כיצד לממש צו ירושה בישראל כשאתם תושבי חוץ?

לעתים קורה שתושבי חוץ החיים מחוץ לישראל מבקשים לממש צו ירושה, הניתן מאת מוריש ישראלי, ביחס לרכוש הנמצא בארץ ובחו"ל. במאמר זה נסביר כיצד פועל התהליך, מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה, אילו מסמכים תצטרכו, ואיך ניתן לממש את הזכויות גם כשאתם גרים מעבר לים.

הוצאת צו ירושה

כאשר אדם נפטר בישראל או השאיר נכסים בישראל, יש לקבוע כיצד יחולק עיזבונו. אם קיימת צוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה. אם אין צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה. בשני המקרים, הבקשה מוגשת בישראל, גם אם המנוח התגורר בחו"ל או שהצוואה נערכה במדינה אחרת (הערה: צו ירושה שניתן במדינה זרה אינו תקף אוטומטית בישראל. יש להגיש בקשה לצו מקביל בישראל, גם אם קיים כבר צו בחו"ל. הצו הזר יכול לשמש כראיה, אך אינו אוכף זכויות בישראל).

כדי להגיש את הבקשה, עלינו להצטייד במסמכים: תעודת פטירה מקורית או מאומתת (עם חותמת אפוסטיל אם היא מחו"ל), פרטי היורשים, ותצהיר שמפרט את הקשר המשפחתי למנוח. אם מגישים את הבקשה באמצעות עורך דין מקומי, יש לצרף ייפוי כוח לעורך דין ישראלי. כדי שהמסמכים הזרים יהיו קבילים בישראל, עליהם לשאת חותמת אפוסטיל (או אישור קונסולרי של שגרירות ישראל באותה מדינה). על המסמכים להיות מתורגמים לעברית בתרגום נוטריוני.

לאחר מכן, מגישים את הבקשה באופן מקוון באתר הרשם לענייני ירושה. ממלאים את הפרטים האישיים של המנוח והיורשים, מצרפים את המסמכים, משלמים אגרה (495 ש"ח לפתיחת בקשה ועוד 66 ש"ח לפרסום ברשומות), ומקבלים אישור שהבקשה נקלטה. הבקשה מתפרסמת לציבור, ואם לא מוגשות התנגדויות, הצו ניתן תוך כמה שבועות ונשלח בדוא"ל. אם הבקשה הוגשה על ידי תושב חוץ, יש לוודא שכל המסמכים הזריים מתורגמים לעברית ומאומתים באפוסטיל או על ידי קונסול ישראלי.

הדין החל על הירושה

סעיף 137 לחוק הירושה קובע כי הדין החל על ירושת תושב חוץ הוא הדין של מדינת מושבו האחרון של המנוח, אלא אם מדובר בנכסים בישראל החייבים לפי הדין המקומי בלבד (למשל מקרקעין). אם למשל מדובר בתושב ישראל שהיו לו נכסים בחו"ל, נצטרך במצבים מסוימים להוציא צו ירושה גם במדינה בה היו הנכסים.
במקרים של מנוח שהיה תושב חוץ, נדרשת חוות דעת מומחה לדין הזר, אשר תפרט כיצד מחלקים ירושה לפי החוק במדינת התושבות של המנוח.

מימוש צו הירושה מול הבנקים והגופים הפיננסיים

לאחר קבלת הצו הדיגיטלי, ניתן לממש את הזכויות מול גופים שונים בישראל: בנקים, חברות ביטוח, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל ועוד. כיום הצווים מונפקים דיגיטלית ונשלחים ישירות לגופים אלו, כך שאין צורך להציגם פיזית. תושב חוץ המבקש למשוך כספים מחשבון בנק של המנוח יידרש להגיש בקשה לבנק, לצרף את הצו, דרכון בתוקף, תעודת זיהוי נוספת, אישור ניהול חשבון בנק על שמו וחתימה מאומתת בפני נוטריון או קונסול ישראלי.

בנקים בישראל מאפשרים כיום הגשת בקשה מקוונת לחלוקת ירושה. לדוגמה, בבנק הפועלים, ניתן לבצע את ההליך דרך אתר האינטרנט, למלא טפסים דיגיטליים, לחתום עליהם בפני נוטריון בחו"ל ולקבל אישור אפוסטיל. לאחר אימות המסמכים, מועברים הכספים ליורשים לחשבונותיהם האישיים. הבנק דורש לעיתים גם טפסים בינלאומיים כמו W-9 (למבקשים אמריקאים) או W-8BEN (לחברות אמריקאיות) כאשר מדובר ביורשים תושבי ארצות הברית.

יצויין כי בישראל אין מס ירושה, אך זה קיים במדינות אחרות, שהדין שלהן חל במצבים בהם מדובר בנכסי נדל"ן אשר חל לגביהם הדין המקומי. מעבר לכך, קיימים היבטי מס אחרים שיש לשים אליהם לב ביחס לתושבי חוץ. למשל, במכירת נכס מקרקעין שהתקבל בירושה, ייתכן חיוב מס שבח. לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, תושב חוץ אינו זכאי אוטומטית לפטור ממס שבח על דירת ירושה, אלא אם הוכיח שאין לו דירה במדינת מגוריו.

משום כך, כאשר אחד היורשים הוא תושב חוץ, מומלץ לתכנן מראש את הצוואה והחלוקה, כדי למנוע חיובי מס או עיכובים בירושה. לדוגמה, ניתן לחלק נכסים כך שתושב החוץ יקבל כספים או השקעות במקום דירת מגורים, או לכלול הוראות שימנעו חיוב מס שבח עתידי.

סיכום

מימוש צו ירושה בישראל על ידי תושבי חוץ דורש שילוב של הליך משפטי, נוטריוני ובנקאי, ולעיתים גם תיאום מול רשויות מס בחו"ל. ההליך הפך נגיש יותר בזכות דיגיטציה מלאה, אך הוא עדיין מחייב הקפדה על פרטים ובדיקת הדין הזר. עורך דין מנוסה בדיני ירושה בין־לאומיים יכול לייעל את התהליך, להימנע מטעויות יקרות, ולוודא שהזכויות של היורשים נשמרות במלואן.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.