הבסיס להכרה בזכויות יוצרים
ישנן שלוש גישות מרכזיות המבססות תיאורטית את ההכרה בזכויות יוצרים.
הגישה הכלכלית מדגישה את הזיקה בין הכרה בזכויות יוצרים לבין עידוד יצירתם והפצתם של טובין מופשטים, שערכם הוא חברתי ותרבותי. גישה זו תדגיש את מעלותיה של זכות היוצרים כזכות קניינית שניתן לסחור בה ובזכותה ניתן לקיים שוק לסחר בטובין מופשטים. בעיתיות הגישה היא במחיר החברתי הנלווה להתייחסות אל היצירה בעיקר כמוצר סחיר.
גישה נוספת, המבססת את ההכרה בזכות יוצרים על זכותו ומניעיו הפרטיים של היוצר עצמו, הינה גישת העבודה. גישה זו מתייחסת את זכות היוצרים שגמול ראוי על מאמציו ומשאביו של היוצר שהושקע בתהליך היצירה. גישה זו מושתת בעיקר על ערכים של צדק והגינות.
גישת האישיות עוסקת בצורך להגן על היצירה, מתוך היותה כלי ביטוי אישי של היוצר וכיוצא בכך חלק ממשי מאישיותו. לפי גישה זו, זכות היוצרים נובעת מזכותו של היוצר לשלמות אישיותית. עם זאת, גישה זו מוגבלת למקרים בהם מתקיים קשר אישי ובלתי אמצעי בין היוצר ליצירתו. בגישה זו, בניגוד לגישה הכלכלית ולגישת העבודה, קשה להצדיק את הפן הכלכלי המהווה חלק מזכויות היוצרים.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.