טעויות בניסוח חוזים
ברשותכם, בבואנו לדון על טעויות בניסוח חוזים, נתחיל מהסוף: אין דבר כזה חוזה "מושלם". כל חוזה שואף לצפות פני עתיד בצורה טובה ככל האפשר, אולם בבואנו לנסח חוזים, כולנו מוגבלים ביכולתנו לצפות את כל המצבים האפשריים, וכן מוגבלים במשאבים כגון שעות עבודה וכדומה. בכל ניסוח של חוזה, עלינו לעבוד בצורה יסודית ומעמיקה ככל האפשר, אבל תמיד עלינו לקוות שבבוא העת לא יתברר שעשינו טעות בטרם נכרת החוזה.
אולם כפי שנראה כאן, בכל הנוגע לטעויות בניסוח חוזה, "יש טעויות ויש טעויות", והתוצאה המשפטית תושפע, בין היתר, מנתונים כגון זהותו של מנסח החוזה. אז הנה כמה דברים שחשוב לדעת על טעויות בניסוח חוזה.
מהי טעות בניסוח חוזה?
כותרתו של פרק ב' לחוק החוזים היא "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו". באותו פרק נכתב כי אחת העילות לביטול החוזה היא טעות. כלומר על פניו, קיומה של טעות בניסוח החוזה, יכולה להביא לביטולו. עם זאת, לא כל טעות יכולה להביא לביטול חוזה כמובן.
ראשית, נציין כי טעות סופר לא יכולה להביא לביטול חוזה (ראו סעיף 16 לחוק). כדי לבטל חוזה עקב טעות, נדרוש את קיומה של טעות ביחס לדבר מהותי בתוך החוזה, כגון טעות במצב דברים, טעות ביחס לעובדות, טעות משפטית מהותית וכדומה.
לפי הפסיקה, אנו רואים שישנם שלושה מצבים של טעויות בניסוח חוזים:
1. טעות חד צדדית- צד אחד טועה והשני לא.
2. טעות משותפת- שני הצדדים עשו את אותה טעות.
3. טעות הדדית- כל צד חושב על משהו אחר, בעיה במפגש הרצונות הסובייקטיביים.
טעות חד צדדית
המצב הראשון נדון בסעיף 14(א) לחוק החוזים:
טעות:
14. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
כלומר כדי להביא לביטול חוזה, החוק דורש כי הטעות קשורה לכך שהנפגע מהטעות בחר להתקשר בחוזה (יש קשר סיבתי בין הטעות לבין ההסכמה החוזית), וכן שהצד השני לחוזה מודע לכך שהצד השני התקשר בחוזה עקב טעות. יש בעצם שתי רמות של ידיעה בקרב הצד השני לחוזה, שיכולות להביא לכך "שייענש" בביטול החוזה: או שמדובר בידיעה בפועל (שהצד השני מתקשר עמו בחוזה עקב טעות), או שמדובר "בעצימת עיניים" ביחס לעובדה הזאת, כלומר להניח שזו כנראה טעות, אבל להימנע מבדיקה מעמיקה "ולהקטין ראש". במצבים אלו, רשאי צד לחוזה (שנפגע מהטעות) לבטל את החוזה באופן חד צדדי.
בע"א 273/78 גרוסמן יוסף נגד כספי צבי, קבע בית המשפט כי כאשר צד לחוזה מבין שהצד השני מולו טועה, הוא חייב ליידע אותו על כך, ואחרת, יהיה חשוף לאפשרות של ביטול החוזה ותשלום פיצויים. בעצם המצב של טעות חד צדדית, מאוד דומה להטעייה בחוזה, ולמעשה יש חפיפה בין השניים (כלומר יש מצבים שבהם ניתן לטעון גם לפי סעיף 14 וגם לפי סעיף 15 העוסק בהטעיה. הניואנסים המבדילים בין המצבים, אינם רלוונטיים למאמר זה, אלא בעיקר לסטודנטים למשפטים או לדיוני עומק בדיני חוזים).
