פגיעה במוניטין

"מוניטין" הינו מושג המתייחס לתדמית של אדם, מוצר או עסק, ואשר משקף לרוב את שמם הטוב שנצבר לאורך זמן. ככל שהמוניטין הינו רב ותיק יותר, כך גם גדל כוח משיכת הלקוחות כלפי מי שנושא אותו, ובהתאם – כך גם גדלים עוצמתו המסחרית והרווחים הנובעים ממנה. לפיכך, כאשר יש פגיעה במוניטין, ולמרות שהמדובר במונח ערטילאי ובלתי מוחשי לכאורה, המוניטין יחשב לנכס בפני עצמו, שהינו בעל משמעות כלכלית-מסחרית, אותה ניתן לאמוד ולהעריך מבחינה כספית (ע"א 550/72 באומל נ. פ"ש חיפה; ע"א 280/73 פלאימפורט בע"מ נ' ציבה – גייגי ואח').

סוגי מוניטין.

למונח "מוניטין" קיימות הגדרות שונות. יחד עם זאת, נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של מוניטין:

1. מוניטין אישי – מוניטין אישי הינו שמו הטוב של אדם יחיד. מוניטין זה כולל בתוכו "מכלול של תכונות ומאפיינים המשקפים את אישיותו של האדם, את כשרונו, השכלתו, כשרונותיו, השם שיצא לו ברבים ואת יכולת ההשתכרות שלו". (ת"א (י-ם) 701/95 מירה נ` ברגר).
2. מוניטין של עסק/מוצר – מוניטין של עסק, הינו שמו הטוב של בית עסק, אשר מהווה כח משיכה ללקוחות וגורם להם לרכוש את שירותיו ו/או מוצריו. מוניטין זה מכיל את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו, מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק, ואת יכולתו לשמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו (ע"א 7493/98 שלמה שרון ואח' נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה, ע"א 5321/98 אינווסט אימפקס בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב). מוניטין של מוצר, הינו תדמיתו החיובית של מוצר מסוים בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות פוטנציאלים, אשר מעוניינים ברכישתו של המוצר (רע"א 371/89 ליבוביץ' נ' א' את י' אליהו בע"מ).

כיצד נעשית פגיעה במוניטין.

פגיעה במוניטין יכולה להיווצר תוך הוצאת לשון הרע ודיבה על שמו הטוב של האדם, העסק או המוצר בעלי המוניטין, וזאת בניגוד לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר קובע כי "לשון הרע" הינו כל דבר שעלול להשפיל אדם ולבזותו, וכן לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו.
בנוסף, פגיעה במוניטין יכולה להיווצר באמצעות יצירת עוולת גניבת עין, וזאת בניגוד לסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1999, אשר קובע כי "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר, או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".
המדובר לרוב בהטעיית הציבור באופן שגורם לו לחשוב בטעות כי עסק כלשהו קשור לעסק מקורי בעל מוניטין, או באמצעות מכירת חיקוי/זיוף של מוצר בעל מוניטין, אשר גורם לרוכשיו לחשוב בטעות כי המדובר לכאורה בנכס המקורי בעל המוניטין.
כדי להוכיח קיומה של עוולת גניבת העין יש להוכיח את קיומם בפועל הן של המוניטין, והן של הטעיית הציבור שחושב בטעות שהוא רוכש את המוצר המקורי או משתמש בשירותי העסק המקורי בעלי המוניטין.

פיצויים בגין פגיעה במוניטין.

מטבע הדברים, מאחר והמוניטין נחשב כנכס בעל ערך כלכלי בפני עצמו, אזי גם לפגיעה במוניטין ישנן השלכות כלכליות משלה, אשר עלולות לגרום לנזקים כספיים כבדים לבעל המוניטין, עקב אובדן לקוחות והורדת השקעתו לטמיון.
בגין פגיעה במוניטין ניתן לתבוע סעדים שונים, ולרבות פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪, וזאת הן בהתאם לחוק איסור לשון הרע, והן בהתאם לחוק עוולות מסחריות.
פגיעה במוניטין הינה נושא מורכב ורגיש, המצריך בקיאות ומיומנות רבה, ועל כן חשוב ומומלץ להתייעץ בעו"ד מקצועי ומנוסה בתחום כדי להתגונן מפניה כראוי.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.