יצירה קולנועית

יצירה קולנועית היא יצירה המוגנת בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. החוק כולל בהגדרה של יצירה קולנועית גם יצירה טלוויזיונית וכל יצירה הדומה במהותה ליצירה שכזו. בעצם יצירה שמהותה הוא השילוב בין תמונה, קול ותנועה מהווה יצירה קולנועית שיש לגביה זכויות יוצרים. הייחוד של יצירה מסוג זה הוא שליצירתה שותפים רבים: תסריטאי, במאי, עורך, צלם ועוד. על כן פעמים רבות קשה לקבוע מיהו בעל זכויות היוצרים והזכות המוסרית לגבי היצירה. בכל מקרה של פגיעה בזכויות יוצרים ביצירה קולנועית שהייתם שותפים ליצירתה, מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק בזכויות יוצרים אשר יוכל לסייע לכם להגן על זכויותיכם ביצירה. כמו כן, כאשר עוסקים במשותף עם אנשים נוספים, רצוי להסדיר את נושא זכויות היוצרים מראש בין כל השותפים ליצירה. לאחרונה, בחודש מאי 2015, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בתל אביב אשר עסק בכמה סוגיות באשר לזכויות יוצרים ביצירה קולנועית. התביעה הוגשה בגין שימוש שעשו שני עיתונים בצילומי מסך מתוך סרטון בן מספר דקות שיצרו התובעים אשר זמין לצפייה באתר "יו-טיוב". להלן סקירה של כמה מהסוגיות שעלו בפסק הדין (ת"א 3731-04-12 נועה לביא ואח' נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ).

סיווג יצירה כיצירה קולנועית.

בית המשפט פסק כי למרות שמדובר בסרטון קצר שהופץ באינטרנט ולא נועד לשידור בקולנוע או בטלוויזיה ניתן להגדירו כיצירה קולנועית. זאת, מאחר וההגדרה של יצירה זו בחוק עוסקת במהות של היצירה כך שכל יצירה המורכבת ממראות שכאשר הם מוצגים ברצף נוצרת תחושה של תנועה נחשבת ליצירה קולנועית. על כן, גם סרטון בן כמה דקות המופץ דרך האינטרנט מהווה יצירה מסוג זה בכל הנוגע לזכויות יוצרים.

שימוש בפריימים בודדים מתוך יצירה.

בית המשפט פסק כי אין די בכך שתמונות אקראיות מהסרטון הוצגו בכתבה על מנת שהעיתון ייחשב כמי שהעתיק את יצירת התובעים. יש לבחון האם צילום המסך מהווה חלק מהותי מן היצירה. המבחן איננו מבחן כמותי בלבד, ואף לא מבחן טכני- האופן בו נעשתה ההעתקה, כי אם מבחן מהותי האם תמונות שפורסמו מהוות את לב ליבה של היצירה ומזוהות עימה. בית המשפט קבע כי במקרה זה לא מתקיים המבחן המהותי ועל כן פרסומן אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים.

מי נחשב יוצר של יצירה קולנועית.

שניים מהתובעים אשר שמם מופיע בסרטון כיוצרי הסרט אוזכרו גם בכתבות כיוצרי הסרטון, התובע השלישי ששמו מופיע בסיום הסרטון כצלם ועורך לא אוזכר ולא קיבל קרדיט בנוגע לצילומי המסך מתוך הסרטון. בית המשפט קבע כי ישנם מקרים בהם צלם היצירה ייחשב כאחד מיוצריה. מאחר שבכתוביות בסוף הסרטון ביצעו התובעים הבחנה בין "יוצרי הסרטון" לבין צלם הסרטון, ניתן ידם כיוצר ללמוד כי הוא אינו מוגדר על ידם כאחד מיוצרי הסרטון ועל כן אינו זכאי לקרדיט כיוצר היצירה הקולנועית.

זכויות יוצרים נפרדות בצילומים מתוך סרט.

בית המשפט פסק כי החוק אינו מעניק זכויות יוצרים כיצירה עצמאית לצילומים בודדים מתוך יצירה קולנועית. על כן אין לצלם הסרטון זכות יוצרים נפרדת בצילומי המסך שהם חלק מהיצירה הקולנועית. כך שגם מטעם זה אין הוא זכאי לקרדיט על צילומי המסך שהופיעו בכתבות.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.