קיום צוואה בישראל‎

כאשר המנוח הותיר אחריו צוואה, הנחת העבודה היא שהוראות הצוואה ינחו את היורשים בחלוקת העיזבון. כיבוד רצונו של המנוח הוא עיקרון מרכזי בדיני הירושה, שכן הצוואה משקפת את בחירתו האישית בנוגע לחלוקת עיזבונו, ומשמשת כלי משפטי להבטחת מימוש רצונותיו, ללא התערבות חיצונית שאינה תואמת את כוונתו. על מנת להוציא לפועל את ההוראות שנקבעו בצוואה, יש להגיש בקשה רשמית לצו קיום צוואה בישראל – מסמך משפטי המחייב את הרשויות, המוסדות והיורשים, לפעול בהתאם להנחיות המנויות בצוואה.

קבלת צו קיום בפועל, ומימוש הוראות הצוואה, עשויים להיות מורכבים יותר מכפי שהדבר נראה לעתים מהצד. במאמר זה נסקור את השלבים המרכזיים לקבלת צו קיום צוואה בישראל, הגורמים הרלוונטיים המעורבים בתהליך, והדרכים להתמודד עם אתגרים משפטיים שעלולים לעלות בדרך.

מה קורה כאשר אדם נפטר ויש צוואה?

כאשר אדם נפטר, יורשיו זכאים לרשת את כלל הזכויות הממוניות שהיו בידיו של המנוח ביום מותו, מה שמכונה בשפה משפטית עיזבון. כאשר אדם ללא צוואה הולך לעולמו, מגישים היורשים בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה: ממלאים בקשה לצו ירושה, משלמים אגרה, מצרפים תעודת פטירה (אם לא הייתה למנוח ת"ז ישראלית), ובמידת הצורך ייפוי כוח (אם היורשים מגישים את הבקשה באמצעות עורך דין) ולעתים מסמכים נוספים. בישראל, בקשה לצו קיום צוואה עובדת באותו העיקרון, פשוט בצירוף העתק של צוואה.

במידה והבקשה לצו קיום צוואה מאושרת, הרשם לענייני ירושה יפרסם ברשומות הודעה בדבר הגשת הבקשה. המטרה היא לאפשר למתנגדים אפשריים לצו לדעת על הבקשה, כך שתהיה להם הזדמנות להגיש התנגדות לצו. מכל מקום, המהות של צו קיום צוואה, אינה קביעת הוראות בדבר חלוקת הרכוש בעיזבון, אלא הכרזה בדבר שמות הזוכים לפי הצוואה. שאלות הנוגעות לאופן החלוקה הראוי, היקף הנכסים בעיזבון וכדומה, אינן רלוונטיות לקיום צוואה בישראל. כך נכתב בע"א 12/83 לוי עמרם נ' דוד עמרם:

"צו הירושה אינו אלא צו המצהיר מי הם יורשיו של הנפטר ומה שיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון בהתאם לחוק הירושה… אין בית המשפט קובע בהליך הנדון את היקף נכסיו של הנפטר ואת פירוטם, כשם שאינו קובע את חלקו של יורש בנכס מסוים…"

ככל שלא מוגשת התנגדות לצוואה ואין עיכובים כאלה ואחרים, צו קיום צוואה ניתן תוך 40 ימים מיום הבקשה לצו קיום צוואה.

מתי מגישים בקשה לצו קיום צוואה?

המהות של הגשת בקשה לצו קיום צוואה, היא הצהרה בדבר יורשיו של המנוח. ראו סעיף 66 לחוק הירושה:

66. (א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין – על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה – על ידי צו קיום צוואה (להלן – צו קיום).

החוק אינו קובע מתי יש להגיש את הבקשה. לכאורה, אין מניעה להגיש בקשה לצו קיום גם שנים לאחר מותו של המנוח. יתרה מכך: לפי סעיף 71 לחוק הירושה, צו ירושה וצו קיום צוואה, כוחם יפה כלפי כל העולם, כל עוד לא תוקנו או בוטלו. עם זאת, אם צוואה הופקדה אצל רשם הירושה, ותוך שלושה חודשים ממותו של המנוח, לא הוגשה בקשה לצו קיום צוואה, הרשם אמור לשלוח הודעה לזוכים המנויים בצוואה (ראו סעיף 76).

לעומת זאת, התנגדות לקיום צוואה תוגש כ-14 ימים מהיום בו פורסמה הצוואה ברשומות. עם זאת, הרשם לענייני ירושה יכול לאפשר הגשת התנגדות גם לאחר התקופה, לפי שיקול דעתו. כלומר, במצב שבו המתנגד לצו קיום צוואה מצביע על טעמים סבירים לשיהוי בהגשת הבקשה להתנגדות לצו קיום צוואה, יש סיכוי סביר שניתן יהיה לקבל את הבקשה הזאת גם לאחר התקופה.

סיכום

הגשת בקשה לצו קיום צוואה בישראל, הינה חלק מהטיפול הכולל בעיזבון המנוח במצב שבו יש צוואה. כאשר עורכים צוואה, וכמובן מתי שמבקשים לממש צוואה בישראל, מוטב להיעזר בעורך דין המנוסה בטיפול בצוואות וירושות בישראל. עורך דין הבקיא בדיני הירושה, יכול לשמור על זכויות היורשים, כאשר נעשה ניסיון לטעון כנגד זכויות אלו.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.