עורך דין פטנטים בישראל

פטנט מוגדר בישראל כ-"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית" (סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967). כלומר, בתמצית, פטנט הינו זכות משפטית להגנה על המצאות שימושיות בתחום הטכנולוגי-תעשייתי. לדוגמא: מכונות, מכשירים, אלגוריתמים, קומפוזיציות של חומר, שיפורים של כל אלו, וכד'. עורך דין פטנטים בישראל יוכל לבצע עבורך רישום פטנט עפ"י הנדרש.

המדובר בזכות הניתנת ע"י המדינה לבעל ההמצאה, ואשר מאפשרת לו לרשום את הפטנט במאגר הפטנטים שלה, ובכך למנוע מאחרים מלהשתמש בהמצאתו ללא רשותו, וזאת לתקופה מוגבלת, אשר בארץ הינה בת 20 שנה. כלומר, הפטנט איננו מהווה מעין "רישיון יצור" מן המדינה, כי אם רק זכות למנוע מאחרים לייצרו.
הפטנט הינו מקומי, כלומר: תחולתו חלה רק במדינה בה הוא נרשם. יחד עם זאת, בהתאם לאמנת פריז בדבר הגנת הקניין התעשייתי, עליה חתומות רוב מדינות העולם, לרבות ישראל, בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות, זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות תוך שנה, וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו בקשות אלו הוגשו כבר בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. כך גם קובע בארץ סעיף 10 לחוק הפטנטים.

עורך דין פטנטים בישראל – לרישום הזכות.

הפטנטים חלים כאמור רק על המצאות בתחום הטכנולוגי-תעשייתי. לפיכך, לא ניתן לרשום פטנט על גילוי חוקי טבע, רעיון שיווקי, תהליכים מחשבתיים ועקרונות מדעיים כשלעצמם, תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, וכד'. כמו כן, בארץ לא ניתן לרשום פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, וזנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע (סעיף 7 לחוק).

לגבי רישום פטנט על תוכנת מחשב – ככלל, רוב מדינות העולם, למעט ארה"ב, אינן מאפשרות רישום פטנט על תוכנת מחשב כשלעצמה, אלא רק כאשר התוכנה משולבת בתוך חומרה פיזית.

ההלכות בעניין זה.

בארץ, לעומת זאת, המצב אינו ברור לחלוטין, בפרט שעד כה ניתנו רק שני פסק דין בעניין זה. בראשון בהם, ע"ש 501/80 רוזנטל נ' רשם הפטנטים, קבע בית המשפט כי המצאה שעיקרה חישובים או תכנות לא ראויה להירשם כפטנט בהתאם לסעיף 3 לחוק. ברם, למרות פסק דין זה, החלו להירשם לאחריו בישראל פטנטים רבים הכוללים תוכנת מחשב או אפליקציה. כעבור מספר שנים, קבע בית המשפט במסגרת  ע"ש 23/94 United Technologies Corp נ' רשם הפטנטים, כי אין פסול מלרשום פטנט על אמצאה אך ורק מכיוון שהחידוש היחיד בה הוא ברכיב של תוכנת המחשב, ובלבד שהיא איינה משקפת רק תהליך מחשבתי, כי אם גם תהליך טכנולוגי מוחשי ופיזי.
במסגרת ההנחיות שפירסם רשם הפטנטים בישראל, עו"ד אסא קלינג, ביום 12.1.2012 נקבע כי ניתן לרשום פטנט לגבי תוכנת מחשב רק כאשר התוכנה מבצעת תהליך טכנולוגי מוחשי (פיזי) ומדיד בנוסף על פעולתו "הרגילה" של המחשב או המערכת בה משולבת ההמצאה, ובתנאי כמובן שהיא עומדת ביתר תנאי החוק.

כיצד רושמים פטנט בישראל.

כפי שצויין לעיל, על מנת שלפטנט יהיה תוקף, יש לרשמו במאגר הפטנטים בכל מדינה ומדינה, כולל בישראל. מומלץ להיוועץ בעורך דין פטנטים בישראל על מנת להבין את התהליכים ברישום פטנט. לפני שניגשים לרשום פטנט בארץ, יש ראשית לוודא שהמדובר בהמצאה חדשה, אשר טרם פורסמה ברבים, בארץ ו/או בחו"ל (סעיף 4 לחוק). לשם כך יש לערוך חיפוש, בין באופן עצמאי, בין באמצעות עורך פטנטים מקצועי, באינטרנט ובמאגרי מידע שונים. משווידאנו שאכן המדובר בהמצאה חדשה, ניתן לפתוח בהליך לרישום הפטנט ברשם הפטנטים בישראל, וזאת בהתאם לפרק ג' לחוק, וכמפורט להלן:

1. הגשת הבקשה לרישום הפטנט – תחילה יש להגיש בקשה לרישום הפטנט, אשר תכלול, בין היתר, את פרטי הממציא, תיאור תמציתי של ההמצאה (לרבות באמצעות תרשימים לפי הצורך), ופירוט התועלת הטמונה בה יישומיה המרכזיים. לבקשה יש לצרף מסמכים נוספים וכן אישור על תשלום האגרה.
למרות שניתן עקרונית להכין לבד את מסמכי הבקשה, מומלץ  להתייעץ עם עורך פטנטים מקצועי, מאחר ולאופן ניסוח הבקשה יש השפעה משמעותית ביותר על סיכויי קבלתה לרישום (ככל שהניסוח יותר מדוייק ומצומצם – כך יגבר הסיכוי שהיא תרשם בלא תיקון) וכן על סיכויי ההגנה על הפטנט לכשיירשם (ככל שהניסוח יותר נרחב -כך הפטנט מגן על טווח המצאות רחב יותר).
2. בדיקת הבקשה ברשם הפטנטים – במסגרת שלב זה בוחן פטנטים, שהינו בעל השכלה מדעית בתחום ההמצאה, מוודא שהבקשה עומדת בכל הדרישות לרישום פטנט. לשם כך הוא לעיתים מבקש תיקונים והתאמות של הבקשה, וזאת עד לקבלת ההחלטה בדבר אישורה או דחייתה. יש לקחת בחשבון ששלב זה יכול להיארך תקופה ארוכה, כשנה וחצי, אם כי ניתן לקצרה במידת הצורך, לדוגמא כאשר מתרחשת כבר הפרה של הפטנט.
3. פרסום הבקשה להגשת התנגדויות – לאחר אישורה, תפורסם הבקשה ביומן הפטנטים‏ והמדגמים במשך 3 חודשים, במהלכם ניתן להגיש התנגדויות לרישומה. במידה ולא הוגשו התנגדויות – יירשם הפטנט. במידה והוגשו התנגדויות – רשם הפטנטים ידון בהן, וישמע את טענות הצדדים עד לקבלת הכרעתו בנושא, עליה גם ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
4. רישום הפטנט – משצלחה בקשת הפטנט את כל השלבים הנזכרים לעיל, יירשם הפטנט, והוא יישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו. תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (סעיף 52 לחוק הפטנטים), אותה ניתן להאריך בהתאם לאמור בחוק.
תחום הפטנטים בארץ, ובמיוחד בכל הקשור להליכי אישור הפטנט או ביטולו, הינו תחום מורכב המצריך בקיאות והכרות מעמיקה עם החוק הישראלי ומערכות המשפט והממסד בישראל אשר רלוונטיות לתחום זה, ועל כן חשוב ומומלץ ביותר להתייעץ ולהיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה בתחום זה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.