רישום סימן מסחר
סימן מסחר הינו סימן אשר נועד לשמש את קהל הלקוחות הפוטנציאלי לזיהוי היצרן של המוצר אשר נושא אותו. ככל שאותו סימן מסחר הינו בעל מוניטין משל עצמו, כך יעדיפו הלקוחות לרכשו, וזאת בשל האמון שהם רוחשים כלפי הסימן ויצרן המוצר הנושא אותו, לכן רישום סימן מסחר הוא חשוב.
על פי פקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, סימן המסחר מוגדר כאותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה. המדובר לרוב בשם הלוגו או המותג של העסק המסחרי ו/או צורת הגרפיקה המצורפת אליו. לדוגמא: המילה "NIKE" וסמל הגל המתלווה אליה, אשר כל אחד מהם מהווה סימן מסחרי נפרד בפני עצמו, וכן מקדונלדס, קוקה-קולה, אפל, אדידס, וכד'.
מטרת רישום של סימן מסחר.
עקרונית, אין חובה לרשום את סימן המסחר, אולם רישום סימן מסחר מקנה לבעל הסימן זכות ייחודית לשימוש בסימן על המוצר שלגביו הוא נרשם, וכן את ההגנה הרחבה ביותר על פי הפקודה כלפי כל מי שמפר סימן זה, דהיינו: כל מי שעושה שימוש בסימן אשר זהה לסימן המסחר או הדומה לו עד כדי הטעייה, וזאת ללא קבלת הרשאה מבעל הסימן.
במקרה של הפרת הסימן הרשום, יוכל בעל הסימן לתבוע את מפר הסימן ולבקש לקבל (בין היתר) הן צו מניעה והן צו פיצויים, וזאת אף ללא צורך להוכיח כי הסימן אכן רכש מוניטין משל עצמו. זאת, להבדיל מבעלים של סימן מסחר "מוכר היטב" אך שאינו רשום, אשר אף הוא יוכל לתבוע את מפר הסימן על פי הפקודה, אך לשם כך יהא עליו גם להוכיח את קיום המוניטין של הסימן שלו, דבר שאינו פשוט כלל. בנוסף, הוא יהיה זכאי לתבוע צו מניעה בלבד, ללא קבלת צו לפיצויים.
לעומת זאת, סימן מסחר שאינו רשום אך גם אינו מוכר היטב, אינו זוכה כלל להגנת הפקודה, אם כי ניתן להגן עליו באמצעות עילות תביעה אחרות. העיקרית שבהן הינן עוולת גניבת העין המצויה בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, אשר דורשת הן את הוכחת קיום מוניטין לגבי הסימן, והן את הוכחת הטעייה ברמה העובדתית וברמה המשפטית.
כיצד מבצעים את הרישום.
כדי לרשום סימן מסחר, יש להגיש בקשה לרישומו בפני רשם סימני המסחר, בצירוף דוגמה של הסימן, ולשלם את אגרת הרישום. סימן המסחר נרשם לגבי מוצר מסויים, במסגרת 45 סוגים שונים אפשריים של מוצרים. ניתן לרשום את סימן המסחר לגבי יותר מסוג אחד של מוצרים, אך הדבר כרוך בתשלום אגרה נפרדת לגבי כל אחד מהסוגים הללו. משהוגשה הבקשה, היא נבחנת על ידי רשם סימני המסחר, אשר בודק האם הסימן כשיר לרישום בהתאם לתנאי הפקודה, ובעיקר האם הסימן הינו בעל אופי המבחין בין המוצר של בעל הסימן, למוצרים אחרים מאותו הסוג (סעיף 8 לפקודת סימני מסחר).
במידה והסימן עבר את מבחן הרשם, הוא מועבר לפרסום על מנת לאפשר לציבור להגיש התנגדות לרישום הסימן, וזאת במשך 3 החודשים שלאחר מועד הפרסום (סעיף 24 לפקודת סימני מסחר). במידה ומוגשות התנגדויות, הרשם דן ומכריע בהן לאחר שהצדדים מביאים בפניו את טיעוניהם. במידה ולא הוגשו התנגדויות, או במידה והן הוגשו אך נדחו, יירשם הסימן בפנקס סימני המסחר, כאשר תחילת תוקף הרישום הינה רטרואקטיבית למועד הגשת הבקשה. משך תוקף הרישום הינו ל-10 שנים, וניתן להאריכו לאחר מכן ל-10 שנים נוספות, וזאת שוב ושוב ללא הגבלה.
לפיכך, מומלץ לכל מי שמעוניין להגן באופן המיטבי על סימן המסחר שלו, לרשמו כדין בפנקס סימני המסחר. לשם כך, כדאי להיעזר בעו"ד הבקי ומיומן בתחום, אשר יוכל לסייע ברישום הסימן באופן יעיל ומהיר ככל הניתן.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.