הפרה יסודית/מהותית של הסכם

כאשר שני צדדים או יותר כורתים ביניהם חוזה, כל אחד מהם מתחייב לבצע התנהגות מסוימת. השאלה היא מה עושים כאשר צד אחד לא מתנהג (או שנטען לגביו שאינו מתנהג) בדיוק בצורה אליה התחייב בהסכם: האם אז הצד השני כבר אינו מחויב לפי אותו חוזה, או שמא החוזה בין הצדדים עדיין שריר וקיים. השאלה היא בעצם, מתי קמה לצד שכנגד זכות לביטול החוזה באופן חד צדדי, עקב התנהגות הצד השני להסכם.

לפי חוק החוזים (תרופות), הזכות לביטול החוזה עומדת לצד שנפגע מהפרת חוזה, כאשר מדובר בהפרה יסודית. ככל שמדובר בהפרה לא יסודית, הזכות לביטול החוזה, צומחת רק לאחר שניתנה ארכה מסוימת לתיקון ההפרה. אם כך, אנו למדים שיש הבדל בין הפרת חוזה, לבין הפרה יסודית של החוזה. כדי להבין זאת, עלינו להבין מהי הפרה יסודית.

הפרה מול הפרה יסודית/מהותית

הפרה יסודית/מהותית להסכם, היא אחת משתיים:

הפרה יסודית מוסכמת – התנהגות אליה הצדדים התייחסו מראש בהסכם, וקבעו כי התנהגות זו מהווה הפרה יסודית. כאשר מנסחים הסכם, ניתן ליצור רשימה של הפרות אפשריות, ולקבוע כי כל אחת מהן היא הפרה יסודית. לחלופין, ניתן ליצור תנייה בחוזה, הקובעת כי הפרה של סעיפים XYZ  תיחשב להפרה יסודית. עם זאת (לפי סעיף 6 לחוק החוזים תרופות, לא ניתן לקבוע תניה בחוזה לפיה כל הפרה באשר היא תהיה הפרה יסודית, אלא אם זה סביר בנסיבות העניין).
הפרה יסודית מסתברת –  הפרה זו הינה התנהגות אפשרית של צד לחוזה, שלו הצד הנפגע היה מודע אליה ברגע כריתת החוזה, ברור שלא היה כורת את החוזה מלכתחילה. למשל: נכנסים לחנות ורוכשים מוצר. לאחר הקנייה, אנו מגלים כי מדובר במוצר מקולקל או מזויף. ברור כי לו היינו יודעים במה הדברים אמורים, לא היינו מבצעים את הרכישה.

לעומת זאת, יש הפרת חוזה אשר אינה מהווה הפרה יסודית. למשל, מצב שבו צד לחוזה סיפק תמורה מסוימת; אמנם זו לא בדיוק התמורה עליה הוסכם, אך עדיין אינה מהווה "כשלון תמורה מוחלט". למשל: לי יש חנות טלוויזיות, והזמנתי מהספק שלי משלוח טלוויזיות מדגם X. הספק שלי סיפק לי טלוויזיות, אך מדגם Y. נכון, זה לא מה שהזמנתי, אבל אני כמוכר טלוויזיות, עדיין יכול למכור גם את דגם Y. לפיכך, יש אפשרות שבית המשפט יקבע כי אני אקבל את המשלוח של טלוויזיות מדגם Y, אמכור אותן, והספק יפצה אותי רק על הנזק שנגרם לי; כלומר, לא תהיה לי זכות חד צדדי לביטול מוחלט של החוזה, אלא יקיימו את החלקים שניתן לקיים. לעומת זאת, אם הזמנתי טלוויזיות מדגם X, וקיבלתי מלאי של מגבות בד, אין לי שום דבר לעשות עם הסחורה הזאת, ולכן מדובר בכישלון תמורה מוחלט.

מה עושים כאשר אנו טוענים להפרה יסודית של ההסכם?

