הגנה על קניין רוחני (IP) בישראל: אסטרטגיות מפתח לחברות טכנולוגיה זרות‎

ישראל ידועה ברבים בתור סטארט-אפ ניישן, מדינה שהיא "האב" של חדשנות. המון חברות בינלאומיות בנו בישראל מרכזי חדשנות, רכשו חברות ישראליות, מיזגו לתוכן חברות ישראליות, ושיתפו פעולה בכל מיני צורות עם חברות ואנשי מקצוע ישראלים (אם כי, הדוח של רשות הפטנטים לשנת 2024 הצביע על כך שפחות פעילות של חברות זרות נכנסה לישראל. נקווה לשינוי כעת לאחר תום המלחמה).

כאשר יזם כזה או אחר מבקש להשקיע בישראל, עולה השאלה, איך עליו להגן על הקניין הרוחני שלו, על מנת שלא יאבד זכויות יקרות מפז. על אסטרטגיות הגנה על קניין רוחני בישראל עבור משקיעים זרים וחברות זרות, במאמר זה.

כך מאסדרים קניין רוחני בישראל

ההגנה על קניין רוחני בישראל מעוגנת במספר חוקים מרכזיים כגון חוק הפטנטים, חוק זכויות יוצרים, חוק סימני מסחר ועוד. לצד זאת, בהיותה חלק מהעולם העסקי הגלובלי וחברה בארגון הסחר העולמי, ישראל היא צד לאמנות בינלאומיות כגון אמנת ברן, הסכם TRIPS, אמנת פריז וכדומה, המבטיחות כל אחת בדרכה מגוון הגנות הדדיות על הקניין הרוחני של המדינות המפותחות המהוות צד לאותן אמנות.

בהקשר של פטנטים, עבור חברה זרה הפועלת בישראל, רישום מוקדם של הפטנטים והסימנים המסחריים הוא תנאי קריטי. סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כך:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה…"

הזכות בפטנטים ניתנת למי שרשם ראשון את הפטנט, תיאורטית גם אם הוא רשם במדינה אחרת: ישראל הינה צד לאמנת PCT, שהיא אמנת שיתוף פעולה לפטנטים. אמנה זו מאפשרת שמירה על תאריך הבכורה הבינלאומי של פטנט. החוק הישראלי מעניק הגנה גם על יצירות שפורסמו לראשונה במדינות החברות באמנת ברן, כך שאין צורך בהגשה נפרדת, אך רצוי לשמור תיעוד להוכחת זכות היוצרים.

עם זאת, גם אם לחברה הזרה יש פטנט רשום במדינה אחרת, מוטב יהיה להגיש בקשה בישראל כדי ליהנות מהגנה מקומית. האסטרטגיה הנכונה היא לשלב בין רישום מקומי בישראל לרישום בינלאומי, במיוחד עבור חברות הייטק הפועלות במספר שווקים בו-זמנית. עם זאת, ההגנה על פטנטים אינה הרמטית. למשל, היא אינה מונעת שימוש במידע שהתפרסם בתהליך הגשת הבקשה לפטנט (רע"א 6025/05 Inc .Co & Merck נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ).

עם זאת, לא כל נכס בדיני קניין רוחני דורש רישום פורמלי. למשל חוק עוולות מסחריות מגן על מידע עסקי סודי, גם ללא רישום, כל עוד בעליו נקט באמצעי סודיות סבירים. מדובר בכל נוסחה, אלגוריתם, רשימת לקוחות או תהליך טכנולוגי שלא נחשף לציבור.

כמו כן, בזכויות יוצרים, שם אין רשם מאסדר, ניתן להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי ולבקש צו מניעה זמני להפסקת שימוש מפר, לצד פיצוי כספי של עד 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים.

ניהול קניין רוחני בשיתופי פעולה טכנולוגיים

חברות זרות רבות משתפות פעולה עם חברות ישראליות במיזמי מו"פ. במקרים אלו חשוב להסדיר מראש מי יהיה בעל הזכויות בתוצרים. בהיעדר הסכמה כתובה, ייתכנו מחלוקות קשות באשר לבעלות על פטנטים ותוכנות שפותחו במשותף. לכן, הסכמי שיתוף פעולה צריכים לכלול סעיפי הגנה על מידע רגיש, בקרת גישה וזכויות שימוש מוגבלות.

הגנה רב־שכבתית כבסיס להצלחה

חברות זרות הפועלות בישראל נדרשות לתכנן מראש את מערך ההגנה המשפטי והטכנולוגי שלהן, תוך הסתמכות על ייעוץ משפטי מקומי שמכיר היטב את הדין הישראלי והבינלאומי. כך ניתן להבטיח שההשקעה בחדשנות לא תיעלם כתוצאה מהפרה, העתקה או דליפה, ולהפוך את ישראל למוקד פעילות בטוח, יציב ורווחי גם עבור השחקנים הגלובליים הגדולים ביותר. משום כך, מוטב להיעזר בעורך דין ישראלי הבקיא ליווי משקיעים זרים בישראל, לצורך ניסוח הסכמי התקשרות, רישום זכויות וייעוץ משפטי ביחס לנושאים משפטיים נוספים הכרוכים בהשקעות אלו.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.