תביעה על הפרת חוזה

לא פשוט להיות במצב שבו אנו נפגעים מהפרת חוזה; מן המפורסמות היא שיש קושי רב בהשגת צדק בבית המשפט: יש עלויות, יש בירוקרטיה, ובעיקר זה לוקח לא מעט זמן וכוחות נפשיים. עם זאת, לפעמים תביעה בגין הפרה, היא אפיק הפעולה היחיד שנותר לנו, והתועלת עולה על הקשיים הכרוכים בניהול ההליך.

הכנו עבורכם מדריך קצר בנושא של תביעה על הפרת חוזה: מתי ניתן לתבוע בגין הפרת חוזה, מה יעשה בית המשפט, ואיך מקטינים סיכונים מלכתחילה? על כך במאמר זה.

מתי נתבע בגין הפרה של חוזה?

סעיף 1 לחוק החוזים תרופות קובע כי מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה מהווים הפרה. סעיף 2 קובע כי כאשר הופר חוזה, הנפגע זכאי לדרוש אכיפה של החוזה, או לחילופין, ביטול החוזה. אכיפת החוזה, משמע לכפות על הצד השני קיום של החוזה, ואילו ביטול של החוזה, משמע "להרוג" את החיובים הנובעים מקיומו של החוזה.

לפי האמור בסעיף 7 לחוק החוזים תרופות, את ביטול החוזה ניתן לתבוע, רק כאשר מדובר בהפרה יסודית; הפרה יסודית היא הפרה כזאת, שלו היה יודע הצד השני לחוזה שתתרחש, לא היה חותם על החוזה בדיעבד (או הפרה מוסכמת, קרי התנהגות המנויה בחוזה, שהצדדים הסכימו כי תהווה הפרה יסודית). כאשר מדובר בהפרה שאינה יסודית, על הצד הנפגע לתת אפשרות למפר לנסות לתקן את ההפרה, ככל שזה אפשרי.

הקביעה בדבר הפרה יסודית רלוונטית לסעדים להם זכאי הצד הנפגע מההפרה. במקרה של הפרה יסודית, זכאי הנפגע לסעד של ביטול החוזה: בעת ביטול החוזה, זכאי הנפגע לקבל את מה התמורה אותה סיפק לצד השני (ללא קשר לשאלת הנזק). מנגד, אם מדובר בהפרה שאינה יסודית, יסתפק הנפגע מהפרה בפיצוי בגין הנזק שנגרם לו מההפרה בלבד. המבחן של בתי המשפט לעניין הפרה יסודית הוא "כישלון תמורה מוחלט"; למשל, מצב שבו הזמנתי מוצר וקיבלתי מוצר פגום לחלוטין וחסר תועלת. במצב כזה, יקבע בית המשפט שאני זכאי לסעד של ביטול החוזה, וכן פיצוי בגין הנזקים הנלווים להפרה.

כיצד ניתנים פיצויים בגין הפרת חוזה?

המשפט בוחר להגן על האינטרס החוזי של הפרט, וזו אחת מאבני היסוד של שיטת המשטרים המודרניים; המשפט עושה זאת באמצעות פיצויים: כאשר אנו נפגעים מהפרת חוזה, לא פעם נגרם לנו נזק. למשל, יש פער בין מה שהובטח לנו לבין ממה שקיבלנו (אובדן ערך); יתכן ונגרם לנו נזק אגבי (למשל, אנו צריכים לשכור עורך דין, צריכים לקחת הלוואות, צריכים לשלם פיצויים לאחרים וכדומה). כמו כן, הרבה פעמים הסתמכנו על החוזה, כאשר חתמנו על חוזים נוספים (הגנה על אינטרס ההסתמכות), למשל: חתמנו על חוזה לשכירת מקום אשר עתיד לשמש לצורך פתיחת מסעדה. אחרי החתימה, קנינו ציוד, אבל בינתיים בעל המקום חזר בו מההסכמות.

בעצם, בתביעה בגין הפרת חוזה בית המשפט, בהנחה והצלחנו לבסס את הטענה לפיה קורבן להפרת חוזה, בית המשפט יכול להכריע באחת משלוש דרכים:

אכיפה של החוזה (או אכיפה ופיצויים).
ביטול החוזה בצירוף השבה (או ביטול בצירוף פיצויים).
פיצויים בגין הפרת חוזה.

