עריכת חוזה זכויות יוצרים‎

יצירת נעשות לא פעם לפי הזמנה: למשל כשאתם מזמינים צלם לחתונה שלכם, הצילומים נחשבים בראי החוק בתור "יצירה מוזמנת"; כשאתם מזמינים ציור קיר למשרד שלכם, גם זו יצירה מוזמנת; גם כך אם אתם מזמינים לוגו לעסק, תוכן שיווקי לעסק, ואפילו ג'ינגל לפרסומת לעסק. כאשר אתם מזמינים יצירה, אתם בעצם כורתים חוזה זכויות יוצרים ביניכם לבין היוצר. חוזה זכויות יוצרים נועד לקבוע מי הבעלים של היצירה, אילו זכויות מועברות, מה היקף השימוש המותר, ומה קורה במקרה של הפרה.

אז איך מנסחים הסכם זכויות יוצרים ולמה חשוב להתייחס? המשיכו לקרוא.

הנחת המוצא: היוצר הוא הבעלים של היצירה

סעיף 35 לחוק זכויות יוצרים קובע כך:

35. (א) ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
(ב)ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

כלומר אם אני מזמין יצירה ולא הוסכם אחרת ביני לבין היוצר, היוצר נשאר הבעלים של היצירה. זה אומר שאני (בתור המזמין) אמנם יכול להשתמש ביצירה למטרה שאליה הזמנתי את היצירה, אולם עקרונית אני לא יכול להשתמש בה למטרות אחרות. המשמעות הנגזרת מכך היא שאני לא יכול למכור את היצירה לגורם שלישי, לא יכול להשתמש בה בתקשורת (אלא אם לשם כך היא הוזמנה), לא יכול לשנות את היצירה (ראו זכות מוסרית בהמשך), ולא יכול להשתמש בה למטרה אחרת מזו שאליה הזמנתי את היצירה. לשם הדוגמה, אם למשל הזמנתי סטנדאפיסט לאירוע פרטי שלי, העובדה ששילמתי לסטנדאפיסט כסף על המופע, לא אומרת שאני יכול לצלם את המופע שלו ולהקרין אותו בצורה מסחרית. אני שילמתי רק על הזכות להשתמש ביצירה באותו אירוע ספציפי.

חשוב לשים לב לסעיף קטן (ב) בסעיף 35, לפיו כאשר היצירה היא דיוקן או אירוע משפחתי, הנחת המוצא היא הפוכה, והמזמין הוא בעל הזכויות ביצירה, ולא היוצר. כמו כן, חשוב להבחין מצב שבו ההתקשרות עם היוצר נעשית במתכונת חד-פעמית (יוצר פרילנסר), לבין יוצר שכיר. במצב זה, יש להכיר את סעיף 34:

34. מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

כאשר עובד הוא שכיר, מה שהוא מייצר במסגרת עבודתו, שייך למעסיק שלו. יש מצבים בהם העובד נשכר ישירות בשל כישוריו, למשל גרפיקאים או מעצבים שעובדים כשכירים. עם זאת, אם עובד נשכר למטרה מסוימת, ותוך כדי עושה דברים נוספים, עשויה להתעורר שאלה ביחס לזכויות יוצרים בתוצרים הללו.

ניתן להביא דוגמה למשל את המקרה של אליהו בן ששון, פרופסור למדעי המחשב שהקים מיזם בתחום הבלוקצ'יין ששווה מיליארדי דולרים. המיזם הוקם על בסיס רעיונות תיאורטיים שפיתח בעודו חוקר בטכניון. לאחר הקמת החברה, נתבע על ידי הטכניון. מנגד, בן ששון טען כי ההמצאה נבעה בתחום המומחיות שלו, קרי חישוביות סיבוכית והצפנה (התיק הסתיים בפשרה מחוץ לבית המשפט).

דרישת הכתב

חוזים יכולים להיעשות בכתב ובעל פה. נשאלת השאלה בזכויות יוצרים, עד כמה אפשר להניח שעברו זכויות יוצרים, גם מבלי שהועלו הדברים עלי כתב? בפסק דין ע"א 4600/08 האולפנים המאוחדים נ' ברקי פטה המפריס ישראל היה סיפור עובדתי קצת מורכב, אבל התמצית שלו היא שארכיון מסוים החזיק בפילים של יומני גבע ההיסטוריים (מעין שידורי חדשות שהוקרנו באולמות קולנוע בשנות ה-50 וה-60). השאלה הייתה האם מתוקף החזקתם בפילים פיזית, מקנה גם את זכויות היוצרים בצילומים? בית המשפט כתב:

