זכויות יוצרים במוזיקה

השמעת מוזיקה אינה פעולה נדירה וכמעט כל אדם נהנה להאזין למוזיקה. עם זאת, כאשר מדובר בהשמעה פומבית של מוזיקה, קרי, שלא לאוזני המשמיע בלבד, ישנו צורך בקבלת אישור והסכמה מבעלי זכויות היוצרים של המוזיקה לצורך השמעתה ואישור זה יינתן על פי רוב תמורת תשלום.
חשוב להבין, כי לעתים יש צורך בפנייה למספר גורמים, ובכלל זאת, ליוצרי המוזיקה או למי מטעמם (כדוגמת אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוזיקה בישראל) וכן לבעלי הזכויות בהקלטה (הדיסק, התקליט וכו') או למי מטעמו (כדוגמת הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ). האחריות לכך אינה מוטלת אך ורק על משמיע המוזיקה בלבד, אלא גם על כל מי שהפיק תועלת מהשמעתה או שיכול היה למנוע את השמעתה. כך למשל, כאשר תקליטן (די.ג'יי) משמיע מוזיקה ללא רישיון באירוע, באפשרות בעלי הזכויות במוזיקה לתבוע (ולקבל) פיצוי בגין כך גם מהתקליטן, אך גם מבעל המקום בו נערך האירוע (מסעדה, גן אירועים וכו') ואף ממזמין האירוע (חתן השמחה).

חוק זכות יוצרים.

ישנם מספר חוקים שרלוונטיים לתביעות שעיקרן בהפרת זכויות יוצרים במוזיקה, אך העיקרי והמשמעותי שביניהם הוא חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. זאת, לאור היותו חוק מעודכן ומקיף בתחום ולאור סעיף 56 לחוק זה, המאפשר תביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ש"ח ובכך מקל רבות על בעלי זכויות היוצרים במימוש זכויותיהם וגם על בתי המשפט, שאינם נדרשים (לרוב, שכן האפשרות לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק אינה חוסמת את האפשרות לתבוע גם פיצוי בגין נזקים מוכחים) להיכנס לעובי הקורה ולדקדק בבחינת הנזקים שנגרמו לבעלי הזכויות ובשיוכם להפרת הזכויות בגינה הוגשה התביעה.

זכויות יוצרים במוזיקה – פסיקה.

דוגמה לפסק דין שבו נתקבלה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים כנגד גורם שלא השמיע את המוזיקה בעצמו או שלא התכוון להפר את החוק ובוודאי שלא עשה זאת בידיעה ובמכוון ניתן למצוא בפסק הדין שניתן בת"א 33227-11-12 אן.אם.סי. יונייטד אנטרטיינמנט בע"מ ואח' נ' Bloomberg Inc. ואח', אשר ניתן ביום 12.05.2015. במקרה זה, התביעה הוגשה על ידי מספר חברות תקליטים נגד מפעילי אתר אינטרנט, UNIDOWN, שבמרכזו היה מנוע חיפוש שהפנה את המבקרים בו להאזנה למוזיקה באתר המוכר לכל – יו טיוב. ייחודו של אתר זה ושל מנוע החיפוש שלו היה נעוץ בכך שהמבקרים באתר הופנו על ידי מנוע החיפוש לתוצאות האיכותיות ביותר שיש ביו טיוב. אף שבאתר זה הובהר למשתמשים במנוע החיפוש, כי יתכן ויופנו הם לתכנים הכפופים לזכויות יוצרים וכי זהו אתר שרק מאתר תוכן ואינו אחראי לו, ראה לנכון בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לפסוק, כי האתר אחראי להפרת זכויות היוצרים של תכני המוזיקה שאליהם הפנה ויפצה את התובעות בסך של 100,000 ש"ח בגין כך וכן ישלם להן החזר הוצאות משפט מלא ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 50,000 ש"ח.
במקרה אחר, ת"א 6327-09-11 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' קר ויז'ן ישראל בע"מ ואח', נפסק, כי על מרפאה שבחדרי ההמתנה שלה הושמעה מוזיקת רקע ללא רישיון השמעה פומבי לשלם פיצוי בסך של 50,000 ש"ח (ו-55,000 ש"ח נוספים בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד) בשל כך. זאת, אף שהמוזיקה הושמעה באמצעות טלוויזיה ולא הצמיחה כל תועלת כלכלית למרפאה.

די בשתי דוגמאות אלו כדי להמחיש, כי הפרת זכויות יוצרים במוזיקה אינה עניין שיש לזלזל בו וכי במקרים של הפרה, פיצויים בסכומים נכבדים ביותר מוטלים על הכף ולפיכך מוטב להיעזר בעו"ד מנוסה בתחום במידת הצורך.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.