סירוב של הבנק לכספי קריפטו: איך מוכיחים מקור כספים ומה עושים כשהבנק מסרב

מטבעות וירטואליים משמשים לא אחת להלבנת הון משום שהם מציעים רמת אנונימיות גבוהה המקשה על רשויות האכיפה להתחקות אחר זהות המשתמשים בקצה. בנוסף לכך הרשת המבוזרת (הבלוקצ'יין) מאפשרת העברת סכומים משמעותיים בין מדינות במהירות וללא כל פיקוח של מערכת בנקאית מרכזית. התכונות הללו הופכות את הטכנולוגיה לפלטפורמה נוחה עבור גורמים עברייניים המבקשים לבצע הלבנת כספים ולהחדיר הון לא חוקי לתוך הכלכלה הלגיטימית. משום כך, בנקים אינם "מתלהבים" לקבל כספים שמקורם בקריפטו. עם זאת, נכון להיום ותוך עמידה בתנאים מסוימים, בנקים חייבים לקבל הפקדות כספים, למרות שמקורם בקריפטו. על כך במאמר זה.

הוראות ניהול בנקאי תקין 411

בשנת 2018 ניתנה החלטה בע"א 6389/17 ביטס אוף גולד בע"מ נגד בנק לאומי. מדובר היה בבקשה לסעד זמני מצד ביטס אוף גולד, המנהלת מסחר בביטקוין, שביקשה מבנק לאומי לאפשר לה להפקיד כספים שמקורם בקריפטו בבנק. בית המשפט קיבל את בקשת ביטס אוף גולד, וניתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה במסחר בביטקוין (הצדדים הגיעו בהמשך להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה היא תהיה רשאית להמשיך בפעילות).

המצב השתנה סופית ב-2022 בעקבות הוראת ניהול בנקאי תקין 411 אשר הסדירה את הטיפול בסיכוני הלבנת הון ובמימון טרור במערכת הבנקאית. סעיף 87א קובע כך:

"תאגיד בנקאי לא יסרב לתת שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, רק בשל היות מקור הפעילות קשור במטבעות וירטואליים, אם נותן השירות במטבעות וירטואליים שהינו צד לפעילות במטבעות וירטואליים קיבל רישיון מהממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון למתן שירות בנכס פיננסי בישראל בגין שירות במטבע וירטואלי".

כלומר נקבע מפורשות בנוהל, כי בנק לא רשאי לסרב למתן שירותי תשלום אך ורק בשל העובדה שמקור הכספים הוא במטבעות וירטואליים. עם זאת, על הבנק לבצע הערכת סיכונים פרטנית לכל בקשת העברה ולבחון את אופי הפעילות וזהות הלקוח.

במקרה של כספי קריפטו, הבנקים מעבירים את נטל ההוכחה אל הלקוח: הבנק דורש לראות כי הכסף הראשוני ששימש לרכישת הקריפטו היה כסף חוקי ומוצהר, כמו למשל משכורת, חסכונות או תמורת מכירת דירה.

לאחר מכן, השלב הבא מחייב להראות מה קרה למטבעות מרגע הרכישה ועד להמרה חזרה לכסף מסורתי. נדרש להפיק דוחות היסטוריים בבורסות המסחר המראים את תאריכי הרכישה, המכירה וכל המרה בין מטבעות שונים. אם הפעילות התבצעה בפלטפורמות מוסדרות המחילות דרישות זיהוי קפדניות, הדבר משפיע לטובה על דירוג הסיכון שהבנק מייחס להעברה. במקרים רבים משקיעים מעבירים את המטבעות מאתרי המסחר לארנקים בניהול אישי כדוגמת ארנקים קרים. כדי לגשר על הפער הראייתי הנוצר כשהמטבעות יוצאים מסביבה מוסדית, הלקוח נדרש לספק הוכחות בעלות על הארנק הפיזי.

השלב האחרון בשרשרת הוא המרת המטבעות חזרה למטבע מסורתי ותשלום המס הנדרש. הלקוח נדרש להציג אישור על כך שההמרה התבצעה באמצעות גוף פיננסי בעל רישיון מתאים מרשות שוק ההון. במקביל, חובה להעביר לבנק הסכם שומה או אישור ניכוי מס במקור מרשות המסים, המעיד כי חבות המס בגין הרווחים שולמה במלואה. ללא הצגת אישור הסדרת המס, הבנק יימנע מקליטת הכספים לחשבון, גם אם נתיב הכסף הוצג באופן תקין. יש לציין כי בנקים מאפשרים הפקדת כספי קריפטו לחשבון "מעבר" ספציפי לצורך תשלום המס עצמו ישירות לרשות המיסים, וזאת גם כשלב ביניים לפני אישור הכנסת יתרת הכסף לשימוש חופשי בחשבון הלקוח.

ההבחנה: גופים מפוקחים ושאינם מפוקחים

בנקים מחויבים לקבל את הכסף, רק כאשר הוא עובר דרך גופים מפוקחים, קרי גוף פיננסי ישראלי בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מרשות שוק ההון שכן גופים אלו כפופים לרגולציה מקומית. מנגד ניהול נכסי קריפטו ומטבעות דיגיטליים דרך בורסות זרות גורר בחינה מחמירה מצד הבנק הישראלי. נוהל 411 אמנם מחייב לקבל כספים גם מבורסות זרות, אולם בתנאי שאותן בורסות מיישמות את כללי זיהוי של הלקוח כנדרש.

חשיפה לשירותי עירבול וכתובות בסיכון גבוה

אתגר משפטי נוסף מתעורר כאשר מטבעות שנרכשו בפלטפורמות לגיטימיות באו במגע בעבר עם שירותים להסוואת זהות או עם כתובות החשודות בפעילות בלתי חוקית. המערכת הבנקאית נוטה לסרב באופן אוטומטי לקלוט כספים שעברו דרך שירותי עירבול המטשטשים את נתיב הכסף המקורי. כדי להתמודד עם סירוב זה יש לבצע הפרדה טכנולוגית ברורה בין הכספים הנגועים לבין הכספים הלגיטימיים. להתמודדות עם בעיה זו היא הפקת דוח ניטור מקצועי על ידי חברות מומחות (כמו Chainalysis, בודקי קריפטו מוסמכים וכו') המוכיח את נתיב הכסף ומפריך את החשד. כדאי לציין זאת ככלי מעשי עבור הלקוח.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.