ישנן שלושה דרכים למתן פיצויים בגין הפרת חוזה: פיצויים על נזק ממשי, פיצויים מוסכמים מראש ופיצויים אריתמטיים.

פיצויים מוסכמים
הצדדים יכולים לקבוע מראש בחוזה את שיעור הפיצויים, כך שהנפגע מהפרה לא יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק בגין ההפרה. בית המשפט לא יתערב בפיצויים מן הסוג הזה, אלא אם ימצא כי שיעור הפיצויים המוסכם, לא סביר ביחס לנזק אותו ניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה (כלומר, לא בודק ביחס לנזק שנגרם בפועל). בית המשפט בעצם רוצה למנוע מצב שבו צד חזק לחוזה ינצל את הצד השני. בפסק דין ע"א 448/90 אהרון נ פרץ בן גיאת, נקבע כי על בית המשפט להימנע ככל האפשר מלהתערב ולהפחית פיצויים מוסכמים שנקבעו בחוזה בין הצדדים.

פיצויים אריתמטיים
סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות), מאפשר לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק, בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה. כלומר כל שהנפגע מהפרה צריך להוכיח הוא שהייתה הפרה, ואז להשוות את הנכס לפי שוויו ביום הביטול ושוויו החוזי. תכליתו של סעיף זה הוא להוות מעין אומדן להערכת הנזק, מתי שיש לנו מחיר שוק לשירות מסוים. היא עוזרת לנפגע מהפרה מבלי להוכיח נזק בפועל, משום שתנודות השוק כבר מוכיחות את הנזק לכשעצמן.

פיצויים ממשיים
כאשר אין פיצויים מוסכמים, וכאשר אין בעיה של הוכחת נזק, מגיעים לפיצויים ממשיים. הנפגע מהפרה יכול לתבוע בגין שלושה ראשי נזק:

אובדן ערך- ההפרש בין שווי הנכס שהובטח למה שניתן בפועל. למשל, הזמנו משלוח של סחורה, והיא הגיע במצב פגום. אפשר לתבוע על ההפרש במחירי הסחורה.
נזק אגבי- הוצאות עקב עובדת ההפרה. למשל, כתוצאה מן ההפרה, היינו צריכים להזמין סחורה אחרת, ואולי במחיר יקר יותר, משום שהיינו לחוצים בזמן.
נזק תוצאתי- נזק שיש לו קשר ישיר להפרה, שהוא הוא מעבר לנזק המיידי. זהו הנזק הכולל שנגרם לנפגע מהפרה. כל נזק שקשור להפרה. עם זאת, השאלה היא האם מדובר בנזק אותו המפר היה יכול לצפות בטרם ההפרה. נסביר זאת באמצעות דוגמה: שכרנו רכב ועשינו איתו תאונת דרכים. כתוצאה מכך, הרכב היה זקוק לתיקון והושבת למשך שבוע. חברת הרכב עשויה לטעון שבגלל התאונה, לא היו לה רכבים נוספים להשכרה. עם זאת, כמובן שלא יכולנו לצפות שלחברה הזאת אין רכבים נוספים. לו היינו יודעים זאת, היינו חושבים פעמיים אם לשכור רכב דווקא מן החברה הזאת, שהרי זה לא משהו שניתן לצפות באורח סביר.

כיצד נימנע מהפרות חוזה כלפינו?

כמובן שלא ניתן למנוע מראש הפרות חוזה באופן הרמטי: ככל שמדובר בצד שני לחוזה שהוא רמאי מוחלט, אזי ההתגוננות המקדימה בפני מצבים אלו היא לבדוק היטב את המוניטין של האדם השני עמו אנו בוחרים לעשות עסקים. אולם ככל שמדובר בשחקן סביר בשוק, עמו יש לנו מחלוקת חוזית-עסקית, אז לא פעם משמעות הדברים היא שהחוזה "פספס" את המצב שאכן מתרחש בפועל. נכון, אף חוזה בכרח לא יצליח להקיף את כל המצבים האפשריים, ואף חוזה אינו מושלם, אולם מוטב להיעזר בשירותיו של עורך דין עסקי המנוסה בעסקים ובדיני החוזים, על מנת לנסח חוזים חזקים ועמידים ככל האפשר, כך שנקטין מאוד את הסיכויים לסבול מן הנזקים של הפרות חוזה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים