הפרת זכויות יוצרים

מאת: עו"ד אלי שמעוני

תחום הגנה על זכויות יוצרים מהווה את אחד משני הענפים המרכזיים של תחום הקניין הרוחני במשפט (יחד עם דיני פטנטים). נושא של זכויות יוצרים תמיד היה במתח עם ההתקדמות הטכנולוגית, ותמיד נבע ממנה. למשל, עם המצאת הדפוס, נוצרה האפשרות להעתיק יצירות כתובות, משהו שלא היה בעבר. לכן, כבר בימי המצאת הדפוס, המלוכה הבריטית מנעה את הזכות להדפיס את כתבי הקודש ממי שלא קיבל רישיון לכך (על מנת להשאיר את השליטה בדת בידי השלטון).

בכלכלה בת ימינו, כאשר קניין רוחני מהווה נתח כה משמעותי מן ההון האנושי, הנושא של הגנה על זכויות יוצרים הינו חשוב במיוחד. במאמר זה, נדבר על הפרת זכויות יוצרים, ומה עושים כאשר נקלעתם לתסבוכת משפטית בתחום זה.

מה הן זכויות יוצרים?ֿֿ

ראשית, חשוב להסביר מה הם זכויות יוצרים. חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע מה נחשב ליצירה לצורך תחולת ההגנה על זכויות יוצרים, בסעיף 4 לחוק:

היצירות שבהן יש זכות יוצרים
4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט;
ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.

כלומר כדי שמשהו ייכנס בגדר ההגנה על זכויות יוצרים, עליו להוות "יצירה". איזו יצירה? מקובל לומר שהיצירות המוגנות הן יצירה ספרותית, יצירה אומנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוזיקלית ותקליט. זה אומר למשל שיש דברים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים: הוראות שימוש; ספורט (שידורי הספורט מוגנים, המשחק עצמו אינו מוגן) ועוד.

במרבית המקרים, השאלה "האם מדובר ביצירה", אינה נובעת מסוג האובייקט, אלא ממידת הייחוד שלו. למשל: האם תשריט אדריכלי מוגן בזכויות יוצרים? ככל שמדובר בבניין גנרי, כנראה שלא יהיה מדובר בזכויות יוצרים (זה לא אומר שלא תהיה הגנה משפטית אחרת). לעומת זאת, אם מדובר בעיצוב אדריכלי, יתכן שתהיה הגנה של זכויות יוצרים. אותו דבר ניתן לומר עיצוב רהיטים, תכשיטים, בגדים וכדומה: אם מדובר בעיצוב סטנדרטי ופשוט, הנטייה תהיה שלא להכיר בעיצוב כיצירה מוגנת. לעומת זאת, ככל שיש בעיצוב הפריט מאפיינים ייחודיים, תגבר הנטייה להכיר בו כיצירה מוגנת.

חשוב לומר שיצירה צריכה להיות מקובעת. ניקח כדוגמה את פסק דין ת"א 8303-06 מחולה המרכז למחול בע"מ ואח׳ נגד חנן כהן. פסק הדין עסק בשאלה של זכויות יוצרים בריקוד: האם של ממציא הריקוד או של המעסיק שלו. אגב פסק הדין, עלתה טענה של קיבוע היצירה.באותו מקרה, התמלאה דרישת הקיבוע על ידי כך שהיצירה צולמה בווידאו.

על מה מתפרשת הגנת זכויות יוצרים?

זכות יוצרים מהי
11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

לא כל העתקה מהווה הפרה של זכויות יוצרים. למשל, אם אני מעתיק טקסט מספרי לימוד, האם ביצעתי הפרה של זכויות יוצרים? ניקח את המקרה של ת"א (ת"א-יפו) 2014/99 זרודי נ' שנקמן. פסק הדין דן במקרה של העתקה שבוצעה לכאורה מספר לימוד:

"ספרי לימוד, בדרכם הרגילה של דברים, מהווים אסופה של נושאים אשר נחקרו היטב ונחשבים לידועים בקרב אנשי דיסיפלינה אותה בא הספר ללמד. אם כן, אין הספר בא ללמדנו רעיונות חדשים (אשר בין כה וכה אינם מוגנים בזכויות יוצרים) כי אם להציג בפנינו צורת ביטוי חדשה, שבה הדברים הידועים מסודרים בצורה נוחה, פשוטה וברורה יותר, ניתנות דוגמאות רבות יותר, ההסברים בהירים יותר…אומנם אין די בהשקעה עבודה בליקוט אלא יש צורך להראות מידה מסוימת של יצירתיות אך ניכר כי זרודי לא רק ליקט רעיונות אחרים אלא גם השקיע רבות משאר רוחו בסידורם ועריכתם בצורה נוחה והגיונית".

על פניו, החומר הלימודי אינו יצירה, אלא הוא יותר בבחינת מידע או רעיונות. מידע או רעיונות אינם מוגנים על ידי זכויות יוצרים. עם זאת, האופן שבו מארגן מחבר ספר הלימוד את החומר, כן מהווה יצירה מוגנת לצורך החוק.

מה קורה במקרה של הפרה?

הפרת זכויות יוצרים מהווה עוולה נזיקית, בגינה ניתן לתבוע בנזיקין. עם זאת, בזכויות יוצרים ניתן לתבוע פיצויים בלא הוכחת נזק:

56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

כלומר מספיק שלקחתם תמונה מוגנת מהאינטרנט ושמתם אותה בבלוג זניח, יתכן מאוד שתהיו חשופים לתביעת זכויות יוצרים, בה התובע לא יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק, או שאתם הרווחתם מכך משהו. יתרה מכך, חברות צילום ומאגרי תמונות למיניהן, סורקות את הרשת ללא הרף באמצעים מתקדמים, בדיוק כדי לאתר מפירים מן הסוג הזה. לכן, עדיף להימנע ככל האפשר משימוש בתמונות מוגנות באינטרנט. ואם כבר נשלח נגדכם מכתב התראה לפני תביעה במקרה כזה, חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בהפרת זכויות יוצרים ובקניין רוחני, על מנת לראות באילו טענות הגנה ניתן להשתמש.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.

img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: