האם ניתן להגיש בישראל צוואה אשר נערכה בארה"ב
כאשר תושב ישראל הולך לעולמו ומשאיר אחריו צוואה, יורשיו יכולים להגיש לרשם הירושה בקשה לצו קיום צוואה, וכך ליהנות מכספי העיזבון שהותיר אחריו. אולם מה קורה כאשר המנוח הוא תושב חוץ? האם הצוואה שנערכה מעבר לים תקפה גם בישראל? והאם ישנם היבטים מיוחדים למקרה כאשר מדובר בתושב ארצות הברית? במאמר זה נדון בהרחבה בשאלה – האם ניתן להגיש בישראל צוואה אשר נערכה בארה"ב?
הגשת צוואה של תושב חוץ
חוק הירושה קובע כך:
136. בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
כלומר לבית המשפט הישראלי לבית המשפט הישראלי יש סמכות לדון בירושה של אדם, כאשר הוא היה תושב ישראלי, או כאשר הניח נכסים בישראל. מכאן אנו מסיקים שבית המשפט בישראל רשאי לדון בצוואה של תושב חוץ, כאשר יש לו "זיקה נכסית" לישראל, כלומר יש בעיזבון המנוח זכויות נדל"ן בישראל, חשבונות בנק, נכסים פיננסיים או זכויות אחרות, המאפשרות ליורשיו דריסת רגל משפטית בבתי המשפט הישראלים (בין אם היורשים עצמם הם תושבי ישראל או תושבי ישות מדינית אחרת). כאשר עסקינן בזיקה נכסית, לבית המשפט יהא שיקול דעת ביחס לשאלת הסמכות הראויה, הכל לפי העניין. ראו פסק דין 42807-11-13 מ.מ נגד י.מ:
״בית המשפט קבע כי עת עסקינן בסמכות בינלאומית אשר "נרכשה" נוכח העובדה שהמנוח הותיר נכסים בארץ, הרי הקניית סמכות זו אינה סוף פסוק, ולבית המשפט שיקול דעת להחליט האם ובאיזה היקף להפעיל את סמכותו. בין השיקולים השונים אשר יבחן בית המשפט בבואו לקבוע את היקף סמכותו נכללים גם דוקטרינת ה'פורום הבלתי נאות' (שקולים פרטיים ושקולים ציבוריים) ועקרון ה'כבוד ההדדי של הריבונות הזרה' המהווה נדבך לדוקטרינה זו״.
נשאלת השאלה, בהנחה שיש בישראל נכסים השייכים לעיזבון המנוח שהוא תושב חוץ, כיצד ניתן להגיש לביצוע את צוואתו בישראל? לכאורה כאשר מדובר במסמך משפטי זר, עלינו ללכת במסלול של חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958. עם זאת, בפסק דין 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' איריס אגם, אשר דין בהכרה ישירה או הכרה עקיפה של פסקי חוץ, נדונה שאלת הפרוצדורה של הגשת צוואה של תושב חוץ. בית המשפט קבע כי יש להגיש בקשה לצו ירושה במסגרת חוק הירושה, כלומר, ללכת בכל המסלול בהליכים ישראליים. חוק אכיפת פסקי חוץ אינו מאפשר אכיפה של צוואות, מכיוון שצווי ירושה אינם מטילים חיוב אישי. כמו כן, עצם ההגשה של בקשה לצו קיום צוואה, נועדה להביא לידיעת הציבור על מותו של אדם מסוים, ולתת הזדמנות לבעלי עניין אפשריים להגיש התנגדות לצו קיום צוואה.
על מנת להגיש בקשה לצו קיום צוואה של תושב חוץ, יש לצרף את הצוואה המקורית, או העתק נאמן למקור באישור נוטריון זר בצירוף אפוסטיל. אם הצוואה אינה בעברית – נדרש גם תרגום נוטריוני לעברית. כמו כן, נדרש להביא מסמכים המוכיחים את בעלותו של המוריש בנכס בישראל, כגון נדל"ן, חשבון בנק וכדומה. בנוסף, נדרשת לא אחת חוות דעת על הדין הזר, לאור האמור בסעיף 137 לחוק הירושה, לפיו על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, וכן סעיף 140.
140. (א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם.
המטרה של חוות הדעת היא בין היתר על מנת לבסס את הטענה, לפיה הצוואה המוגשת נעשתה בהתאם לכללי עריכת הצוואה הנהוגים לפי הדין הזר הרלוונטי.
דגשים חשובים בצוואה של תושב ארצות הברית בישראל
אוקי, אז הבנו שניתן להגיש צוואה של תושב חוץ לרשם הירושה בישראל, פחות או יותר כפי שמגישים צו קיום צוואה של תושב ישראל, בהנחה שיש זיקה נכסית למנוח וכדומה. אולם מה קורה כאשר אנו עוסקים ספציפית במנוח שהוא תושב ארצות הברית?
ארה״ב היא פדרציה, ולכן דיני הירושה משתנים ממדינה למדינה. לכן, הדרישה לצוואה תקפה משתנה אינם זהים בכל מדינה, ויש להקפיד כי הבחינה נעשית בהתאם לכללים המתאימים. כמו כן, מותו של אזרח או תושב ארה"ב עשוי להפעיל את חוקי המס האמריקאיים (Estate Tax). בישראל אין מס ירושה, אך בארצות הברית כן. משום כך, תיתכן חבות מס על העברת נכסים או מכירתם.
סיכום
הנושא של הגשת צוואה של תושב ארצות הברית בישראל, היא שאלה מורכבת המעלה שאלות בעניין שלמות הצוואה, דיני מיסים וכדומה. ישנן שאלות נוספות שלא הוזכרו כאן, ומקומן אולי ביריעה נרחבת יותר, על מצבים בהם יש צוואה נפרדת לנכסים בישראל, וכן צוואה לנכסים הנמצאים בארצות הברית. באופן עקרוני, ההמלצה היא שכאשר למנוח יש נכסים הן בארצות הברית והן בישראל, היא להשאיר אחריו שתי צוואות "מראה", אשר ישלימו האחת את השנייה, ויסדירו את ענייניו הרכושיים בשתי המדינות.
מכל מקום, כאשר מתמודדים עם הגשת צוואה אשר נערכה בארצות הברית בפני רשם הירושה הישראלי, חשוב להיעזר בעורך דין הבקיא בדיני הירושה בישראל, בקיא בדין המקומי בארצות הברית, וכן יש לו הבנה בנושאי קניין, מיסוי בינלאומי ועוד.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.




