השקעות תושבי חוץ בניירות ערך ישראליים
מדינת ישראל מעניקה תמריצי מס משמעותיים לתושבי חוץ המשקיעים בשוק ההון המקומי, ובראשם פטור ממס רווחי הון באפיקים נבחרים. עם זאת, מימוש הזכויות מחייב התנהלות נכונה מול המערכת הבנקאית, המציבה חומות רגולטוריות גבוהות של ציות ודיווח. המדריך הבא מפרט את זכויות המשקיע הזר, את חובות הגילוי החלות עליו, ואת הדרך הנכונה לצלוח את דרישות הבנקים בישראל.
הטבות המס: התמריץ המרכזי להשקעה של תושבי חוץ בניירות ערך בישראל
במהלך העשור האחרון, ההשקעות של תושבי חוץ בניירות ערך בישראל גדלו משמעותית, מ-90 מיליארד דולר בשנת 2014 ל-242 מיליארד בשנת 2023, גידול של 270%.
ההשקעות הללו טובות לכלכלה היישראלית, ולא במפתיע, מדיניות המיסוי של ישראל נועדה במוצהר לעודד כניסת הון זר למשק. ותושבי חוץ נהנים מפטורים והקלות במס במגוון מצבים. למשל, סעיף 97(ב2) לפקודת מס הכנסה קובע כך:
"(ב2) תושב חוץ פטור ממס על רווחי הון במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה בישראל, אם רווח ההון אינו במפעל הקבע שלו בישראל";
בעוד אזרח ישראלי משלם מס רווחי הון בשיעור של 25 אחוזים על הרווח הריאלי, תושב חוץ עשוי להיות זכאי לפטור מלא ממס רווחי הון במכירת ניירות ערך. הפטור מותנה בכך שהרווח אינו נובע מפעילות עסקית קבועה בישראל, ושתושב החוץ אינו רשום כחברה ישראלית. בנוסף, קיימים פטורים ספציפיים על הכנסות מריבית על פיקדונות במטבע חוץ, ועל איגרות חוב מדינה מסוימות. עם זאת, הפטור על הכנסות מריבית (למשל מאג"ח קונצרניות) אינו חל במקרים שבהם המשקיע הזר מוגדר כ'בעל מניות מהותי' בחברה המנפיקה (ראו סעיף 9(15ד) לפקודה. כמו כן, על הכנסה מדיבידנד לא חל פטור, ושיעור המס יעלה ל-30% אם המשקיע הוא בעל מניות מהותי (בכפוף לאמנות מס).
פתיחת חשבון ניירות ערך לתושבי חוץ
האתגר המרכזי העומד בפני המשקיע הזר אינו בחירת המניה הנכונה, אלא היכולת לפתוח חשבון בנק בישראל דרכו תתבצע הפעילות. הבנקים בישראל כפופים להוראות נוקשות של בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון. כתוצאה מכך, הם רואים בתושבי חוץ לקוחות בסיכון גבוה. הבנק ידרוש הוכחות חד משמעיות לגבי מקור הכספים המועברים לישראל, לרבות דפי חשבון זרים, אישורי רואי חשבון ממדינת המקור ואסמכתאות על תשלום מס בחו"ל.
ללא הכנת "תיק לקוח" מסודר המציג את שרשור הכספים בצורה שקופה, הבנק עלול לסרב לפתיחת החשבון או לקליטת הכספים. סירוב זה עלול להיות מתועד ולפגוע ביכולת לפנות לבנקים אחרים.
חובות דיווח בינלאומיות וצמצום הסודיות הבנקאית
בעבר, ישראל נחשבה למקלט מס עבור תושבי חוץ מסוימים, אך מציאות זו השתנתה לחלוטין. ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים לחילופי מידע אוטומטיים. המשמעות היא שבעת פתיחת חשבון השקעות, המשקיע הזר נדרש לחתום על הצהרות ויתור סודיות.
עבור אזרחים אמריקאים או בעלי זיקה לארה"ב (גרין קארד), חל חוק ה-FATCA המחייב את הבנקים בישראל לדווח ישירות לרשויות המס בארה"ב (IRS) על יתרות והכנסות בחשבון. לגבי תושבי מדינות אחרות (אירופה ואחרות), חל תקן ה-CRS של ארגון ה-OECD, המחייב העברת מידע דומה. המשקיע חייב לקחת בחשבון שכל רווח שיופק בישראל יהיה שקוף לרשויות המס במדינת התושבות שלו, ולכן יתרון המס בישראל רלוונטי רק אם קיים פטור או זיכוי מס מקביל במדינת האם.
השוואה: השקעה בנדל"ן מול השקעה בניירות ערך
משקיעים זרים רבים מתלבטים בין השקעה בנדל"ן הישראלי לבין השקעה בשוק ההון. בעוד הנדל"ן נחשב לאפיק יציב ומוחשי, הוא כרוך במיסוי כבד יותר עבור תושבי חוץ. מס הרכישה לתושב חוץ מתחיל מהשקל הראשון (בשיעור של 8 אחוזים נכון להיום, היות והם מוגדרים כמשקיעים ולא רוכשי דירה למגורים), וזאת בניגוד לפטור הקיים בניירות ערך. מאידך, שוק ההון מאופיין בתנודתיות גבוהה יותר אך בנזילות מיידית.
יתרון משפטי נוסף ומשמעותי לתושבי חוץ בעניין השקעה בישראל, הנוגע הן לנדל"ן והן לניירות ערך, הוא היעדרו של מס עיזבון (Estate Tax). בניגוד לארה"ב ולמדינות רבות באירופה, בהן העברת נכסים בירושה כרוכה במיסוי כבד שלעיתים מחייב את היורשים לממש את התיק כדי לשלם את המס, החוק בישראל אינו מטיל כיום מס על ירושות. עובדה זו הופכת את החזקת הנכסים בישראל למקלט יעיל לתכנון העברה בין-דורית של ההון המשפחתי.
| סוג ההכנסה | תושב ישראל (יחיד) | תושב חוץ (יחיד) | הערות |
| רווח הון ריאלי (מניות) | 25% | 0% (פטור) | מותנה בכך שהרווח אינו מעסק ושהניירות נסחרים בבורסה בת"א. |
| ריבית על פיקדון מט"ח | מס שולי / 25% | 0% (פטור) | בכפוף להצהרת תושב חוץ בבנק. |
| דיבידנד | 25% | 25% – 30% | ייתכן שיעור מופחת לפי אמנה למניעת כפל מס. |
| אג"ח מדינה (סדרות מסוימות) | 15% / 25% | 0% (פטור) | חל על אג"ח ספציפיות המוגדרות בתקנות. |
התמודדות עם בנקים וברוקרים בישראל
במקרים בהם הבנק חושד בפעילות בלתי תקינה, או כאשר תושב החוץ אינו מספק מסמכים מספקים, הבנק עלול לנקוט בצעד קיצוני של הקפאת החשבון או סירוב לבצע פעולות השקעה. במצבים אלו, יש חשיבות מכרעת לייצוג משפטי מול המחלקה המשפטית של הבנק ומול קצין הציות.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.
עו"ד אלי שמעוני
עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.