טעות משותפת- שני הצדדים עשו את אותה טעות
טעות של שני הצדדים בהבנת מצב העולם בעת כריתת החוזה. למשל, שני צדדים ערכו הסכם למכירת רכב. עם זאת, שני הצדדים לא יודעים שבעת כריתת החוזה, האוטו כבר לא חונה בחניה, אלא למעשה נגנב. מן הפסיקה אנו למדים שהסיכויים של נפגע מטעות במצב זה להצליח להביא לביטול החוזה אינם גבוהים.
טעות הדדית
מצב בו כל צד לעסקה חושב על משהו אחר. למשל, כל אחד מהצדדים לעסקה, חושב נשוא אחר לעסקה; נניח חוזה למכירה או השכרה של דירה: צד א' התכוון לדירה מסוימת, וצד ב' התכוון לדירה אחרת. למשל, בע"א 4937/92 "אגרא" אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בע"מ נ' רוט, אדם שירש חלקה מסוימת הצטרף לאגודה שיתופית בשם חיבת ציון, שהיא אגודה להתיישבות מתוך זכויות קרקע במושב. עם זאת, בפועל, הוא חתם על הצטרפות גם לאגודה נוספת עם שם דומה, וכך מצא עצמו חשוף לחובותיה של אותה אגודה. באותו מקרה, בית המשפט קבע שאותו אדם לא בירר לעומק את הדברים, ולכן החוזה לא בוטל. כלומר בסופו של דבר, עם כל הטיעונים והתיאוריות המשפטיות, מה שחשוב בבית המשפט במובן מסוים הוא "צדק": מה ידעת באמת, מה עשית כדי לדעת וכדומה.
החשיבות של הסתמכות על עורך דין מומחה בדיני חוזים
דיברנו עד כה מצבים בהם טעות בניסוח חוזה, יכולה להביא לסעד של ביטול החוזה, בין אם חד-צדדית ובין אם בהחלטה של בית המשפט. אולם האמת היא שמרבית הפעמים בהן יש טעות בניסוח חוזה, אין היתכנות מעשית להביא לביטול החוזה. פעמים רבות, פשוט מדובר בטעות שתסבך את אחד הצדדים, שימצא את עצמו מתוסכל מכך שהוא (או עורך הדין שלו) לא היה יסודי מספיק, וכעת מצוי נתון לחסדיו והגינותו של הצד השני לחוזה.
טעויות כאלה יותר נפוצות ממה שאתם חושבים. ישנן קבוצת טעויות נפוצות בהקשר של ניסוח חוזים: נוסחי סעיפים שאינם ברורים דיים; היעדר התייחסות חדה וברורה לתנאי תשלום ומועדי תשלום; היעדר התייחסות למצבי סיכול (סעיפי "כוח עליון" למיניהם); היעדר תניית בוררות ועוד. גם עורכי דין עושים טעויות בניסוח חוזים, שהרי הם לעתים מתרשלים, לא עוקבים אחר ההתפתחויות בפסיקה, בחוק ובתקנות, מעתיקים סעיפים מחוזים ישנים מבלי לשים לב לבעיות הנגרמות עקב כך ועוד…
עם זאת, כאשר בית המשפט נדרש לפרשנות חוזה, הוא לא אחת מסתמך על כלל פרשני המכונה "פרשנות נגד המנסח", כלומר הצד שהיה מעורב יותר בתהליך ניסוח החוזה, יעדיף בית המשפט לפרש את החוזה כנגד מנסחו (הכלל אף הצטרף לחוק החוזים בסעיף 25ב1). לכן כאשר אתם נדרשים לנסח חוזה ולהעבירו לצד השני, כדאי לעשות זאת במשנה זהירות, ולהיעזר בעורך דין המתמחה בדיני חוזים.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.