הסכם בין יורשים‎

ההורשה נעשית "מלמעלה", מכיוונו של המוריש, בין אם בצוואה או לפי הכללים וההנחיות של חוק הירושה. אולם היורשים רשאים לערוך ביניהם הסכמים בהתייחסות לירושה, בין אם המוריש בחיים ובין אם לאו, ולשנות את האמור בצוואה או בכללי החוק. האפשרות של עריכת הסכם בין יורשים, למעשה מרחיבה את אפשרויות החלוקה שונות, ונותנת להם שליטה על מנגנון חלוקת העיזבון.

במאמר זה נדון בהרחבה בנושא של הסכם בין יורשים, ונבין מה חשוב לקחת בחשבון כאשר עורכים הסכם שכזה.

הבסיס החוקי להסכם בין יורשים

חוק הירושה מתיר ליורשים לחלק את העיזבון בהסכם. הבסיס הוא סעיף 110 לחוק הירושה:

110. (א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.

החוק מאפשר לסטות מדיני הירושה, וכן אף מלשון המצווה המפורשת המנוסחת בצוואה. בנוסף, יכול יורש להודיע שהוא מסתלק מן הירושה, בין אם באופן מלא ובין אם באופן חלקי (סעיף 6 לחוק הירושה). לפי הפסיקה, יורש יכול גם לחזור בו מהסתלקות מן העיזבון (ראו 21192/95 סקלצקי נ' איצקס), בדומה לכללים של חוזה מתנה. הסכם בין יורשים אינו טעון את אישור בית המשפט, כל עוד כלל היורשים מסכימים על האמור בהסכם. במקרה שבו אין הסכמה, יש לקבל את אישור בית המשפט להסכם (סעיף 122 לחוק הירושה), ולמעשה לקבל הכרעה שיפוטית.

לעניין הסכם בין יורשים ביחס לנכסי מקרקעין, חוק מיסוי מקרקעין קובע בסעיף 5(ג)(4) כי העברת זכויות במקרקעין במסגרת הסכם בין יורשים אינה מהווה מכירה החייבת במס, ככל שהאיזון נעשה מתוך כספי הירושה. משום כך, הסכם בין יורשים מהווה הזדמנות טובה להעברת זכויות במקרקעין ללא תשלום מס (כאשר ההסתלקות מן הירושה היא בתמורה, ניתן לטעון שלמעשה מדובר בהסכם מכר, ולכן נוצר אירוע מס).

אגב, מכאן אנו מבינים על העיתוי שבו נעשה הסכם בין יורשים: הסכם בין יורשים ניתן לעשות לאחר פטירת המוריש, אך כל עוד לא חולק העיזבון בפועל (לאחר חלוקת העיזבון, היורשים יכולים לעשות מה שהם רוצים עם הרכוש שלהם, אולם הדבר ייחשב כאירוע מכירה מבחינת דיני המיסים).

הסכם ביחס לירושה עתידית

בסעיף 8 לחוק הירושה נכתב כך:
8. (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
(ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה.

המשמעות היא שכאשר המוריש עושה הסכם בחייו ביחס לירושתו העתידית, אין לכך תוקף אם הדבר לא צוין מפורשות בצוואה. בע"א 1182/90 דורית שחם נ' מרים רוטמן נדון מצב שבו נעשה הסכם מתנה בכתב, למתן זכויות במקרקעין, שהתייחס למצב של העברה לאחר מותה של המורישה. בית המשפט כתב כי

"המתנה שבעניינינו היא "עסקה", ומשלא נרשמה בחיי המנוחה לא היתה… אלא התחייבות לעשיית עסקה … דיברנו במתנה שאמר יורש ראשון ליתן לצד השלישי ומעשה המתנה לא שלם … המנוחה לא עלה בידיה להשלים בחייה את מעשה המתנה שבקשה להעניק…"

כלומר גם כאשר יש הסכם מתנה כתוב בין מוריש לאדם אחר, עדיין אין לו תוקף עד שלא נרשם בצוואה, וכל הבטחה והסכם ביחס לירושה עתידית מתבטל.

לעומת זאת, כאשר היורשים עצמם הם שעושים הסכם ביחס לירושה עתידית (כלומר, ביחס לעיזבון של אדם שעודנו בחיים), נאמר בפסק דין ע"א 682/74 אברהם יקותיאל נ' בינה ואסתר ברגמן כי יש לפרש את האיסור בסעיף 8 על דרך הצמצום, כך שהוא יאפשר עריכת הסכם בין היורשים עצמם.

"המחוקק מבחין היטב בין 'ירושה' מכאן לבין 'עזבון' מכאן: 'הירושה' היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש 'העזבון' לידי יורשיו (סעיף 1). סעיף 8 (א) אינו אוסר עסקאות בעזבון, אלא הוא אוסר עסקאות 'בירושה' […] מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו. האיסור חל אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי-צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי עזבון".

הסכם בין יורשים בקרקע חקלאית

מקרה נפוץ להסכם בין יורשים, הוא מצב של ירושה של נחלה בקרקע חקלאית. מדובר במצב משפטי ייחודי וארכאי יחסית, בו יתכן למוריש מספר ילדים, אבל החוק הוא שרק אחד מהם יוכל לבנות בית בנחלה המוגדרת קרקע חקלאית. לעתים אף המוריש אינו מודע לנקודה הזאת, ורושם את כל ילדיו בצוואה כיורשים באופן שווה, משהו שלא יכול להתקיים בפועל, ויש שאלה ביחס לפרשנות הצוואה. במצב זה, יתכן שאחד היורשים יבחר לממש את זכותו כבן ממשיך, ואז יפצה את היורשים האחרים במסגרת הסכם בין יורשים.

הוראה דומה מנוסחת בסעיף 114 לחוק הירושה, למצבים בהם לא נעשתה צוואה.

114. (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

סיכום

הנושא של הסכם בין יורשים דורש הבנה במורכבות של דיני הירושה, וכן רגישות רבה ליחסים המורכבים והעדינים שבין יורשים. כאשר חושבים על ניסוח של הסכם בין יורשים, מוטב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בדיני הירושה והמשפט המסחרי, על מנת לנסח הסכם מקצועי, ולהימנע מתסבוכות משפטיות.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.