כאשר אנו טוענים להפרת חוזה, וטענה זו מתקבלת, בעצם יש שלוש דרכים אפשריות לפתרון המצב: ביטול החוזה, קיום החוזה (אכיפה), או פיצויים בגין הפרת חוזה.

ביטול החוזה.

נאמר וחתמנו על חוזה, והצד השני לחוזה, לא ביצע את ההתנהגות אליה התחייב בחוזה בהתאם כפי שהיה אמור. האם אני חד צדדית יכול להחליט שהחוזה מבוטל? לפי הפסיקה, במצבים מסוימים, כאשר אני מבטל את החוזה על דעת עצמי, מבלי שקיבלתי הכרה מקדימה לכך מבית המשפט, הצד שכנגד יכול לטעון שהפרתי חוזה, אף על פי שההפרה שלי נבעה מכך שהצד השני לא קיים את ההתחייבות מלכתחילה. כלומר עצם העובדה שצד להסכם לא ביצע את ההתנהגות האמורה בחוזה, אין משמע שהחוזה מבוטל.

מתי בכל זאת החוזה מבוטל? כמו בערך כל דבר בתחום המשפט, הכל תלוי בנסיבות העניין. למשל, נניח מצב שבו הצד השני לחוזה מתעכב עם התשלום אותו היה אמור לבצע. האם התנהגות זו מקנה לי זכות ביטול חד צדדי של החוזה? תלוי: כמה איחר, כמה כסף, ובאיזה חוזה מדובר. בסוף, משפטים זה לא מתמטיקה, ואין תשובה שתהיה נכונה לכל מצב.

לעתים מוטב להגיש תביעה על הפרת חוזה, ולטעון לביטול החוזה. צד לחוזה יכול להגיש תביעה לסעד הביטול, ולומר שאם הביטול לא אפשרי, אז יש להפעיל את סעד האכיפה לחלופין. עם זאת, בפסיקה נקבע כי לא ניתן לבקש את ההיפך: לא ניתן לדרוש אכיפה ולחלופין ביטול. וזאת משום שהגשת התביעה לסעד הביטול, היא מהווה מעין הודעת ביטול, שהצד השני מגיב אליה.

אכיפה.

אכיפת החוזה, משמע לדרוש שהחוזה יקויים בצורה דווקנית. נפגע מהפרת חוזה, יכול לתבוע אכיפה של חוזה, מלבד ב-4 מקרים:

– לא ניתן לבצע את החוזה. כלומר מעשית יש מניעה לקיים את החוזה.
– אכיפת החוזה משמע כפייה של עבודה או שירות אישי. אי אפשר לכפות על אדם מסוים לעבוד עם אדם מסוים אחר, כאשר הוא אינו רוצה בכך.
– אכיפה דורשת מידה בלתי סבירה של פיקוח.
– האכיפה תהיה בלתי צודקת בנסיבות העניין.

פיצויים.

פיצויים מהווים את הדרך להתמודד עם הפרות חוזה. פיצויים יכולים להיות מוסכמים בחוזה, למשל לקבוע שאם יש עיכוב כזה או אחר בתשלום או באספקת הטובין, אז המפר יחוב בפיצויים הנקובים בחוזה. נגד, פיצויים יכולים להינתן מבית המשפט בגין הנזק שנגרם לנפגע מהפרה. ישנם שלושה ראשי נזק:

– אובדן ערך – ההפרש בין שווי הנכס שהובטח למה שניתן בפועל.
– נזק אגבי – הוצאות עקב עובדת ההפרה (למשל, נזקקנו לקחת עורך דין וכדומה).
– נזק תוצאתי – כאן עיקר הפיצויים: נזק שיש לו קשר ישיר להפרה, אולם הוא מעבר לנזק המיידי.

פיצויים בגין ההפרה, יהיו מורכבים לפחות מאחד מראשי הנזק הללו. אולם עם זאת, מוטב לנסח פיצויים מוסכמים בעת כריתת החוזה.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.