השתלטות על חברה – כיצד זה קורה ומה ניתן לעשות

שותפים עסקיים רבים מחליטים להסדיר את היחסים העסקיים שלהם במסגרת של חברה בע"מ, כאשר כל השותפים מחזיקים במניות בחברה. לשם פישוט הדיון בנושא המאמר, נניח שיש לנו חברה עם שני שותפים שהם בעלי מניות; שני השותפים מחזיקים במחצית ממניות החברה, כלומר כל אחד מחזיק במחצית מן "הכוח" והשליטה בחברה. אולם ישנם מצבים בהם מצד אחד החברה מצליחה מאוד, ומנגד בעלי השליטה מסוכסכים ביניהם. מה שלעתים קורה אז, הוא שאחד הצדדים משתלט על החברה, באופן שהוא צובר יותר כוח מהשותף השני. כיצד זה קורה, וכיצד ניתן למנוע זאת? על כך במאמר זה.

כיצד משתלטים על חברה?

ישנן מספר דרכים בהם בעל מניות בחברה צובר כוח עודף על יתר בעלי המניות. נמנה מספר דרכים אפשריות (לצורך הדיון נתמקד בחברה פרטית; מעשית אין הרבה הבדל, אולם בפועל השחקנים שמחזיקים בגרעין שליטה בחברות ציבוריות, תמיד יהיו מתוחכמים מאוד, והתרחישים שיתוארו בהמשך פחות סבירים ביחס לחברות ציבוריות).

הקצאת מניות ללא אישור: חוק החברות (סעיף 18) מחייב להכניס לתקנון החברה רק ארבעה דברים: שם, מטרות, פרטים בדבר מחזיקי המניות הקיימים, ופרטים ביחס לאחריות המוגבלת של החברה. רוצה לומר, כל עוד היזמים "עשו את המינימום" והסתפקו בתקנון הבסיסי ביותר (כיום כל אחד יכול לפתוח חברה בעצמו באינטרנט, גם ללא עורך דין), יתכן מצב שבו מורשה חתימה בחברה יוכל להקצות מניות ללא צורך בהסכמת בעלי המניות הנוספים. כתוצאה מכך, הוא יכול להקצות מניות נוספות לעצמו או שותף עושה-דברו, וכך לדלל מאוד את אחוזי הבעלות של השותפים האחרים בחברה; כך למעשה אותו בעל מניות משתלט על החברה ללא התרעה.

רכישת מניות מוקצות משותף אחר: נניח ואכן נדרשת הסכמה של בעלי המניות להקצות מניות חדשות, או על מנת לבצע שינויים חשובים בתקנון החברה. עם זאת, יתכן מצב שבו לחברה יש מספר בעלי מניות, כאשר אף אחד מהם לא מחזיק בגרעין שליטה; בשלב מסוים, אחד מבעלי המניות פונה לחלק מבעלי המניות האחרים, ומציע לקנות מהם את המניות שלהם. כל עוד לא נקבע אחרת בתקנון, אין מניעה לביצוע מכירת המניות על ידי אותם שותפים. כך אחד השותפים יכול לרכוש לעצמו אט אט את השליטה בחברה ובדירקטוריון, כאשר חלק מהשותפים פשוט ימצאו עצמם במיעוט וללא יכולת להשפיע על החברה.

הכנסת שותף או דירקטוריון "מטעם": ישנם מצבים בהם החברה שואפת לגייס כסף נוסף ממשקיעים; אחד השותפים מציע להכניס מכר שלו בתור שותף נוסף, שישקיע כסף בחברה בתמורה למניות. לאחר מכן מסתבר שאותו מכר הוא למעשה עושה-דברו של בעל המניות, וכך הצליח אותו בעל מניות לקבל רוב חזק באסיפת בעלי המניות או בדירקטוריון, מבלי להצהיר על ניגוד עניינים בעסקת ההשקעה הראשונית.

כיצד מונעים השתלטות על חברה

נאמר ואתם רוצים לצאת לדרך עם מיזם עסקי גדול, והקמתם חברה לשם כך. חשוב להכניס סעיפים שונים בתקנון החברה או בהסכם בעלי המניות (הערת אגב: ההבדל בין תקנון לבין הסכם בעלי מניות, הוא שתקנון תקף כלפי כולי עלמא, ואילו הסכם בעלי מניות תקף בין בעלי המניות עצמם). להלן דוגמה לכמה סעיפים שחשוב להכניס (הרשימה בפועל מאוד ארוכה, אי אפשר להתייחס להכל).

אישור של אסיפת בעלי מניות לשם הקצאת מניות– בדרך זו, לא ניתן לדלל אף אחד מן השותפים ללא הסכמתו.
זכות סירוב ראשונה- בעלי המניות מגיעים להסכמה לפיהם אם אחד רוצה למכור את מניותיו בחברה, הוא חייב להציע אותן קודם לבעל המניות הנוסף (באותו מחיר בו הוא מעוניין למכור).
קביעת חלוקת דיבידנדים שוויונית– חלוקת דיבידנדים לא חייבת לפי חוק להיות שוויונית; מוטב להסדיר אותה ככזו.
"גלולת רעל"– סעיף שנועד למנוע השתלטות עוינת על החברה; סעיף זה אומר שכאשר פלוני רכש שליטה בחברה ללא הסכמתם של בעלי המניות האחרים, מעבר לסף מסוים (באחוזים מהחברה) שנקבע בתקנון, אז מתבצעת חלוקה אוטומטית לכל בעלי המניות האחרים, מלבד לפלוני, מה שמדלל את חלקו ומונע ממנו להפוך לבעל שליטה.
בוררות– למקרה של סכסוך בין בעלי המניות, חשוב שתהיה לצדדים דרך קלה ומהירה לפתור את הסכסוך. על פי רוב, הדרך הכי מהירה ויעילה ליישוב סכסוכים כאלו, היא הכנסת תניית בוררות להסכם בין בעלי המניות, מה שיחסוך הסתמכות על "שירותיו" של מנגנון בתי המשפט הכבד והמסורבל.

בסופו של דבר, הדבר הכי חשוב לצורך מניעת מצב של השתלטות עוינת, היא להיעזר בעורך דין תאגידי המומחה בעסקים ובדיני חברות, על מנת "לתפור" לחברה את ההסכמים הכי מתאימים לבעלי המניות בחברה. עורך דין תאגידי יעזור למנוע מצבים של השתלטות על החברה בניגוד לרצונם של בעלי המניות, ומנגד יעזור לחברה "לרוץ קדימה" בביטחה, כאשר כל אחד מהשותפים מבין את גבולות הגזרה שלו לאשורם.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.