איתור חשבונות אבודים‎

במהלך החיים אדם פותח לרוב מספר חשבונות בנק בנסיבות כאלה ואחרות. לעתים ישנו מצב שהחשבון הופך לחשבון "אבוד", כזה שבעליו אינו מודע לקיומו שאין לו גישה אליו. לעתים, כאשר אותו אדם נפטר, קורה שיורשיו הם דווקא אלו שעולים על אותם חשבונות לאחר פטירתו, ומבקשים כעת ליהנות מהכספים שנצברו. במאמר זה נסביר כיצד ניתן לאתר חשבונות אבודים.

מהם חשבונות אבודים?

בנק ישראל מגדיר "חשבונות רדומים", בתור חשבון עובר ושם שלא נעשתה בו כל פעולה במשך 10 חודשים. הדבר יכול לנבוע מכך שבעל החשבון נפטר, ולעתים גם אם בעל החשבון עזב את הארץ ושכח מהחשבון, פיקדון או חיסכון שנשכח, בעלי החשבון עבר לנהל את הפעילות שלו בבנק אחר ולא זוכר את החשבון ועוד.

לאחר 10 חודשים, בנק ישראל מחייב את הבנקים לפעול באורח סביר בניסיון לאתר את בעל החשבון. סעיף 13ב לפקודת הבנקאות הולך כך:

13ב. (א) תאגיד בנקאי ינסה ליצור קשר עם בעל פקדון ללא תנועה סמוך למועד פרעונו של הפקדון; לגבי פקדון בר פרעון עם דרישה, יראו כמועד הפרעון את היום שבו הפך הפקדון לפקדון ללא תנועה.

בעבר הטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד בנק לאומי חובת פיצויים של 20 מיליון שקלים במסגרת תביעה ייצוגית, על כך שלא פעל להשיב כספים בחשבונות רדומים ללקוחות. תביעות ייצוגיות ופרטיות מוגשות מעת לעת כנגד בנקים על רקע של הפרת חובת האיתור של הלקוחות. לפי הפסיקה, על הבנק לנסות לנסות ליצור קשר עם הבעלים בחשבון, גם עם הפרטים אשר ברשות הבנק, וגם לפעול ולנסות להשיג פרטים נוספים. ברע"א 996/23 בנק לאומי נגד גנית (נבט) מנטל נכתב כך:

"הפנייה למרשם האוכלוסין לצורך בירור כתובת עדכנית של בעלים בחשבונות רדומים היא ככלל צעד סביר ואף מתבקש, שיש לבצע במסגרת חובת האיתור החלה על הבנק".

מכל מקום, אם בנק פלוני אינו מצליח לאתר את בעל החשבון בתוך חודשיים, החשבון מופיע בתור חשבון רדום במאגר "הר הכסף", תחת תעודת הזהות של בעל החשבון. לעומת חשבונות רדומים, חשבונות אבודים כוללים אמנם בתוכם חשבונות רדומים, אלא שמדובר בקבוצה רחבה יותר: חשבון אבוד הוא לא סתם חשבון רדום, אלא כל חשבון שאין דרך ברורה לאתר את בעליו או את יורשיו (למשל כאשר פרטיו של בעל החשבון, כפי שהם קיימים במאגרי הבנק, אינם מאפשרים איתור של בעלי זכויות אפשריים בחשבון).

איך לאתר חשבונות אבודים?

ישנן מספר דרכים אפשריות לאיתור חשבונות אבודים.
אתר הר הכסף – שירות ממשלתי המספק מידע על חשבונות בנק, קרנות פנסיה וקופות גמל לא פעילות. פשוט נכנסים עם פרטי תעודת הזהות של בעל החשבון, ובודקים אם יש אינדיקציה לקיום חשבון. אם מדובר במנוח שנפטר לאחרונה, מוטב לעשות בדיקה זאת בשנית, במלאות 12 חודשים לפטירתו של המנוח.
פנייה ישירה לבנקים וגופים פיננסיים – ניתן לפנות ישירות לבנקים ולקרנות הפנסיה בבקשה לבדוק אם קיים חשבון רדום. אם אתם פונים בתור יורשים, יתכן ותצטרכו להיות מצוידים בצו קיום צוואה או צו ירושה, וכן מסמכים נוספים הקושרים אתכם למנוח.
עורך דין או רואה חשבון – לעיתים יורשים או בעלי עניין פונים לאנשי מקצוע לצורך איתור נכסים פיננסיים שלא נדרש אליהם טיפול. עורכי דין או מומחים לנושא, יודעים כיצד לבצע בדיקות בצורה מעמיקה יותר, ולבדוק מעבר לפרטים אותם ניתן למצוא בפשטות באתרים דוגמת הר הכסף: מעבר על תנועות בחשבון בנק או בקרנות, מעבר יסודי על מסמכים, בדיקה במגוון מאגרי מידע שונים ועוד.

מה עושים לאחר שאיתרתי חשבונות אבודים?

הדבר הראשון שכדאי לעשות אם מצאתם חשבון אבוד על שמכם או על שם מנוח אותו ירשתם, הוא לפנות לעורך דין המתמחה במיסוי. יתכן מאוד שחשבון אבוד שמצאתם חייב במס (בפרט כאשר מדובר בחשבון אבוד בקופת גמל, אשר לרוב צוברות תשואה יפה לאורך זמן). משום כך, כדאי לבדוק כיצד ניתן להפחית את חבות המס הזאת בעזרת ניצול הקלות מס למיניהן.

מעבר לכך, כאמור לעיל, ישנם מצבים בהם קיימת זכות לפיצויים בגין הפרת חובת האיתור של הבנק. עורך דין עם הבנה בתחום, ידע לנתח את מצבכם, ולשקף לכם את זכויותיכם בעניין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, איתור נכסים של נפטרים (כולל חשבונות בנק, ביטוחים וקרנות) ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.