רשימת לקוחות כסוד מסחרי

"סוד מסחרי" מוגדר במסגרת סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, כך: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיות". שימוש או נטילת סוד מסחרי בלא הסכמת הבעלים מהווה הפרת הסוד המסחרי, ומזכה את בעליו בסעדים שונים. בדרך כלל המדובר בצו מניעה בצירוף צו לפיצויים ללא הוכחת נזק, וזאת עד לסך של 100,000 ₪. נשאלת השאלה, אם כן, האם ניתן להגדיר רשימת לקוחות כסוד מסחרי?  שאלה זו מתעוררת במיוחד בהקשר של לקיחת רשימת לקוחות על ידי עובדים שפרשו ממקום עבודתם, וזאת לצורך שימושם האישי כעצמאיים בעלי עסק משלהם, או כשכירים אצל מעסיק אחר.

מתי תוגדר רשימת לקוחות כסוד מסחרי.

עקרונית, רשימת לקוחות תיחשב כסוד מסחרי, על פי פסיקת בית המשפט העליון, בתנאי שהיא תעמוד בתנאי סעיף 5 לחוק (ע"א 10545/09 מרדכי בטאן נ' INTEGRA MICROSYSTEMS), וכן בתנאי שדרוש היה מאמץ מיוחד להשיגה, ויש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן" (ע"א 9046/96 פרידה בן ברוך נ' תנובה).

לגבי תנאי סעיף 5 לחוק, יש להוכיח כי רשימת הלקוחות הינה רשימה סודית, שאיננה נחלת הרבים ואיננה ניתנת לגילוי בקלות, וכי בעליה נקט באמצעים סבירים לשמירת סודיותה. על מנת שהרשימה תיחשב כסודית, אין צורך בסודיות מוחלטת, אלא בסודיות יחסית בלבד. כמו כן, מידע שניתן לגלותו בנקל באמצעים פסולים לא ייפסל מלהיות סוד מסחרי, ולא תשמע הטענה כי בעל המידע לא נקט באמצעים סבירים להגנתו – כך נקבע בת"א 1863/08 MICROSYSTEMS INTEGRA ואח' נ' בטאן מרדכי ואח'.

כיצד מתייחסת הפסיקה.

במסגרת בש"א 3181/04 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ. רויטל בן שטרית ואח', קבע בית הדין כי רשימת לקוחות שהינה נחלת הכלל איננה בגדר סוד מסחרי.  במסגרת תיק זה טענה התובעת, אשר הפעילה חניון לכלי רכב, כי הנתבעת, שהייתה עובדת שלה לשעבר, החלה לעבוד אצל חברה מתחרה שלה, וסיפקה לה את רשימת לקוחותיה, שלטענתה מהווה סוד מסחרי. בית המשפט קבע כי רשימת הלקוחות של המעסיקה הינה בגדר נחלת הרבים, היות ובכל לובי של הבניינים הסמוכים לחניון של התובעת תלויה רשימת בתי העסק והמשרדים אשר נמצאים בבניינים אלו. לפיכך, לא קיימת כל בעיה מעשית למעסיקה החדשה של הנתבעת לאתר לקוחות פוטנציאליים מהבניינים הללו ולפנות אליהם בהצעת מחיר, ומכאן כי רשימת הלקוחות במקרה זה, אינה בגדר סוד מסחרי.

בנוסף לתנאי סעיף 5 לחוק, יש להוכיח כי דרוש היה מאמץ מיוחד להשיג את רשימת הלקוחות, וכי יש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". כך נקבע, כאמור, במסגרת ע"א 9046/96 פרידה בן ברוך נ' תנובה. במקרה זה קבע בית המשפט העליון כי רשימת הלקוחות של קו חלוקת ביצים באיזור מסויים, אשר נדונה באותו התיק, איננה בגדר סוד מסחרי, משום שידוע לכולם כי הלקוחות של אותו קו חלוקה הינם המרכולים וחנויות המכולת שבאותו אזור.

בעב' 1573/02 לוגסי-גולן החברה לאיכות הסביבה בע"מ נ' שולמרק, ציין בית הדין את השיקולים הבאים שיש לקחת בחשבון על מנת לקבוע האם רשימת לקוחות מסויימת הינה סוד מסחרי:

• רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם היא סודית.
• מן הראוי להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש, אם הם מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו ענף בלבד.
• במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. לכן יש להתחשב בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות בתחום זה.
• ענף המשק שבו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא על חשיבותה של רשימת לקוחות.
• יש להביא בחשבון את ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות ואת החיסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי.

ניתן לראות כי הגדרת רשימת לקוחות מסויימת כסוד מסחרי הינה סוגיה לא פשוטה, ועל כן מומלץ להיעזר לשם כך בעו"ד שהינו בקי ומנוסה בנושא זה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.