ומומלץ לפנות ישירות לגופים המוסדיים מיד עם תעודת הפטירה, ללא קשר לתהליך הוצאת צו הירושה שמתנהל במקביל.

ניהול ושחרור כספים עבור יורשים תושבי חוץ

יורשים אשר מתגוררים מחוץ לישראל, ניצבים בפני משוכות משפטיות ובירוקרטיות גבוהות כאשר הם מבקשים לממש את זכותם בעיזבון. הבנקים בישראל כפופים לסטנדרטים בינלאומיים של איסור הלבנת הון המחייבים אותם לזהות באופן מוחלט את זהות המקבל ואת מקור הכספים הראשוני. כאשר מתעורר ספק קל לגבי תקינות הפעולה, הבנקים מבצעים הקפאת כספים של תושבי חוץ בחשבונות ישראליים עד לקבלת מסמכים ציבוריים מאומתים עם אישורי אפוסטיל מתאימים.

מעבר למשוכת חוקי איסור הלבנת הון, המכשול המורכב ביותר בהעברת כספי עיזבון לחוץ לארץ הוא הדרישה להסדרת חבות המס. טעות של יורשים תושבי חוץ, היא ניסיון להציג בבנק צו ירושה ולבקש להעביר את הכסף לחשבונם מעבר לים. עם זאת הבנק לא ישחרר שקל לחו"ל ללא אישור על פטור מניכוי מס במקור מרשות המיסים (טופס 50). תהליך זה דורש שקיפות לגבי מקורות הכספים, וייתכן כי יורשים יידרשו לעבור הליך של הסדרת הדיווח מול רשות המיסים לקבלת האישור הנדרש גם כאשר מסתמן כי לא קיימת חבות מס בפועל. חוסר היערכות מראש להוצאת האישור הזה תוקע את הכספים בארץ לחודשים ארוכים.

במקרים שבהם המנוח ערך את צוואתו במדינה אחרת, המורכבות בהתנהלות מול הבנקים גדלה אף יותר. הבנקים בישראל ידרשו לבחון את תוקף המסמכים הזרים ואת התאמתם לדין המקומי בטרם יאשרו פעולות משיכה בחשבון. משום כך, יש לפעול בצורה מדויקת בעת הגשת צוואה שנערכה מחוץ לישראל כדי למנוע סתירות משפטיות שיעכבו את שחרור הכספים מעבר לזמן הסביר.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, איתור נכסים של נפטרים (כולל חשבונות בנק, ביטוחים וקרנות) ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.