רישום סימן מסחר בינלאומי

סימן מסחר הוא שם או לוגו של מוצר היוצר הבחנה בין המוצר לבין מוצרים דומים בשוק. רישום של סימן מסחר מעניק הגנה על הסימן וקובע שרק בעליו הרשומים זכאים להשתמש בו. ההגנה על סימן מסחרי רשום הינה הגנה טריטוריאלית אשר תקפה רק כלפי שטח המדינה בה נעשה הרישום. על כן חברה שפועלת בשוק הבינלאומי ורוצה להגן על סימן המסחר שלה בכל המדינות בהן היא פועלת, צריכה לבצע רישום של סימן המסחר שלה בכל מדינה ומדינה. רישום סימן מסחר בינלאומי הינו הליך בירוקרטי-משפטי שמומלץ לבצע בסיוע של עורך דין הבקיא בתחום.

רישום סימן מסחר בינלאומי באמצעות פרוטוקול מדריד.

ישראל חברה ביחד עם כ-90 מדינות נוספות בפרוטוקול מדריד, שזוהי אמנה המאפשרת לבצע רישום סימן מסחר בצורה מרוכזת בכל המדינות החברות בה דרך ארגון הקניין הרוחני העולמי. בכדי להגיש בקשה לרישום סימן מסחר דרך פרוטוקול מדריד על המבקש להיות אזרח או תושב ישראל או לחלופין בעל עסק הפועל בישראל והבעלים של סימן המסחר בישראל או להגיש בקשה לרישום סימן המסחר בישראל במקביל לבקשה לרישום הבינלאומי. כאשר מגישים בקשה לרישום הסימן באמצעות פרוטוקול מדריד ניתן לבחור את המדינות בהן מעוניינים לבצע את הרישום או לבקש שהרישום יהיה בכל המדינות החברות בפרוטוקול. את הבקשה מגישים דרך רשות הפטנטים במשרד המשפטים. היתרון בביצוע רישום דרך פרוטוקול מדריד הוא שהבקשה נעשית בצורה מרוכזת עבור מספר רב של מדינות, דרך מדינת האזרחות של המבקש, ובתשלום אגרה חד פעמי. יחד עם זאת, לרישום סימן מסחר דרך פרוטוקול מדריד ישנו חיסרון משמעותי והוא העובדה שבחמש השנים הראשונות לאחר ביצוע הרישום, יש תלות בין הסימן הרשום בישראל לסימן הבינלאומי, כך שבמידה והסימן הישראלי בוטל, גם הסימנים הרשומים בשאר המדינות יבוטלו. תוקפו של רישום סימן מסחר בינלאומי הוא עשר שנים וניתן לחדשו לאחר תום התקופה.

סימן מסחר – מבחני הדימיון המטעה.

במקרים בהם נדרש בית המשפט לבחון סוגיית של הפרת סימן מסחר, בית המשפט יטה להתמקד במבחני הדמיון המטעה המורכבים למעשה משלוש שאלות: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות ומבחן הלקוחות. בפסק דין בעניין Philip Morris Products SA  נגד Japan Tobbbaco ואחרים (עש"א 64734-10-13), ניתן לראות שבית המשפט הנדרש לסוגיית הטעיה בסימני מסחר, בוחן בחינה מאוד מצומצמת וטכנית את עניין הדימיון בסימני המסחר ומתייחס לדימיון ולשוני בסימני המסחר עצמם ולא לנסיבות השימוש בסימן. בית המשפט בוחן האם הדימיון בשם ובתיאור המוצרים הוא מהותי, האם יש איפיונים מבדילים והאם קיימת מידת הטעיה של ציבור הלקוחות ומה מידתה במידה וכן. במקרה זה בחן בית המשפט גם את קדימות הרישום של סימן המסחר במדינות אחרות בעולם הרשומות בפרוטוקול מדריד.

רישום סימן מסחר בינלאומי בצורה עצמאית.

במידה ומעוניינים לרשום סימן מסחרי במדינה שאינה חברה בפרוטוקול מדריד (דוגמת קנדה, מדינות דרום אמריקה, מדינות אפריקה וחלק ממדינות אסיה) או במידה ומסיבה מסויימת לא מעוניינים לבצע רישום של סימן המסחר בישראל, ניתן לפנות לכל מדינה בה מעוניינים לבצע רישום מסחר ולהגיש בקשה לרישום הסימן המסחרי (עבור מדינות האיחוד האירופי ניתן להגיש בקשה מרוכזת). זוהי פרוצדורה משפטית מורכבת יותר שכן היא מחייבת להכיר את דרך ביצוע הרישום בכל מדינה ומדינה בה מעוניינים לרשום את הסימן המסחרי ולרוב אף מצריכה עבודה מול עורך דין מקומי. כאשר מבצעים רישום סימן מסחרי בינלאומי שלא דרך פרוטוקול מדריד חשוב מאוד להשתמש בשירותיו של עורך דין העוסק בתחום ובעל ניסיון בעבודה מול הגורמים הבינלאומיים השונים העוסקים ברישום סימני מסחר.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.