תושבות מס לנוודים דיגיטליים

ישראלים רבים, בעיקר מהשכבות החזקות, בוחרים לעזוב את הארץ בשנים האחרונות מכל מיני סיבות. חלק לא בוחרים לעצמם בית קבע חדש במדינה אחרת, אלא בוחרים לחיות במה שמכונה "נוודות דיגיטלית". עם זאת, אותם ישראלים לא פעם מגלים כי רשויות המס בישראל ממשיכות לדרוש מהם תשלומי מס כפולים על הכנסותיהם. אז איך עובד הנושא של תושבות מס לנוודים דיגיטליים? על כך במאמר זה.

מבחן מרכז החיים וסוגיית ניתוק התושבות

פקודת מס הכנסה מגדירה שתי חזקות כמותיות אשר בהתקיימן, רואים את מרכז חייו של האדם בישראל, ובכך הנישום נחשב לתושב ישראל לצרכי מס. החזקה הראשונה חלה על אדם ששהה בישראל מאה ושמונים ושלושה ימים או יותר בשנת המס. החזקה השנייה והמחמירה יותר, "לוכדת" גם מי ששהה תקופות קצרות בארץ, וקובעת כי די בשהייה של שלושים ימים בשנת המס הנוכחית, אם סך ימי השהייה בשנה זו ובשנתיים שקדמו לה מצטבר לארבע מאות עשרים וחמישה ימים.

עם זאת, חזקות אלו ניתנות לסתירה על ידי פקיד השומה או על ידי האזרח, באמצעות הוכחת המבחן המהותי, הבוחן את כוונתו של האדם ואת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. במסגרת זו, בוחנים מקום המגורים הקבוע, מקום העסקתו, היכן מרוכזים נכסיו והיכן נמצאת משפחתו הגרעינית. לצורך הענין, גם אם אדם עזב את ישראל פיזית וחי על מזוודות במדינות שונות, הרי שאם המשיך לקיים קשרים כלכליים הדוקים בארץ או השאיר בה את בת זוגו וילדיו, רשות המסים תראה בו תושב ישראל החייב בדיווח ובתשלום מס.

האם יש דבר כזה נווד דיגיטלי "על אמת"?

נניח וישראלי פלוני אכן מנתק תושבות לצרכי מס, כלומר הוא מגיע למצב שהוא לא חייב בתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי בישראל. האם הוא יכול להיות חסר תושבות גם במדינה בה הוא שוהה, ולהיות נטול חבות מס לחלוטין?

לפי החקיקה בישראל, התשובה לכך היא שלילית, והפסיקה קבעה כי לא תתקבל טענה להיעדר תושבות מוחלטת. כלומר אדם אינו יכול להתנתק באופן חד צדדי ממערכת המס המקומית, לסגור את ענייניו ולנוע בין מדינות ללא שיוך פיסקלי מוגדר. הפועל היוצא מכך הוא שכל עוד לא הוכח כי האזרח הכה שורשים וביסס את חייו מחדש במדינה זרה, חזקה עליו שמרכז חייו נותר בארץ המוצא. בסיטואציות כאלה, נטל השכנוע עובר במלואו אל הנישום, שעליו לספק ראיות חותכות וחד משמעיות לכך שעקר את חייו. אין ואקום המיסויי: מדינת ישראל שומרת לעצמה זכות מיסוי שיורית על אזרחיה, והיא תפעיל אותה על כלל הכנסותיהם כל עוד הם לא הקימו מרכז חיים יציב במדינה אחרת. גישה זו תואמת גם את עמדת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ואת הכללים הבינלאומיים למניעת כפל מס.

חשוב להבין כי גם תחת אמנת מס, אם טרם הוכר ניתוק התושבות באופן מוחלט, עשויה לחול חובת השלמת מס בישראל. כלומר, אם שיעור המס במדינת היעד נמוך מזה הנהוג בישראל, רשות המסים תדרוש את תשלום ההפרש בין המס ששולם בחוץ לארץ לבין חבות המס הישראלית המקורית.

מלכודת הניתוק באמצע שנת המס

מרבית המעברים לחוץ לארץ מתרחשים במהלך שנת המס, ולאו דווקא בראשון לינואר, מה שמייצר התנגשות ישירה מול דרישות הדיווח. ההבדל בין העזיבה הפיזית את גבולות ישראל לבין מועד הניתוק הפיסקלי המוכר על ידי רשויות המס הוא משמעותי: הדו"ח השנתי המוגש למס הכנסה אינו מאפשר חלוקה פורמלית של שנת המס לתושב ישראל בחלק מהשנה ולתושב חוץ בחלקה השני בצורה פשוטה ונטולת סיכונים.

בחירה בדיווח כתושב חוץ, עלולה להוביל לביטול רטרואקטיבי של נקודות הזיכוי להן היה זכאי האדם בחלק הראשון של השנה, מה שגורר חבות מס גבוהה ובלתי צפויה. מנגד, בחירה בדיווח כתושב ישראל כדי לשמר את נקודות הזיכוי, סותרת את מהות עזיבת הארץ ומשאירה את האדם חשוף למס על כל הכנסותיו מחוץ לארץ לאורך כל אותה שנה.

הפעולה המתאימה לעצמאים ולבעלי עסקים בחוץ לארץ

עבור בעלי עסקים הפועלים במעמד של עוסק פטור או עוסק זעיר, ניתוק תושבות אינו תמיד צעד כדאי מבחינה כלכלית. עוסקים אלו נהנים מפטור מתשלום מס ערך מוסף ומנקודות זיכוי שלרוב מאפסות את חבות המס שלהם לחלוטין. ניתוק התושבות במקרה זה עלול לשלול מהם את נקודות הזיכוי ולהגדיל את נטל המס הכללי במדינת היעד, ולכן במקרים רבים נכון יותר עבורם לשמר את התושבות.

לעומת זאת, עבור עוסקים מורשים או חברות בעירבון מוגבל המייצרים מחזורים גבוהים, ניתוק תושבות מציע יתרונות משמעותיים ויכול למנוע תשלום כפול על אותה פעילות. יחד עם זאת, עוסקים מורשים השוהים זמן רב בחוץ לארץ מסתכנים בכך שרשויות המע"מ יקפיאו את התיק שלהם באופן חד צדדי. הקפאת התיק מונעת את היכולת להוציא חשבוניות מס כחוק ועלולה לשתק את הפעילות העסקית לחלוטין. אם כבר הסתבכתם עם מס הכנסה או מע"מ בעבר, החשיפה לסגירת התיק במקרה של עזיבה היא גדולה אף יותר.

הבטחת יציבות פיננסית במרחב הבינלאומי

עבודה מחוץ לגבולות ישראל פותחת אפשרויות מקצועיות רבות, אך חושפת את הנוסעים לרשת מורכבת של חוקים ומיסוי בינלאומי. ההנחה שניתן פשוט לארוז מזוודה ולעבוד מכל מקום ללא השלכות חוקיות, מתבררת במהרה כטעות העולה בכסף רב ובפגיעה בנכסים שנצברו בעמל. תכנון מוקדם הוא קו ההגנה המרכזי העומד לרשותכם בעת המעבר. אנו מבינים את המורכבות ואת עומס הבירוקרטיה המוטל עליכם, ומזמינים אתכם ליצור קשר טלפוני לקביעת שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, בה ננתח את נסיבותיכם האישיות ונבנה יחד מתווה משפטי שיעניק לכם שקט נפשי והגנה כלכלית מוחלטת בדרככם החדשה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.