סכסוך שותפים

שותפות עסקית היא אנומליה בדיני התאגידים. בעוד צורות התאגדות שונות כגון חברה בע"מ, עמותה, שותפות מוגבלת וכדומה, כוללות מאפיינים כגון רישום ברשם ציבורי מסוים, קיומה של אישיות משפטיות נפרדת, הגבלת אחריות וכדומה, השותפות הרגילה הנוצרת במהלך עסקים, היא יצור שגבולותיו אינם ברורים. כמו כל דבר במשפט הישראלי, כל עוד אין מחלוקת וכל עוד השותפים עובדים ביחד בהצלחה, שאלות כגון למי שייך הרכוש, על מי חלה האחריות וכדומה, ממילא אינן מתעוררות. אולם כאשר הן מתעוררות ומתגלע סכסוך בין השותפים, השאלות הללו הופכות מורכבות ורלוונטיות מאוד.

נדון כעת בסכסוך שותפים, נסביר על הבעייתיות המיוחדת של התחום, ונציע דרכים להימנע מכך.

כיצד נוצר סכסוך שותפים?

בשותפות יש בעיות מיוחדות. פעמים רבות, היות והשותפים לא בחרו להתאגד בדרך של חברה בע"מ, ולעתים אף לא חתמו ביניהם על חוזה Joint Venture או צורה אחרת של הסכם, לעתים יש מחלוקת על עצם קיומה של השותפות: סעיף 1 לפקודת השותפויות, אומר שקשרי שותָפות הם מצב שבו בני אדם מנהלים יחדיו עסק לטובת רווחים. סעיף 2 מפרט על כל מיני סייגים להתקיימותה של שותפות, אולם ממנו אנו למדים ששותפות היא כאשר שני בני אדם או יותר פועלים לצורך עשיית רווחים, אך ככל הנראה גם שותפות בהפסדים, במידה וישנם כאלה. אינדיקטורים נוספים הם שותפות בקבלת ההחלטות וכדומה.

אפשר למנות כמה מצבים קלאסיים למחלוקות בין שותפים:

טענה שלא הייתה שותפות– מצב אחד הוא למשל מקרה בו המיזם העסקי מאוד מצליח, אך אחד השותפים חש מקופח, וטוען שהרווחים מחולקים בצורה לא הוגנת. "השותף השני" מנגד טוען כי בעצם לא הייתה שותפות מלכתחילה, אלא צורה אחרת של התקשרות (למשל עסקה קבלנית), ולכן הוא זכאי לרווחים באופן בלעדי. חשוב לציין כי שותפות יכולה להיווצר גם דרך התנהגות (כלומר, גם ללא הסכם, אלא בפרשנות בדיעבד של התנהגות הצדדים), ומשום כך, תמיד עדיף לסמן גבולות ברורים.
טענה לקיום שותפות במצב של הפסדים– שני חבר'ה הקימו מיזם עסקי ביחד; הם אפילו לא ערכו חוזה, כי הם חברים טובים כבר המון שנים, והם "יודעים" שהם תמיד יסתדרו. דא עקא, המיזם העסקי העלה חרס, ואחד השותפים ספג הפסדים כבדים. כעת, הוא מבקש משותפו להתחלק בנטל, אולם השותף השני טוען כי בעצם לא הייתה שותפות, אלא צורה אחרת של התקשרות ביניהם. כאן עולה השאלה, האם מעשיו של שותף אחד, מחייבים את כל השותפים בשותפות? בשותפויות אין אחריות מוגבלת, ולכן כל שותף חייב עד הפני האחרון של הרכוש הפרטי שלו, את כל חובות השותפות; כלומר אם הייתה שותפות, שותף אחד יכול להטיל חיוב בלתי מוגבל על שותפו, כאשר הא פועל מטעם השותפות. משום כך, גם כאן, אנו רואים את החשיבות של גבולות ברורים.
מחלוקת לגבי נכס– כיצד אנו יודעים אם נכס מסוים הוא נכס של השותפות? נחשוב למשל על הדוגמה של משרד עורכי דין. משרדי עורכי דין, פעמים רבות מנוהלים כשותפויות. הנכסים שיכולים להימצא הם הנכס הנדל"ני עצמו למשל, קרי המשרד. יתכן שנדבר על המכוניות, הטלפונים הניידים של המשרד, המחשבים וכדומה. מה מכל אלו הם נכסי השותפות? לפי סעיף 31 לפקודת השותפויות, נכסי השותפות הם שהוכנסו בראשונה להון השותפות, או שנרכשו במהלך עסקיה, בקניה או בדרך אחרת על חשבון השותפות או למטרותיה. נציין שהעובדה שנכס נרכש בכספי השותפות, אינה מחייבת שמדובר בנכס של השותפות (יתכן שאחד השותפים נתן הלוואה). מכל מקום, כאשר אין אקט פורמלי ואין אישיות משפטית נפרדת, לא ברור שנכס הוא נכס של השותפות.

ישנם עוד מצבים אפשריים ועוד ניואנסים לסכסוך שותפים, אולם הנקודה ברורה: ממילא בעסקים סכסוכים הם עניין שבשגרה, ושותפויות אינן יוצאות מן הכלל בהקשר הזה. אלא מאי? בשותפות, היות והדברים הרבה פעמים מתנהלים בצורה בלתי פורמלית במשך תקופה, יש המון משקל להתנהגות של השותפים בתוך השותפות, והיא מלמדת על היווצרות וכינון הקשר המשפטי בין הצדדים.

מה ניתן לעשות במצב שכזה?

סכסוך שותפים מלווה לא פעם בהרבה אמוציות: מדובר בשני שותפים או יותר, שלרוב היה ביניהם קשר ידידותי כזה או אחר, ופתאום צד אחד לפחות מרגיש שהצד השני פשוט קיפח אותו בצורה בלתי רגילה. במצבים אמוציונליים, תביעות בבתי משפט הן לאו דווקא הכלי הנכון, שהרי אלו אורכות זמן רב. לעתים יש מקום להוצאה של צווים זמניים, הקפאת מצב וכדומה. עם זאת, יתכן שגם הכלי הזה אינו רצוי, משום שהוא עשוי להסב נזק כלכלי לשני הצדדים.

משום כך, האידיאל במצב של סכסוך בין שותפים, הוא לנסות לפתור את הדברים מחוץ לכותלי בית המשפט, כאשר המשפט נמצא ברקע כמעין איום החל על שני הצדדים לסכסוך, ומתמרץ את הצדדים להתפשר בצורה הוגנת ככל האפשר.

כיצד ניתן להימנע מסכסוך שותפים?

הדרך הכי טובה היא לנסח הסכם איכותי בין הצדדים, כזה הצופה מגוון רחב של מצבים (כגון מצב של הפסדים, פירוק השותפות, רווחים וכדומה), ומעניק לשותפים ודאות גבוהה ביחס להתקשרות העסקים בין הצדדים. במצבים של חשש להפסדים ולתביעות, ניתן גם להקים חברה בע"מ, אולם יש לקחת בחשבון כי יש לכך עלויות לא קטנות, והמחזור העסקי צריך להצדיק את קיומה של חברה. לחילופין, ניתן לפעול בשותפות ולרכוש ביטוח אחריות מקצועית המתאים לסוג העיסוק הרלוונטי.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.