תביעה כנגד עיזבון‎

כאשר יש לנו עילת תביעה כנגד אדם מסוים, ואותו אדם הולך לעולמו, עילת התביעה עדיין עומדת לזכותנו. נוכל לממש את עילת התביעה שלנו, אם נחליט להגיש תביעה כנגד העיזבון של אותו אדם. כיצד עובד הנושא של תביעה כנגד עיזבון, ומה חשוב לדעת בהקשר הזה?

הגשת תביעה כנגד עיזבון

לפי החוק והפסיקה, עילות תביעה שאדם צבר לחובתו בחייו, יוסיפו לעמוד בעינן גם לאחר מותו. הוראת חוק מפורשת כתובה בסעיף 19 לפקודת הנזיקין, ובסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל. לפיכך ניתן לממש עילת תביעה שהייתה נגד אדם, גם כנגד עזבונו.

תביעה משפטית כנגד עיזבון מוגשת למעשה כנגד מנהל העזבון או יורשי העזבון, שהרי העיזבון אינו מהווה אישיות משפטית. ראו בעניין זה רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון:

״התייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה. בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם… העיזבון הינו כינוי למסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח. אין לעיזבון אישיות משפטית משל עצמו, ולא ניתן לעשות שימוש בו, כבעל דין, לצורך הגשת תביעה… כפי שלא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה בשם כלי רכב, ארון או מיטה, או בשם כל הנכסים הללו ביחד, כך לא ניתן לתבוע בשם עיזבון …

… לגבי עיזבון לא קבועה בדין כל הוראה המעניקה לו כשרות משפטית. אף מכך ניתן ללמוד כי עיזבון אינו אישיות משפטית, כלומר כי לא ניתן להגיש בשמו או נגדו תביעה לבית משפט. הנה כי כן, עיזבון אינו אישיות משפטית. משכך, תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגד עיזבון הינה פגומה מיסודה, שהרי היא מוגשת בשל או כנגד מי שאינו יכול, מבחינה עקרונית, להיות תובע או נתבע".

חובות היורשים בקבלת צו ירושה

בתור יורשי העיזבון, היורשים אחראים באופן משתמע גם כנגד תביעה שעשויה להיות מוגשת כנגד העיזבון. משום כך, למשל, בטרם ניתן צו ירושה, על מבקש הצו לפרסם את דבר מותו של המנוח בפומבי, וכן את הבקשה לצו ירושה (נניח בעיתון או משהו כזה), בטרם תחולק הירושה בין היורשים. ראו סעיף 123 לחוק הירושה:

123. (א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל שהיא.

כלומר לפי סעיף קטן (ב), על היורשים לפעול לסילוק חובות העזבון אליהם הם מודעים באופן אקטיבי, ללא קשר לפרסום אודות הבקשה להגשת תביעות כנגד העזבון. כל עוד לא חולק העיזבון, החוב ישולם מתוכו. אם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כל יורש יישא בחוב לפי חלקו היחסי בירושה.

מעבר לכך בפסיקה נקבע כי ניתן להגיש תביעה כנגד יורשי המנוח, בטרם ניתן צו ירושה או מונה מנהל עיזבון. ראו למשל רע"א 10860/05 דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ:

״…אין לדעתי לקבל את האפשרות, כי במקרה שבו משתהים היורשים הפוטנציאליים במינוי מנהל עיזבון או בהוצאת צו ירושה, לא יתאפשר לבנק לממש משכון שרשום לטובתו מטעם החייב…"

באופן עקרוני, חוק ההתיישנות קובע שההתיישנות מתחילה ממועד היווצרות עילת התביעה. משום כך, חלוקת העזבון אינה מעלה ואינה מורידה לעניין התיישנות התביעה. עם זאת, מה ההבדל בין תביעה כנגד עיזבון שטרם חולק, לבין תביעה כנגד היורשים לאחר חלוקת העזבון? בכל הנוגע לסילוק חובות, חוק הירושה יוצר השוואה בין המצבים (ראו סעיף 124 לחוק). אולם ההבדל הוא האם ניתן לתבוע את החוב רק מתוך נכסי העזבון עצמם, או לחילופין, תביעה בשווי נכסי העזבון מתוך נכסי היורש. בעניין זה הכריע בית המשפט, בפסק דין ת"א 40350-07-19 בנק דיסקונט נ' בן אבי המנוח:

"עד חלוקת העיזבון, היורשים אחראים לחובות העיזבון רק בנכסי העיזבון ולא ניתן לתבוע את היורש באופן אישי בגין חובות העיזבון מתוך הנכסים האחרים שלו. לאחר חלוקת העיזבון החוק מבחין בין שני מצבים. האחד – כאשר מנהל העיזבון או היורשים הזמינו נושים, ההזמנה פורסמה כדין, נתנה לנושים ההזדמנות להודיע על החוב, והחובות שהיו ידועים בזמן החלוקה סולקו. במצב זה היורש לא יהיה אחראי לחובות העיזבון שהתגלו לאחר החלוקה אלא אם הנושה הוכיח שהיורש ידע על החוב בזמן החלוקה וגם אז יישא היורש באחריות לכל היותר כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון. השני – אם לא הוזמנו הנושים יישא כל יורש באחריות לחובות שלא סולקו עד כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה אלא אם היורש יוכיח שלא ידע על החוב ואז הוא יהיה אחראי רק עד כדי שוויו של מה שקבל מן העיזבון".

כיצד ניתן להימנע מתביעה כנגד עזבון?

באם יורשים רוצים להימנע מקבלת תביעה בגין חלקם בירושת העזבון, עומדת להם האפשרות להסתלק מהעיזבון. ראו סעיף 6 לחוק הירושה:

6. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

סיכום

הנושא של תביעה נגד עזבון הוא נושא מורכב, ויש לא פעם חשיבות לעיתוי הגשת התביעה. משום כך, אם יש לכם מקרה בו תיתכן הגשת תביעה כנגד עיזבון, מוטב להיעזר בעורך דין מנוסה הבקיא בדיני הירושה והמשפט האזרחי, וזאת על מנת למקסם את זכויותיכם בדין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.