רישום מאגר מידע

סוגיית מאגרי המידע הממוחשבים משתייכת לנושא הרחב יותר של "הגנת הפרטיות", מן הטעם הפשוט שמאגרי המידע מכילים מידע אישי, בהתאם לכך מוסדר עניין רישום מאגר מידע במסגרת פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

מהו מאגר מידע?

סעיף 7 לחוק מגדיר "מידע" כנתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו- למשל העדפה מינית, מצב בריאותו – למשל מידע רפואי או נטייה גנטית, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו. המידע האישי מחולק למידע גלוי, מידע רגיש ומידע מוגבל, כאשר מידע רגיש כולל נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונותו, מידע מוגבל כולל מידע על מצב בריאותו וכל השאר מוגדר כמידע גלוי.

"מאגר מידע" מוגדר כאוסף נתוני מידע, המוחזק באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב, אך למעט אוסף לשימוש אישי שאינו למטרות עסק, או  אוסף הכולל רק שם, מען ודרכי התקשרות, שכשלעצמו אינו יוצר איפיון שיש בו פגיעה בפרטיות לגבי בני האדם ששמותיהם כלולים בו, ובלבד שלבעל האוסף או לתאגיד בשליטתו אין אוסף נוסף. דוגמאות למאגרי מידע המוחזקים על ידי לא מעט גורמים, הינן מאגרי לקוחות, מאגרי ספקים, ומאגרי עובדים. על הבעלים, המחזיק, והמנהל של מאגר מידע, חלה חובה לדאוג לאבטחת המידע שבמאגר, כלומר:  להגן על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה ללא רשות כדין, וזאת גם אם המאגר לא נרשם כחוק.

מהו פנקס מאגרי מידע.

פנקס מאגרי המידע הינו פנקס בו נרשמים מאגרי המידע הטעונים חובת רישום על פי החוק. פנקס זה מתנהל על ידי ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה (רמו"ט) במשרד המשפטים, במסגרת תפקידו כרשם מאגרי המידע. רישום מאגרי המידע בפנקס זה נועד להבטיח את ההגנה על הפרטיות במאגרי מידע, וכן לתת כלים, הן בידי רשם מאגרי המידע, והן בידי הציבור שמידע עליו מנוהל במאגרי המידע, לאכוף את הזכויות והחובות המוטלות בחוק על בעלי מאגרים. הפנקס פתוח לעיון הציבור, למעט לגבי מאגרים בעלי מידע בטחוני (סעיף 12 לחוק).

חובת רישום מאגר מידע.

חובת הרישום בפנקס זה חלה על מאגרי מידע אשר עונים על אחד מן התנאים הבאים (סעיף 8(ג) לחוק):

(1) מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000;
(2) יש במאגר "מידע רגיש", דהיינו: נתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו, או מידע שנקבע בצו שהוא כזה.
(3) המאגר כולל מידע על אנשים אשר לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם.
(4) המאגר הוא של גוף ציבורי;
(5) המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר.

ניהול, החזקה או שימוש במאגר מידע שחייב ברישום ולא נרשם, מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר שנה (סעיף 31א(א)(1) לחוק), וכן מהווה עבירה מנהלית בגינה רשאי הרשם להטיל קנס מנהלי (תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – הגנת הפרטיות), התשס"ד-2004).

כיצד מתבצע רישום מאגר מידע.

כדי לרשום מאגר מידע, יש להגיש טופס בקשת רישום בפני הרשם, ולשלם את אגרת הרישום (לרבות באמצעות האינטרנט).

בקשת הרישום תפרט את הפרטים הבאים (סעיף 9(ב) לחוק):

(1) זהות הבעלים, המחזיק, ומנהל המאגר, ומעניהם בישראל;
(2) מטרות הקמת המאגר והמטרות שלהן נועד המידע;
(3) סוגי המידע שייכללו במאגר;
(4) פרטים בדבר העברת מידע מחוץ לגבולות המדינה;
(5) פרטים בדבר קבלת מידע, דרך קבע, מגוף ציבורי, שם הגוף הציבורי ומהות המידע הנמסר, למעט פרטים הנמסרים בהסכמת מי שהמידע על אודותיו.

אופן התנהלות הרשם ביחס לבקשת הרישום.

על הרשם לרשום את המאגר בפנקס תוך 90 יום ממועד הגשת הבקשה, אלא אם כן יש לו יסוד סביר להניח כי המאגר משמש או עלול לשמש לפעולות בלתי חוקיות או כמסווה להן, או שהמידע הכלול בו נתקבל בניגוד לחוק (סעיף 10 לחוק). במידה והרשם לא רשם את מאגר המידע תוך 90 יום כאמור,  והוא גם לא הודיע למבקש על סירובו לרשום או על השהיית הרישום מטעמים מיוחדים שיפרט בהודעתו – רשאי יהיה המבקש לנהל או להחזיק את המאגר אף שאינו רשום. לעומת זאת, במידה והרשם הודיע למבקש על סירובו לרשום את מאגר המידע, או על השהיית הרישום כאמור לעיל – לא יהיה המבקש רשאי לנהל או להחזיק את המאגר, אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

במסגרת ע"א 439/88 מדינת ישראל נ' ונטורה, נדון מקרה לפיו סירב הרשם לרשום מאגר מידע אודות פרטי בעלי שיקים שלא כובדו. הרשם נימק זאת בכך שהמדובר במאגר המשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות, הואיל וניהול מאגר כזה מהווה פגיעה בפרטיות, בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק. בית המשפט העליון אישר את החלטת הרשם, בקובעו כי אכן המדובר במידע אשר פוגע בפרטיות מושכי השיקים. אמנם, החוק קובע כי ניתן לפגוע בפרטיותו של אדם אם הוא מביע הסכמה לכך, אולם העובדה שאדם מוסר שיק אינו מהווה הסכמה מצדו למסירת הפרטים המצויים על השיק לציבור.
ניתן לראות כי הטיפול ברישום מאגר מידע הינו טיפול מורכב מבחינה מהותית, ועל כן מומלץ להיעזר בעו"ד שהינו בקי ומנוסה בנושא זה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.