רישום משטרתי ורישיונות מקצועיים: האם תיק סגור יכול לשלול מכם את הרישיון?

ענפי מקצוע רבים כגון עריכת דין, רפואה, פסיכולוגיה, ביטוח ועוד דורשים רישיון מקצועי לצורך העיסוק בהם. בחלק מהמקרים, קבלת הרישיון מותנית בהיעדר עבר פלילי, או לפחות בהיעדר הרשעה בעבירות מסוימות. אולם מה דינם של תיקים משטרתיים שלא הוגש בגינם כתב אישום: האם גם הם עשויים לפגוע בקבלת רישיון מקצועי? על הדין ביחס לתיקים משטרתיים סגורים, השפעתם על קבלת רישיונות מקצועיים, ומה אפשר לעשות בנדון, במאמר זה.

רישום פלילי ורישיון מקצועי

לפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, ישנם גופים מסוימים הרשאים לעיין במרשם הפלילי, וביניהם גם וועדות רישוי מסוימות אשר שואבות את סמכותן מכוח חקיקה. ניתן לראות רשימה של גופים אלו בתוספת הראשונה לחוק, אבל נציין בקצרה שהם כוללים בין היתר את הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שהוסמך על ידי הממונה על שוק ההון לעסוק ברישוי, המנהל הכללי של משרד החינוך, הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין ועוד.

ישנם גם סעיפי חקיקה ספציפיים המסמיכים "שומרי סף" מקצועיים שונים לעיין במרשם הפלילי של מבקש רישיון מקצועי, אולם בהסכמתו של המבקש בלבד [ראו למשל סעיף 42ב לחוק לשכת עורכי הדין, את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), חוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה ועוד]. הרציונל הוא לוודא שאדם המבקש לעסוק במקצוע מסוים לא יסכן אחרים לאור בחירתו המקצועית, ולכן אנו כחברה מאפשרים פגיעה מסוימת בפרטיות שלו ובחופש העיסוק, על מנת להגן על החברה בכללותה. למשל, כאשר אדם מבקש לקבל רישיון נהיגה בתחבורה ציבורית ורכב כבד, העובדה שיש לו עבר תעבורתי מכביד, מלמדת כי הוא עשוי לסכן בכך את הציבור. לכן פקודת התעבורה מאפשרת למשרד התחבורה את הזכות להעריך מסוכנות פלילית של מבקש בטרם מתן רישיון.

השפעת תיק משטרתי סגור על תהליך הרישוי המקצועי

כל האמור עד כאן נוגע לתיקים בהם הוגש כתב אישום והורשע אדם. לעומת זאת, השאלה של תיקי חקירה סגורים היא שאלה אחרת: כאשר תיק חקירה משטרתי נסגר (כלומר, לא הוגש כתב אישום ולא הייתה הרשעה בדין), התיק אינו נמחק לחלוטין מרישומי המדינה, אלא נשאר אודותיו רישום במערכת.

מה שחשוב להבין בהקשר להשפעתם של תיקים סגורים על עיסוק במקצועות הטעונים רישוי, הוא שבאופן עקרוני אין לתיקים סגורים השפעה: גופים אלו אינם מורשים לקבל מידע אודות תיקים סגורים. סעיף 37 לחוק קובע כי אדם אינו חייב לגלות מידע אודות תיקים סגורים למי שאינו זכאי לקבל את המידע הזה.

מעבר לכך, גם אם המידע אודות התיק הסגור הגיע לידיעת הגוף בדרך כלשהי (למשל נניח מכתבה באינטרנט, ממידע אנונימי או אם המועמד ציין זאת בטעות), החוק אוסר עליהם במפורש לקחת את המידע הזה בחשבון בעת קבלת החלטה על העסקה או מתן רישיון. ראו סעיף 38 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים:
38. (א) מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל, על פי דין, לרבות מידע על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור על תיק שעוכבו בו ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי האמור.

