קניין רוחני בעבודה

העובדה שפיתוחים ואמצאות מן העבר הרחוק מקושרים בעיקר לאנשים פרטיים, כגון תומאס אדיסון ולואי ברייל, ואילו פיתוחים ואמצאות מן העבר הקרוב וההווה מיוחסים בעיקר לתאגידים, כגון אפל ויבמ, אינה מקרית כלל וכלל ומייצגת נאמנה את המגמה, לפיה רוב הפטנטים בעת האחרונה הם תוצר של עבודה שנעשתה על-ידי שכירים המהווה יצירת קניין רוחני בעבודה. על כך יש להוסיף, כי על פי הדין, ועל כך יורחב בהמשך, לרוב תיוחס אמצאה למעביד ולא לעובד, אף אם הפטנט הינו פרי דמיונו הפורה של העובד.

קניין רוחני בעבודה – חוק זכות יוצרים.

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 הינו החוק המסדיר את זכויותיהם של בעלי זכויות יוצרים על יצירותיהם, אך בניגוד לעיקרון המנחה של החוק, לפיו יוצר היצירה הוא הבעלים של זכות היוצרים אליה (וזאת אף במקרה שמדובר ביצירה המוזמנת על-ידי אדם אחר), סעיף 34 לחוק קובע, כי במקרים של יצירה שנוצרה על-ידי העובד – הבעלות על היצירה וזכות היוצרים ביצירה שייכים למעביד. זאת, למעט במקרים בהם הוסכם בין העובד למעביד על הסדר אחר. לכן, הן לעובדים והן למעבידים העוסקים בין היתר בפיתוח של מוצרים וטכנולוגיות, מכל סוג שהוא, מומלץ ביותר לפנות לעורך דין העוסק הן בתחום הקניין הרוחני והן בתחום דיני העבודה לצורך ניסוח הסכם עבודה מפורט המתייחס גם לסוגיות של קניין רוחני.

המצאה בעבודה – חוק הפטנטים.

חוק נוסף, אשר עוסק בקניין רוחני, הינו חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, אשר אף בו ישנה התייחסות לפרי עמלו של עובד. בחוק זה ישנו פרק שלם, המונה 11 סעיפים, 131 עד 141, המוקדש לעניין אמצאות במקומות עבודה והשורה התחתונה גם בחוק זה זהה לזו שבחוק זכות יוצרים וכי אלא אם כן נקבע אחרת בין העובד למעבידו, הזכות על האמצאה שייכת למעביד ולא לעובד. סעיף 132 לחוק הפטנטים אף מרחיב ומפרט, כי כל אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב עבודתו ובתקופת עבודתו שייכת למעביד.

שלא כמו בחוק זכות יוצרים, בחוק הפטנטים ישנה גם הכרה בכך, שאף שאין לעובד זכות באמצאה שפיתח במסגרת עבודתו ואף שזכויות היוצרים והזכות לרשום פטנט שייכות למעביד, עדין מגיעה תמורה מסוימת לעובד על האמצאה. לכן, במקרים בהם לא הוסדרה התמורה (או אי מתן תמורה) ניתנת לעובד הזכות לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים על מנת שתקבע את גובה התמורה המגיעה לעובד בגין אמצאתו. בעניין זה, כדאי לעיין בספרה המעמיק של ד"ר שלומית יניסקי רביד על מנת לראות את המגמות השונות המתפתחות בעניין קניין רוחני בעבודה וכיצד הזכויות מתחלקות.

עם זאת, בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בעניינו של עובד בחברה שנקלעה להליכי פירוק (רע"א 3564/12) נפסק, כי אין די בכך שאכן הגיעו הצדדים (העובד והמעביד) להסכם מקדים בעניין הזכויות באמצאות של העובד במסגרת עבודתו אצל המעביד כדי לשלול לחלוטין את זכותו לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותגמולים וכי לוועדה גם זכות לבחון את תוקפו החוקי של ההסכם בין העובד למעביד ושאין הוא מקפח את העובד. פסיקה זו ממשיכה ביתר שאת את הצורך בהקפדה על ניסוח הסכם עבודה באמצעות עורך דין הבקיא גם בדיני קניין רוחני.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.