הוצאת דיבה ולשון הרע

פעמים רבות אנחנו חשים שהשם הטוב שלנו נפגע בעקבות דברים שנאמרו או נכתבו עלינו, אלה יחשבו כהוצאת דיבה ולשון הרע. בכדי להגן על זכותנו לשם טוב, מאפשר חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 לתבוע פיצויים ממי שאנחנו שהוציא את דיבתנו ופגע בשם הטוב שלנו. בכל מקרה בו נאמרו עלינו דברים שמהווים לשון הרע, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום שיוכל לבחון ולהציג בפנינו את דרכי הפעולה האפשריות ואת הסיכויים שלנו לזכות בפיצויים ואולי אף בפרסום של תיקון לדברים.

מה נחשב כהוצאת דיבה ולשון הרע?

חוק איסור לשון הרע מגדיר מה ייחשב כהוצאת דיבה ולשון הרע. כל דבר שנאמר או נכתב ועלול להשפיל אדם, לבזות אותו, לשים אותו ללעג, לפגוע בפרנסתו ועבודתו, או שנועד לבזותו בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו. כאשר בית המשפט בוחן אמירה או פרסום בכתב שנטען שהם מהווים לשון הרע הוא בודק האם האדם הסביר, האובייקטיבי, בנסיבות העניין, יפרש את מה שנאמר כלשון הרע. חשוב לציין בנוסף שאם הדברים נאמרו אך ורק לאדם שנפגע ולא הגיעו לאף אחד אחר ולא יכלו להגיע לידיעת אדם אחר, הם לא ייחשבו לשון הרע גם אם נועדו להשפיל ולבזות.

טענות הגנה על פרסום לשון הרע.

פעמים רבות יקבע בית המשפט שאומנם מדובר במקרה של לשון הרע, אך מדובר בפרסום שמותר על פי החוק ולא ניתן לקבל בגינו פיצויים. חוק איסור לשון הרע קובע מספר רב של הגנות, ההגנה המרכזית ביותר היא הגנת "אמת הפרסום". החוק קובע שגם אם מדובר בלשון הרע, כאשר הדברים שהיוו לשון הרע הם דברי אמת והיה בפרסומם עניין לציבור, הם נחשבים לפרסום מותר ולא ניתן לקבל פיצויים בגינם. כך לדוגמא, ביולי 2014, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב שעסק בכתבת ביקורת על בעלים של קבוצת כדורגל ששודרה בערוץ הספורט. בפסק הדין נקבע שלמרות שיש בפרסום לשון הרע, מכיוון שהדברים שנאמרו בקשר לבעלי הקבוצה היו דברי אמת, ומאחר שתחום הספורט הינו נושא ציבורי ובעלים של מועדון כדורגל, המשמש גם כחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל, מעורר עניין ציבורי, הפרסום מוגן ויש לדחות את התביעה (ת"א 27152-03/12 רביב ספיר ואח' נ' שלמה שרף ואח').

פסיקת פיצויים.

במידה ובית המשפט קבע, כי אכן מדובר בלשון הרע וכי לא מתקיימות אף אחת מהגנות החוק, זכאי הנפגע לפיצויים. במידה והנפגע לא הוכיח כי נגרם לו נזק מהפרסום, עדין יוכל לקבל פיצויים עד לגובה של 50,000 ₪ (ובנסיבות מיוחדות אפילו 100,000 ₪). במידה והצליח הנאשם להוכיח נזק יש לבחון מהו סוג הנזק שנגרם לו. אם מדובר בנזק ממוני, כלומר נזק כספי, עליו להוכיח מהו בדיוק הנזק שנגרם לו (איבוד לקוחות, ביטול חוזים וכו') ובית המשפט יעריך את שווי הנזק ויפסוק פיצויים. במידה והנזק שנגרם הוא עצם הפגיעה בשם הטוב, כלומר נזק לא ממוני ולא כספי, בית המשפט ייבחן את נסיבות והיקף הפגיעה בשם הטוב ובהתאמה יפסוק את סכום הפיצויים.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.