אכיפה בישראל, של פסק דין אשר ניתן במדינה אחרת‎

ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי, וכך גם שיטת המשפט הישראלית. בעולם המודרני קורה לא אחת שמתרחש אירוע עסקית עם זיקה לדין הזר. בשם עקרונות משפטיים בינלאומיים, כגון עקרון ההדדיות (אנו כישראלים נרצה שפסקי דין שלנו יאכפו בחו"ל), שיטת המשפט הישראלית מאפשרת בין היתר אכיפה של פסק דין, גם כאשר זה ניתן במדינה אחרת. במאמר זה נסביר כל מה שצריך לדעת על אכיפה של פסקי חוץ.

ההבדל בין אכיפת פסק חוץ להכרה בפסק חוץ

פסק דין זר הוא פסק דין שניתן על ידי בית משפט במדינה אחרת, מחוץ לישראל. המשמעות של פסק דין זר, הוא הטלת חיוב כלשהו, לרוב חיוב בתשלום (נתעלם במאמר זה מן המשפט הפלילי), על אדם או גוף שנמצא בשטח השיפוט של מדינת ישראל. עם זאת, בהקשרים מסוימים, בתי המשפט יכולים להכיר בפסק חוץ, ולאו דווקא לאכוף אותו פשוטו כמשמעו.

מה ההבדל בין אכיפה לבין הכרה? אכיפת פסק חוץ מתבצעת כאשר מבקשים לתת לפסק הדין הזר תוקף אופרטיבי, כלומר – לאפשר את מימושו בישראל כאילו היה פסק דין ישראלי: מקרים של חיוב כספי או הוראה לביצוע פעולה, שבהם המבקש שואף לפתוח תיק בהוצאה לפועל, להטיל עיקולים, או לנקוט צעדים משפטיים לגבייה בפועל. לצורך כך, יש להגיש לבית המשפט בישראל בקשה לאכיפה של פסק חוץ, בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958:

3. בית משפט בישראל רשאי להכריז פסק-חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו תנאים אלה:
(1) הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו;
(2) הפסק אינו ניתן עוד לערעור;
(3) החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור;
(4) הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן.

לעומת זאת, הכרה בפסק הדין אינה מיועדת למימוש פיזי של הפסק, אלא לשם הסתמכות עליו במסגרת הליך משפטי אחר. למשל, להכיר בפסק הדין לצורך "השתק עילה" (מה שמכונה "הכרה חזיתית"): להדוף תביעה שהוגשה בישראל, בטענה שיש פסק דין זר על אותה עילת תביעה. מנגד, אפשר להכיר בפסק הדין לצורך "השתק פלוגתא" (מה שמכונה "הכרה אגבית"): להסתמך על ממצא עובדתי שנפסק בפסד דין זר (למשל קביעה של גירושין, קביעה לפיה נעשתה הפרת חוזה וכן הלאה), בדיון בתוך בית משפט ישראלי. הכרה בפסקי חוץ תיעשה לפי האמור בסעיף 11 לחוק אכיפת פסק חוץ:

הכרה בפסקי חוץ

11. (א) בית משפט או בית דין בישראל יכיר בפסק חוץ שנתמלאו לגביו כל אלה:
(1) חל עליו הסכם עם מדינת חוץ;
(2) ישראל התחייבה באותו הסכם להכיר בפסקי חוץ מאותו סוג;
(3) ההתחייבות אינה חלה אלא על פסקי חוץ הניתנים לאכיפה על פי חוק בישראל;
(4) נתמלאו בו תנאי ההסכם.
(ב) אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית דין בישראל להכיר בפסק חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן.
(ג) בהליכים לענין הכרה בפסק-חוץ לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג).

בית המשפט בפסק דין דנ"א 392/11 בתי זיקוק לנפט בע"מ נגד New Hampshire Insurance Co פירש את סעיף 11(א)(3), וקבע כי על מנת להכיר בפסק חוץ, עליו לעמוד בדרישות הבסיסיות של פסק חוץ לצורך אכיפה. פסק חוץ איננו מוכר באופן אוטומטי בישראל, ונדרש שהוא יעבור הליך קליטה כדי שניתן יהיה לאוכפו או להכיר בו בישראל.

התנגדויות אפשריות לאכיפת פסקי חוץ

נניח שהוגש לאכיפה כנגדכם פסק דין אשר ניתן במדינה אחרת. באילו טענות תוכלו להשתמש להגנתכם? סעיף 6 לחוק מונה מספר טענות הגנה אפשריות:

6. (א) פסק-חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח לבית המשפט אחד מאלה:
(1) הפסק הושג במרמה;
(2) האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן הפסק לא היתה, לדעת בית המשפט, סבירה;
(3) הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתתו על פי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל;
(4) הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו ענין בין אותם בעלי דין ושעודנו בר-תוקף;
(5) בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי ועומד, באותו ענין ובין אותם בעלי דין, בפני בית משפט או בית דין בישראל.

נתייחס לכמה טענות הגנה.סעיף 6(א)(1), מביא טענת הגנה למצבים בהם הפסק הושג במרמה. מה פירוש מרמה? מרמה בהליך החוץ? באילו נסיבות? בפסק דין ע"א 490/88 בסיליוס נגד עדילה נקבע כי יש לטענת המרמה משמעות צרה. כלומר אין להרשות טענת מרמה כלפי פסק חוץ, אם היא נסמכת על טענות מרמה שהועלו ונדחו בהליך הזר.

טענה נוספת היא הזדמנות להעלות טענות. עם זאת, מדובר בטענה שעולה לא אחת בכתבי טענות בהקשר של אכיפת פסק חוץ. בע"א 802/82 אינדורקסיס נ' אינדורקסיס היה דיון בפסק גירושין וחיוב במזונות בבית משפט בגרמניה. הבעל טען לקשיים סובייקטיביים שהיו לו להתגונן בהליך בגרמניה. בית המשפט בישראל לעומת זאת, לא התעניין בקשיים הסובייקטיביים, אלא במבחן אובייקטיבי: האם הייתה לנתבע הזדמנות סבירה להתגונן ולהגיע לדיון.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, באכיפת פסקי חוץ, בייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.