תביעה כנגד אדם שנפטר

כאשר אדם נפטר ויש כנגדו תביעה פתוחה בבית המשפט (או לחילופין, הוא הצד התובע בתיק), אין מניעה משפטית להמשיך לנהל את התיק גם לאחר מותו של המנוח, בשם העיזבון שלו. למעשה, אין מניעה להגיש תביעה כנגד העיזבון, ואף בשם העיזבון, גם מספר שנים לאחר לכתו של המנוח למנוחת עולמים. במאמר זה נסביר מתי וכיצד ניתן להגיש תביעה כנגד אדם שנפטר, ובמה שונה תביעה זו מתביעה 'רגילה'.

כיצד ניתן לתבוע אדם שנפטר?

חוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. המונח עזבון פורש בפסיקה לאורך השנים בתור סך כל נכסיו של המנוח, וזאת לרבות עילות תביעה שעמדו לזכות המנוח (או לחובת המנוח) ביום מותו. בפקודת הנזיקין, הוראה זו צוינה באופן מפורש, ורלוונטית לכל תביעת נזיקין (אולם ממילא זהו הדין גם בעילות חוזיות ואחרות):

19. (א) נפטר אדם – כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי הענין.

יורשי המנוח מקבלים את נכסי עזבון המנוח לרבות עילות התביעה שעמדו לו. אם כך, האם ניתן לתבוע את היורשים כתחליף לתביעה של המנוח? הסיפור של ירושת חובות מהווה סוגיה ותיקת ימים, אשר נדונה גם בספרות חז"ל. למשל לפי האמור בשולחן ערוך חושן משפט קז סימן א, כאשר היורשים יורשים נכסים מאביהם, עליהם לשלם את חובות אביהם, אולם רק עד לגובה סך הנכסים. כלומר, בשורה התחתונה, הלכה היא שלא יורשים חובות במשפט העברי, אך אם ירשתם כסף ונכסים, תצטרכו להשיב אותם (ולא יותר מכך), במצב שבו המנוח השאיר אחריו חובות. הרוח הזאת גם עברה לחוק הירושה בסעיף 104, אשר קובע כי במועד חלוקת כספי העיזבון, ישולמו קודם חובות העזבון (כלומר חובות שהמנוח טרם פרע), ולאחר מכן ישלמו ליורשים (כאשר על פניו אם סך החובות עולה על סך העזבון, היורשים פשוט לא יקבלו דבר). עובדת מותו של המנוח אינה מעלה או מורידה לעניין קיומה של עילת התביעה. ראו גם סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל בעניין זה:

78. מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על-פי צוואה, או בהליכים לפי סעיף 78א כלפי נכסי העיזבון שבידי צד שלישי.

אם כן, ניתן לתבוע אדם שנפטר באמצעות תביעה של יורשיו, כאשר אלו נהנו מכספי העזבון. העובדה שהמנוח נפטר לאחר הגשת התביעה, או בטרם מומשה עילת התביעה, אינה רלוונטית לקיומה של עילת התביעה. מה שעשוי להיות רלוונטי הוא תקופת ההתיישנות: בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. כלומר אם יש לנו עילת תביעה כנגד המנוח (בגין נזק שהוא גרם לנו, הפרת חוזה וכדומה), עילת התביעה נוצרה ביום היווצרות העוולה (כאשר מדובר בעילת תביעה שאינה במקרקעין, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, למעט מצבים חריגים).

במה שונה בין תביעה המוגשת כנגד אדם חי, לבין תביעה המוגשת כנגד אדם שנפטר?

כאשר אנו מגישים תביעה בנסיבות רגילות, כתב התביעה פשוט מוגש כנגד נתבע מסוים. במידה וזכינו בתביעה, אין מגבלה עקרונית לסכום אותו נוכל לתבוע. אם הנתבע לא יכול לשלם לנו את סכום הזכייה, יתכן וייאלץ להכריז על עצמו כחדל פירעון, ויסבול מהסנקציות הכרוכות בכך.

לעומת זאת, אם אנו מחזיקים בעילת תביעה כנגד מנוח, התביעה תוגש כנגד יורשיו, והם יצוינו כנתבעים בכתב התביעה. נציין את העיזבון כנתבע, אולם עזבון אינו מהווה אישיות משפטית במשפט הישראלי (ע"א 1945/09 עזבון המנוחה סמניה מרווה ז"ל נ' המועצה האזורית מטה אשר). ככל שנזכה בתביעה, ישנה מגבלה עקרונית של הסכום אותו נוכל לקבל בתביעה, והוא הסכום אותו ירש הנתבע-היורש. עם זאת, אם וכאשר נגיש תביעה, אל לנו להגביל עצמנו בפועל לסכום העזבון, ועלינו לתבוע את הסכום המלא (כאשר היורש יצטרך להעלות טענה, לפיה הוא לא ירש את מלוא הסכום).

סיכום

הגשת תביעה כנגד אדם שנפטר דומה במהותה להגשת תביעה רגילה. עם זאת, היא עשויה לערב שאלות של דיני ירושה, וכן קשיים ראייתיים הנוגעים להיקף העיזבון, סכום הירושה, היעדר האפשרות להעיד את המנוח וכדומה. משום כך, כאשר חושבים על הגשת תביעה כנגד אדם שנפטר, מוטב להיוועץ בעורך דין אזרחי-מסחרי, עם התמחות בדיני ירושה, על מנת למקסם את זכויותנו בדין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.