"כל העברה או נתינה כאלה לא יהא כחן יפה אלא אם כן נעשו בכתב ונחתמו על ידי בעל הזכות שחלו בה ההעברה או הנתינה או על ידי בא כחו המורשה כהלכה"… אין מדובר בדרישה קונסטיטוטיבית אלא ראייתית גרידא… ברם, אף דרישה ראייתית דרישה כבדת משקל היא. זאת במיוחד כאשר העברת הזכויות הנטענת היא מכוח הסכם מסוים, שפרשנותו היא העומדת לדיון – יש להראות היכן מצוינת העברת הזכויות במסגרת ההסכם. בענייננו, עיון בחוזה לאורכו ולרוחבו אינו מגלה כל סימן להעברת בעלות בזכות היוצרים ביומנים. סעיף 18ב לחוזה קובע כי "החברה המאוחדת תרכוש מבעלי מניותיה את מלאי חומרי הגלם שלהם שאינם מלאי מת" – מדובר ברכישה של חומרי גלם ולא של זכויות.

רוצה לומר, דרישת הכתב היא ראייתית ולא דרישה מהותית (כלומר, באופן עקרוני ניתן להעביר זכויות גם בחוזה בעל פה). עם זאת, בהקשר של זכויות יוצרים, מדובר בדרישה ראייתית מכבידה, ולא נוכל לקבל טענה של העברת זכויות מבלי שיהיו לנו ראיות טובות לכך.

זכויות מוסריות

ישנן מספר זכויות בדיני זכויות יוצרים, אשר מכונות זכויות מוסריות. זכות אחת למשל היא הזכות לשלמות היצירה: אם יוצר מכר יצירה, הוא זכאי לכך שהיא תישאר כמות שהיא, גם אם שילמו עבורה (תיאורטית, המזמין יוכל להשמיד את היצירה, אבל לא לשנות אותה).

נתמקד בזכות מוסרית בולטת מאוד, והיא הזכות לקרדיט. דוגמה נפוצה לכך למשל היא תמונה בעיתון: אם אתם רואים כתבה בעיתון המלווה בתמונה, תמיד מופיע מתחת לתמונה כיתוב עם שמו של הצלם. הזכות נובעת מסעיף 45 לחוק:

45. (א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
(ב)הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר.

אנו למדים מסעיף 45(ב) שבהסכם זכויות יוצרים של למשל עבודה מוזמנת, הצדדים יכולים להסכים ביניהם על העברה של מלוא הזכויות ביצירה למזמין, אולם הם לא יכולים להסכים ביניהם על הזכות המוסרית, היות ומדובר בזכות אישית. כלומר, מלשון החוק אפשר להבין כי לא ניתן להעביר את הזכות לקבלת קרדיט לאחר לצורך העניין. עם זאת, במאמר של נעמה דניאל, עו"ד בצוות הייעוץ המשפטי לוועדת הכלכלה של הכנסת, נכתב כך (הערת שוליים 5):

"השאלה האם יוצר יכול לוותר על זכותו המוסרית נדונה באריכות הן בספרות והן בדיונים בכנסת, ובסופו של דבר הוחלט שלא להתייחס לעניין זה מפורשות בחוק החדש" – ר' פרוטוקול ישיבה מס' 197 של ועדת הכלכלה, הכנסת ה-17, 10-22 (20.2.2007) (להלן – פרוטוקול 197). עמדת מחלקת הייעוץ והחקיקה בעניין זה היא שהזכות המוסרית ניתנת לוויתור – ראו "המלצות לעניין התקשרות עם יוצרים שיצירותיהם מוצבות במרחב הציבורי", חוות דעת שהופצה ביום 23.11.2017; כך שלכל הפחות, נתונה הזכות להתניה חוזית בדבר התחייבות שלא לתבוע.

עורך דין מומחה לחוזה זכויות יוצרים

הנושא של הסכמים בנוגע לזכויות יוצרים הוא נושא מורכב במיוחד, וכולל ניווט עדין בין דיני חוזים, דיני זכויות יוצרים, נזיקין ועוד. בזכויות יוצרים אף ניתן לתבוע ללא הוכחת נזק, והסיכונים המשפטיים לצד שאינו בקיא בחוק ובפסיקה גדולים במיוחד. משום כך, כאשר אתם בצד המזמין או בצד הנותן של חוזה לרכישת שירותים המערב פן של זכויות יוצרים, חשוב ומומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה להסכמי זכויות יוצרים, בטרם תקבלו כל החלטה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.