מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים

מערכת המשפט הישראלית עמוסה לעייפה. למרות שהמערכת קיימת כדי לאפשר פתרון לסכסוכים משפטיים בין הפרטים בחברה, בפועל מדובר במקום האחרון שבו נרצה שהסכסוך שלנו יידון. המערכת המשפטית אינה יכולה להתמודד עם עומס התיקים. העיכוב הקיים בבירור תביעות, גם תביעות פשוטות לכאורה, אורך תקופות ארוכות.

הצורך במציאת פתרונות לעומס הרב על מערכת המשפט, לא נעלם מעיניו של המחוקק. בתיקון לתקנות סדר הדין האזרחי שנכנס לתוקף בשנים האחרונות, הוכנסו מספר תיקונים אשר מטרתם להעביר ככל האפשר סכסוכים אזרחיים לבירור באמצעות מנגנונים אלטרנטיביים. במאמר זה נסקור מעט את המנגנונים האלטרנטיביים ליישוב סכסוכים, ונציע כלים ליצירת פתרונות מבעוד מועד.

תיקונים הרלוונטיים בתקנות סדר הדין האזרחי

נניח ואנו מגישים תביעה אזרחית בבית משפט, או שמא אנו נתבעים בבית משפט. בעבר (לפני התקנות החדשות), לאחר תום מועד הגשת כתבי הטענות הרלוונטיים לכל הליך, היה פשוט נקבע מועד לישיבת קדם-משפט, אשר נערכת בבית המשפט. עם זאת, תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי (שנכנסו לתוקף בשנת 2020), קובעת כיום כי לאחר המצאת כתב הטענות האחרון, ובטרם ישיבת קדם-משפט, ינהלו בעלי הדין, כהליך חובה, מפגש המכונה "דיון מקדמי". בדיון המקדמי, על בעלי הדין לחדד ולדייק את הסוגיות אשר במחלוקת, ואף לקחת בחשבון את האפשרות לפתור את הסכסוך "במנגנון חלופי ליישוב סכסוך". בסעיף ההגדרות, מבארות התקנות את המונח "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך" בתור "ֿדרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה" (תיכף נתייחס לאפשרויות אלו בהרחבה).

הדיון המקדמי מתקיים מחוץ לבית המשפט, ואמור להתקיים לפני ישיבת קדם המשפט. לא יאוחר מ-20 ימים מישיבת קדם-המשפט הראשונה, על בעלי הדין לשלוח סיכום ודיווח בדבר הדיון המקדמי, בהתאם לפרוצדורה המנויה בתקנות.

אם הצדדים לא הצליחו להסכים על העברת הסכסוך שלהם למנגנון אלטרנטיבי לבירור הסכסוך בהליך הדיון המקדמי, יתייצבו הצדדים לקדם-משפט בבית המשפט. לפי תקנה 63 לתקנות החדשות, בהליך של קדם המשפט, השופט רשאי להציע לצדדים בהליך "להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך". כלומר, גם בקדם המשפט, שוב עשויים לנסות "לגרש" את בעלי הדין ממערכת המשפט, ולדחוק בהם ללכת להליך חוץ-משפטי לבחירתם.

גישור

לפי תקנה 37 לתקנות החדשות, ככל שגובה התביעה המוגשת לבית המשפט עולה 40,000 שקל (אגב, סכום התביעה המירבי אותו ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות, הינו 37,700 שקלים, נכון ל-2024), וכן מלבד הליכים שהוחרגו מחובה זו, בטרם יידון ההליך המשפטי בבית המשפט, יקבע לצדדים דיון בפני מגשר המכונה הליך מהו"ת.

הליך מהו"ת (ראשי תיבות של פגישת מידע, היכרות ותיאום), נועד לגשר על המחלוקת בין הצדדים על ידי מנגנון הגישור, בטרם יידון התיק בפני שופט. ההליך של גישור הינו חסוי (כלומר, בכל מקרה, המידע והדברים המובאים בגישור, לא יובאו בפני בית המשפט), כאשר המטרה בגישור היא להגיע להחלטה משפטית מחייבת בהסכמת שני הצדדים. כלומר, אין הכרעה הקובעת "מי צודק" (כמו מה שכביכול נעשה בהליך משפטי), אלא המטרה היא פשוט להביא לפתרון הסכסוך בדרך מוסכמת. ככל שמדובר בשני צדדים "רציונליים", אשר תופסים את המחלוקת ביניהם בצורה שאינה "רחוקה" האחד מהשני, להליך של גישור מקדמי יש סיכוי למנוע דיון ובירור בבית משפט.

בוררות

אפשרות נוספת של מנגנון אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, היא אפשרות של הליך בוררות. בבוררות, בניגוד לגישור, מכריעים בין עמדות הצדדים. בניגוד למה שנקבע בתקנות לגבי הליך גישור, הליך בוררות תמיד יהיה הליך אלקטיבי (הליך רשות), כאשר לכל בוררות תמיד קודם הסכם בוררות בין הצדדים.

בהסכם בוררות, הצדדים יכולים להכניס מגוון תניות, בהן הצדדים מסכימים על מגוון נושאים: זהות הבורר (או הפרוצדורה לבחירת בורר), דיני הראיות המותרים, אפשרות ערעור על פסק הבוררות ועוד. לבורר יש מגוון כלים אשר מסייעים לו להכריע בין בצדדים: זימון עדים (לרבות פסיקת שכרם והטלת סנקציות על עדים שלא משתפים פעולה), גביית עדות מחוץ לתחום השיפוט, הכרה בתחליף המצאה, הטלת סנקציות כגון עיקול, עיכוב יציאה ועוד.

היתרון בבוררות ביחס להליך משפטי, הוא העלות הדיונית הנמוכה, ובעיקר היעילות והמהירות שבה נדון הסכסוך. מדובר במידת מה בהפרטה של מערכת הצדק הישראלי, וכיאה לשוק הפרטי, הוא עובד בצורה יעילה בהרבה מזה של המדינה.

אז מה עושים?

ראשית, כאשר אנו עורכים הסכמים עם שותפים עסקיים, מוטב להכניס תניית בוררות המתייחסת לאפשרות של בוררות, ובהסכמים אלו, לקבוע בצורה מפורטת ככל הניתן את הפרוצדורה הראויה מבחינתנו (מוטב להכניס אפשרות להגשת ערעור, לציין במפורש כי יש לערוך פרוטוקול, ועוד).

במקרים בהם אנו מנהלים הליך משפטי ואין לנו תניית בוררות, ככל שהדבר אפשרי במסגרת המחלוקת בין הצדדים, מוטב לשקול אפשרות של הליכה לגישור, שהרי בכך נקבל שליטה מסוימת על גורלנו, ונוכל "לקנות סיכונים" ביחס לתוצאה הסופית בהליך.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, פתרון סכסוכים אלטרנטיבי, בוררות וגישור ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.