החוק אף קובע בסעיף 3(ב) כי גם אם האדם "הסכים" למסור את המידע, אין בכך להכשיר את הדרישה אם הגוף אינו זכאי לכך בחוק.

מי כן זכאי לעיין במרשם התיקים המשטרתיים של מועמד? גופים ביטחוניים כמו משרד הביטחון, גופי אכיפת החוק, צה"ל, שב"כ וכדומה. בהקשר זה חשוב לציין כי תיק שנסגר בעילת "חוסר אשמה" נמחק לחלוטין מרישומי המשטרה, ואף גוף ביטחוני אינו יכול לראות אותו או להשתמש בו לעולם. לכן, אם יש לכם תיקים שנסגרו בעילה אחרת, שווה לבדוק האם אפשר לגביהם לשנות את עילת הסגירה לעילה של חוסר אשמה.

ההבדל בין בחינת עבר פלילי לבין בחינת טענות אחרות

כאמור, הגופים הנ"ל אינם זכאים לעיין במרשם המשטרתי. עם זאת, עדיין ניתן לגופים אלו שיקול דעת ביחס לקבלתו של אדם לפרופסיה המקצועית בצורה כזאת או אחרת. לצורך העניין, נדגים זאת על ידי לשכת עורכי הדין, אולם הטענה רלוונטית גם לגופים נוספים בשינויים המתחייבים. סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין מאפשר ללשכה לסרב לקבל חבר בתנאים הבאים:

44. (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;

האם תיק סגור יכול לעלות כדי "עובדות אחרות"? נניח שיש אדם המבקש להיות עורך דין, שהיה נגדו תיק מרמה, והתיק הזה נסגר. גם אם המשטרה סגרה את התיק החקירה ביחס לאדם מסוים, זה לא אומר שאותו אדם שנפגע ממרמה, לא יכול לפנות ללשכת עורכי הדין, ולטעון שאותו אדם רימה אותו. במצב כזה, הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין יכול לזמן את המתלונן, לבקש את תגובת המועמד (כלומר לתת לו את זכות הטיעון), ולהגיע למסקנה מנהלית עצמאית שהמעשה אכן קרה ושהמועמד אינו ראוי.

במצבים אלו עולה השאלה מה יכול לשמש כראיה כנגד מועמד לפסילה מקבלת רישיון בהליך מנהלי. למשל בעע"מ 1758/10 לשכת עורכי הדין נ' שלום שגיא נקבע כי פסק דין אזרחי שניתן כנגד מועמד לקבלה ללשכת עורכי הדין, שבו נקבע כי הוא הונה את המעסיק שלו, יכול לשמש "עובדות אחרות" המהוות עילה לפסילה מקבלה ללשכת עורכי הדין.

משום כך אגב, עדיין יש חשיבות לשינוי עילת הסגירה של תיקים פליליים שנסגרו בעילה של חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור, גם בקבלת רישיונות מקצועיים: כאשר התיק נסגר בעילה של חוסר אשמה, הדבר יפחית ממשקלו של התיק בבירור המנהלי.

הדרך החלקה לתחילת הקריירה המקצועית

התמודדות משפטית עם קיומו של רישום משטרתי סגור בדרך לקבלת רישיון מקצועי מצריכה הבנה מעמיקה של עקרונות המשפט המנהלי והמשפט הפלילי גם יחד. במקום לאפשר לרישום ישן או לאירוע נקודתי להטיל צל כבד על הקריירה החדשה עליה עמלתם, יש לקחת שליטה על הנרטיב ולפעול באופן אקטיבי לניקוי הגיליון הפלילי מבעוד מועד. במצבים מסוימים, אפשר לפעול לניקוי המרשם הפלילי ואף המרשם המשטרתי. ניקוי המרשם עשוי להסיר את המכשולים בדרך לקבלת הרישיון המיוחל.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר טלפוני לקביעת שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, כדי לבחון במדויק את הכלים העומדים לרשותכם ולהבטיח שהמסלול לרישיון שלכם יהיה נקי מעיכובים מיותרים.